אור ברסלב
באש ובמים פרק י - במחיצת רבינו › עצות והדרכות

באש ובמים

פרק י - במחיצת רבינו · עצות והדרכות

"יש לנו את ר' נתן..."

בהדרכת רבינו הכניס עצמו מוהרנ"ת לגמרי בעסק התורה. המצב המשפחתי השתפר, לאחר ההסדר עם שותפי אביו כנ"ל, גם מצד אשתו פחתו הלחצים, הוא כבר גר בבית משלו, והיה חפשי לנסוע לרבינו אחת לכמה שבועות ללא כל התנגדות.

רבינו הנהיג לו סדר לימודים עמוס, כפי שמתאים לרוחב לבו של מוהרנ"ת. הוא למד ח"י פרקים משניות, גמרא ושולחן ערוך והספיק הרבה מאד, והדבר היה לו למשיב נפש.

לפני התקרבותו לרבינו-מספר מוהרנ"ת: "רציתי להיות מן המתמידים, וכן שבאתי לבית המדרש, ונזדמן לי איזה מניעה, ולא הייתי יכול תיכף ללמוד. למדתי מעט והגיע איזה מניעה, כשעבר זאת פעם, פעמיים, שלוש, כבר התייאשתי מיום זה וההתמדה התחילה מיום השני, וכן אירע לי ביום השני באופנים אחרים וכן הלאה, עד שנפלתי ליאוש"...

העיקר מה שמוהרנ"ת למד מרבינו אשר על ידו נרגעה סערת רוחו, הוא ש"מעט גם טוב". חייבים לחטוף גם את המעט ולשמוח עמו, ולא לדחוק את השעה. הוא היה לומד מעט... ועוד מעט... ועוד מעט... "וכך יצאתי מידי היאוש ונעשיתי למתמיד"...

אעפ"כ עדיין היה זקוק מוהרנ"ת לדברי החיזוק של רבינו שיחזיק בדרכו זו, כי לא פעם ראה שאינו מספיק את כמות הלימוד שקבע לעצמו, ועל כך כותב:

"והיה לי צער מזה, פעם אחת דברתי עמו מזה ואמר לי דברי ניחומים ליישב דעתי, ענה ואמר: הלא זה הדבר הוא רק אצלינו שאנו רוצים לגמור הכל בזריזות, אבל אצל העולם יכולים לעבור שלוש או ארבע שנים להבל וריק ומאומה לא ישאו בעמלם. וכונתו היתה ענין הנ"ל, שאי אפשר לדחוק את השעה בשום דבר, אף על פי שרצונו לגמור מיד, אעפ"כ אם רואים שאי אפשר, והבלבולים מתגברים ביותר, חלילה להתבלבל מזה רק יעשה במתינות מה שיוכל ויצפה ויחכה לישועת ה' עד שיגמור".

ומוהרנ"ת מסיים את שיחתו:

"החפץ באמת יבין מזה עצות והתחזקות לעבוד את ה' ית' להיות זריז מאד בכל דבר הנוגע לעבודת ה' ית', ואף על פי כן לא יהיה דוחק את השעה, מכל שכן שלא יתבלבל לגמרי חס ושלום מחמת זה, ויאריך אפו להמתין ולהמתין ולהמתין... עד ישקיף ויראה השם משמים. ותהילה לאל בחסדו הגדול הועילו לי הרבה דברים כאלו..." (חיי מוהר"ן תל"ה).

ומעין זה מביא עוד מוהרנ"ת עצות והדרכות בשאר עניני עבודת ה' ששמע מפי רבינו בהזדמנויות שונות אשר הועילו לו בדרכו המיוחדת בעבודת ה':

"פעם אחת דיברתי עמו מענין מחשבות רבות המבלבלות אותי מענין מרה שחורה בעשיית מצוות, כגון בנטילת ידים שהיה לי בהם חששו"ת שהיו מבלבלין אותי מאד, והשיב לי: כבר דברתי עמך שאין אתה צריך להסתכל על זה וכו', ודברתי עמו עוד הרבה מענינים כאלה ואמרתי לו: גם זה בעצמו מבלבל אותי, השיב לי: אל תתחיל לחשוב כלל! וזה עצה נפלאה- מסיים מוהרנ"ת-לכל דבר, כי כמה פעמים מבלבלין המחשבות מאד, וכל מה שרוצים לדחותם באיזה דחיות, הם מבלבלין יותר ויותר, ועיקר העצה לבלי להתחיל לחשוב בהם כלל ולסלק דעתו מהם לגמרי ולעשו"ת את שלו במה שהוא עוסק" (חיי מוהר"ן תק"ו).

ועוד כותב מוהרנ"ת:

"פעם הייתי קובל לפניו על עניני, והייתי אומר לו בדרך קובלנה: "יגעתי בקראי ניחר גרוני כלו עיני מיחל לאלוקי" (תהילים ס"ט ד'), והרים ידו מעט ואמר בלשון רכה: אם כן מה לעשות?! (כלומר, כי בודאי אסור להרהר אחריו ית' ובודאי צדיק ה') אחר כך ענה ואמר לי: הלא אם דוד המלך ע"ה אמר "יגעתי בקראי ניחר גרוני", היה כפשוטו, שכבר קרא כל כך עד שהיה עייף ויגע ממש בקראו וניחר גרונו ממש בפשטות, אבל אתה תהילה לאל עדיין בכחך"... (חיי מוהר"ן תקמ"ה).

ועוד מציין מוהרנ"ת מה ששמע מרבינו באותה שנה, וכה אמר לו רבינו: "בזה השבת בכיתי מאד לפני ה' ית', מדוע כל דבר שאני עושה אני מוכרח לעשו"ת במסירות נפש?! ואמר שבכל יום כשעומד בבוקר ורוצה להתפלל אינו יכול לפתוח פיו כלל... עד שאינו יודע כלל איך לעמוד ולהתפלל"... מוהרנ"ת השתומם מאד מזה וכותב: "הלא אם צדיק וקדוש ונורא כמותו היה צריך למסור נפשו כל כך על התפילה ועל כל דבר שבקדושה והיה לו מניעות וכבידות כל כך קודם שעשה איזה דבר כנ"ל, קל וחומר ובנו של קל וחומר כמה וכמה אנו צריכים לטרוח ולהתייגע ולמסור נפשינו בכל יום, ובפרט בשעת התפילה, שבתחילה היא כבדה מאד על האדם, וצריכים יגיעות הרבה ולהכריח עצמו בכמה אופנים ועצות אולי יזכה לדבר איזה דיבור תפילה". (חיי מוהר"ן י')

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה