פרק טז - הספר הנשרף · "היכן אני בעולם"?
"ותיכף אמר לי, שב, וישבתי לפניו, והוציא הספר שלו שהתחלתי להעתיקו מזמן רב ולא נגמר כמבואר לעיל, הוא הספר הנשרף, ואני כבר הייתי מצפה כמה וכמה פעמים, מתי אזכה לגמור העתקת זה הספר הנורא הנעלם מעין כל וכו', ואז באותו היום נתגלגלו רחמי השי"ת, שזכיתי לגמרו. וישבתי אני לפניו כמה שעות, והוא קרא מילה במילה, ואני כתבתי על הספר בדיו עד שגמרתי..."
"וכל אנשי שלומינו ישבו מחוץ לחדר, ואני יצאתי אחר כך מלפניו, וכמעט לא ידעתי בין יום ללילה, אף על פי שלא ידעתי כלל מה שכתבתי, אף על פי כן מעט דמעט שהתנוצץ בדעתי איזה הארה בעלמא מרחוק מגדולת נפלאות נוראות הספר הזה, הלהיב לבי ודעתי מאד, שכמעט לא ידעתי היכן אני בעולם, ועדיין איני יודע מה זה עשה השם עמי חסד כזה שזכיתי לכתוב דברים כאלה. ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב כזה".
גם ביומו האחרון עלי אדמות מתייחס מוהרנ"ת לאלו השעות הנוראות של כתיבת ספר הנשרף, כפי שנכתב במכתבם של אנשי ברסלב המתארים את הסתלקותו של מוהרנ"ת: "... ואחר כך סיפר מעשה נורא מהספר הנשרף... ושכתב זה הספר בג' שעות ומחצה, ואחר כך יצאתי כמו מ"האידרא"... "