פרק טו - האש שלי תוקד עד ביאת המשיח · אויביו ישלימו עמו...
אלול שנת תקס"ז. בסוף ימי אלול מתכונן מוהרנ"ת לנסוע לרבינו לראש השנה. בדעתו להגיע לרבינו כבר ליום ראשון דסליחות, שחל אז ביום כ"ד אלול-שבוע לפני ראש השנה שחל בשבת קודש ויום ראשון.
אם כי בתחילה ניסו בני משפחתו, ביניהם גם אשתו, להניאו מהנסיעה, אך מיד שבו אחור, ונתנו לו לנסוע. הם ידעו היטב כי שום כח שבעולם לא יוכל לעכבו מלנסוע לראש השנה, בהיות שהוא אחד מעיקרי הדברים בדרכו של רבינו, ומוהרנ"ת לא יוותר על זה.
מוהרנ"ת יצא ממאהליב לנמירוב הסמוכה לברסלב, ונשאר אצל אחותו, בשבת שלפני סליחות. הוא גם ביקר אצל אביו. בתקופה האחרונה החל אביו להתפייס עמו, ולא היה איפוא בדעתו כלל למנעו מהנסיעה.