פרק ט - המניעות להגביר החשק · בקי ברצוא ובקי בשוב
חשקו של מוהרנ"ת גבר עליו להמצא תמיד במחיצת רבינו, ועקב כך חשב לקבוע את דירתו בברסלב. אולם רבינו לא הסכים לכך. דעתו הקדושה של רבינו היתה כי אמנם רצונו של מוהרנ"ת עז לדור בקרבתו כדי ללמוד ממנו תמיד ארחות חיים, אולם בכדי לעלות ממדריגה למדריגה עד שיגיע למדריגתו הנשגבה אליה הגיע לבסוף התלמיד הגדול-עליו לעבור כל מיני מניעות ונסיונות ולהתגבר עליהם, וכלשון רבינו להיות בקי לא רק ב"רצוא" אלא גם ב"שוב", והמניעות והמכשולים העומדים בדרך, מגבירים את הרצון והשאיפה לעלות ולהתעלות גבוה מעל גבוה עד שיעלה ויצמח ויתעביד לאילנא רברבא. כי מטיבם של המניעות להגביר את החשק כידוע (ראה ליקו"מ סימן ס"ו אות ד).
רבינו אמר פעם (חיי מוהר"ן תא. ראה גם כעי"ז בלקו"מ קסא) שהמחלוקת שיש על האדם היא כדוגמת השקאת מים לאילנות (כי הרי חז"ל מגדירים את המחלוקת כבדקא דמיא- כשטף מים רבים), ולכן היתה דעת רבינו שעל מוהרנ"ת לגור רחוק ממנו, וכך יוכל לפתח את כוחותיו ולהיות כלי גדול יותר, זך ומצוחצח ורק כך יוכל לקלוט את דרכו ותורתו העמוקה מני ים, והוא אשר יהיה הדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים לדורות.
כאמור, נשאר מוהרנ"ת לגור בנמירוב בקרבת בני משפחתו. מוהרנ"ת התבטא בדברי שבח והודי' להשי"ת על אשר הגיע מעט אל המנוחה ואל הנחלה, כאשר מדי פעם היה נוסע אצל רבינו.