פרק ח - יהושע שלי" · "תלמידי יהושע נתן..."
לפתע שואל השמש:
"הגד נא, מה שמך?"
"מדוע זה תשאל לשמי?" הקשה מוהרנ"ת, כשהבין כי לא בכדי הוא שואל זאת.
והשמש מתחיל לספר:
"אחרי קריאת המגילה הייתי עם רבינו. אין לתאר את השמחה ששררה שם. כולם רקדו וכרכרו כיאות וכראוי לפורים. בתוך כך נענה רבינו ואמר: "תלמידי יהושע, ששמו נתן, נכסף מאד להיות עמנו פה... אך הוא יסיים את הפורים בשושן פורים---" סתם ולא פרש.
"איש מן הנוכחים לא הבין דבריו" המשיך השמש "אך גם לא העזו לשאול את כבוד קדושתו על כך... ושמא... שמא שמך יהושע נתן?..." לחש השמש באזני מוהרנ"ת.
"שמי נתן!" השיב "וזאת שרבינו מכנה אותי יהושע, מן הסתם מתפלל הוא עבורי שה' יושיעני מכל הצרות, כשם שמשה התפלל על יהושע..." (רש"י במדבר יד).