פרק ח - יהושע שלי" · ריקודים ב"שבת חתונה"
גם בשבת לאחר החתונה, המכונה "שבת חתונה", המשיך רבינו בשמחתו למעלה מהרגיל, ורקד הרבה מאד.
כאשר הגיעה סעודה שלישית של שבת קודש, אמר רבינו תורה גבוהה ונשגבה (ליקוטי מוהר"ן סימן מ"ט) בקול ערב ונעים על הפסוק "והוא כחתן יוצא מחופתו". בתורה זו רימז רבינו את כל הענינים הקשורים לחתונה זו: שרה, יצחק (שמו של החתן), כלה, חתונה ועוד.
כאשר סיים רבינו את אמירת התורה, יצא בריקוד של מצוה עם הכלה כנהוג אצל צדיקים.
שוב פרצה השמחה במשנה תוקף ועוז, באופן שאין לשער ואין לתאר. מוהרנ"ת כתב על כך: "אשרי עין ראתה זאת"!.
מוהרנ"ת מציין: "לא היה שכיח שיעשה ריקודין כי אם בעתים רחוקות מאד, אך באותה השנה הנ"ל היה מרקד כמה פעמים, היינו בשמחת תורה, ואחר כך בשבת חנוכה... ואחר כך בפורים במדוודיבקא, ואחר כך על החתונה. ואמר בעצמו, בזאת השנה רקדתי הרבה. וזה מחמת שבאותה השנה נשמעו הגזירות שקורין "פונקטין" שהיו רוצים אז לגזור על ישראל ח"ו, ומחמת זה רקד כמה פעמים, כי על ידי ריקודין ממתיקין הדינים ומבטלים הגזירות..."