פרק ח - יהושע שלי" · "אשרי יולדתו!"
פעם אחת בשנה הסב רבינו עם בני ביתו בלבד, היה זה בליל הסדר. ואז לא היה שום אורח זר, שאינו קשור לבני המשפחה, מסב על שולחנו הטהור. גם מוהרנ"ת לא הוזמן להסב עם רבינו בליל הפסח.
בליל התקדש החג, התאסף קהל החסידים אשר במדוודיבקא באכסניית רבינו להתפלל עמו את תפילת החג.
דירת האכסניה בה שהה רבינו בעת היותו במדוודיבקא היתה בת שני חדרים, חדר גדול, ולפניו עוד חדר, שם התגורר רבינו. החסידים התפללו בחדר הגדול בהתלהבות ובהתרוממות רוח.
בסיום התפילה נפרד הקהל מרבינו באיחולי החג. מוהרנ"ת עמד עדיין בהתלהבות עצומה ואמר את ההלל.
בחדר החיצון כבר התכוננו לעריכת הסדר. כאשר שמע רבינו את קולו של מוהרנ"ת באמירת ההלל, נענה ואמר:
"אשרי יולדתו"!
מוהרנ"ת סיים תפילתו והלך לערוך את הסדר באכסנייתו. ולאחר שסיים את הסדר, מרוב השתוקקות יצא את ביתו והלך למקום אכסנייתו של רבינו לשמוע מעט מעריכת הסדר הקדוש שלו.
כשעבר ליד דלתו של רבינו, ראה אותו והנה עומד וכוסו בידו ואומר "שפוך חמתך". הוא שמח מאד, והיה בעיניו כמוצא שלל רב. כל ימיו שמח בכך שזכה פעם אחת ויחידה להציץ בפניו המאירים של רבינו בליל הסדר של פסח (שיח שרפי קודש א-תרצ"א). 6
במשך חג הפסח אכל מוהרנ"ת על שולחנו הטהור של רבינו, ולאכסנייתו לא הלך רק לשינת הלילה. היה זה חג הפסח היחיד בו שהה מוהרנ"ת במחיצת רבינו, כי בשנים הבאות היה נמנע מצד בני ביתו לנהוג כן. "אשרי", התבטא מוהרנ"ת כעבור שנים "שעל כל פנים זכיתי לראות את רבינו זצוק"ל יושב על הסדר פעם אחת כל ימי חייו" (אבניה ברזל יג).