פרק ז - חשבונו של עולם · ביטול הבחירה
יחודו של מוהרנ"ת על פני שאר התלמידים היה, כי אמנם כל החסידים היו מטים אזניהם תמיד לשמוע את תורותיו הקדושו"ת של רבינו, ואילו מוהרנ"ת היה מקשיב לכל מילה שיצאה מפיו אפילו אם היתה נראית כשיחת חולין בעלמא, כמו שאמרו חז"ל: "אפילו שיחת חולין של תלמיד חכם צריך תלמוד" (עבודה זרה י"ט-ב').עד כדי כך שמוהרנ"ת התבטא פעם ואמר: "העיקר מה שהכרתי את רבינו ז"ל היה משיחותיו הק' אשר בחול" (שיחות וסיפורים עמ' קכ"א).הוא גם אמר: "בעת שהייתי שומע איזה דיבור מרבינו היה לי באותו עת ביטול הבחירה לגמרי!" (שיח שרפי קודש א'-תשכ"א)
.
כמו כן התבלט מוהרנ"ת על כולם בביטולו המוחלט לרבינו, שמאותו יום שבא לרבינו הניח בצד את כל שכלו העצמי, ומעתה בכל עת שהוא שמע משפט אחד מהרבי היתה לו טיפה אחת של חכמה, עוד משפט-עוד מעט שכל, וכך הלאה, עד שרוקן שכלו לגמרי, ומוחו נתמלא אך ורק משכל הרב, וזו היא המדריגה הגדולה ביותר בהתקרבות לצדיקים, אליה הגיע מוהרנ"ת והשיגה בשלמותה. ומסיבה זו קיבל מוהרנ"ת יותר משאר החסידים, כי בעוד שהאחרים קיבלו עליהם את הרבי כמנהיגם והדמות המרכזית בחייהם, עם כל זאת עדיין לא ביטלו לגמרי את דעתם הם, כי הרי הם היו גדולים בזכות עצמם... והחזיקו קצת בשכל שלהם. לעומת זאת, מוהרנ"ת למרות גאונותו המופלגת בש"ס ופוסקים וגודל מדריגותיו בקדושה וצדקות-התבטל לרבינו לגמרי, כגמול עלי אמו, וראה את עצמו תלוי ברבו "כמו שהירח תלוי בשמש לאורו" (אבניה ברזל עמ' כ' וראה גם ליקוטי מוהר"ן סי' ז' תנינא ענין "נתרוקן מוחו")
.
"כשהתאונן פעם מוהרנ"ת לפני רבינו על כל מה שעובר עליו בענין התקרבותו אליו, אמר לו רבינו בזה"ל: "איך האב דיר אריין געכאפט אין זאק ארייין!..." (תפסתי אותך בתוך השק!) השיב מוהרנ"ת: "רבי! קשרו אותי היטב שלא אוכל לצאת!..." (שיח שרפי קודש א'-קכ"ט).