אור ברסלב
באש ובמים פרק ו - בקי בשוב › ה"מנין" שבקע רקיעים

באש ובמים

פרק ו - בקי בשוב · ה"מנין" שבקע רקיעים

בלתי לה' לבדו

חג הסוכות עמד בפתח, ומוהרנ"ת נכסף בכיסופי קודש להקביל את פני רבו ברגל. אך בשל מניעות בני משפחתו נאלץ לשהות בביתו בחג. אולם, מציינים זקני החסידים: "רבינו נתן למוהרנ"ת כל כך הרבה סדרים ושעורים ללמוד, וממילא לא היה לו זמן אפילו לשמוע את טענות בני משפחתו..." (שיח שרפי קודש א-תרח"צ).

ואמנם כל ימי החג בשהותו בין האברכים, היה מידי פעם חומק לחדרו ומשלים את שיעוריו שרבינו הועיד עבורו, עליהם שמר מכל משמר, במיוחד לימוד שמונה עשר פרקי המשניות שרבינו קבע לו מידי יום לתיקון נפשו.

בנמירוב מצויים היו באותה עת יותר מעשרה 'חסידי ברסלב', הם החליטו ביניהם להתאסף ולהתפלל בצותא חדא במשך ימי החג. הם התפללו בסוכתו המרווחת של ר' נפתלי הירץ ואף השתמשו בספר תורה שלו. הם התפללו בהתלהבות עצומה, ע"פ דרך רבינו בקולות ומחיאות כפיים, כאשר מידי פעם הם מתוועדים ביניהם ושרו את הזמירות והניגונים שכבר הספיקו ללמוד אצל רבינו בתענוג עילאי.

אודות ה"מנין" הלזה התבטא לאחר מכן רבינו לפני אנ"ש מנמירוב, וכה אמר: "מי יודע מה היה אם היה מתקיים דבר המנין שלכם, המנין שלכם היה בוקע רקיעים" (חיי מוהר"ן של"א).

בחג שמחת תורה התאספו שוב בני החבורה הקדושה לשמוח עם מוהרנ"ת בבית אביו. כאשר החלו לרקוד ולשמוח עם התורה הקדושה, אפפה אותם התלהבות עצומה. פזזו וכרכרו בכל עוז. וכששרו מניגוני רבינו יצא לבם מרוב כסופים לעלות ולהתראות אליו, הם ממש "טיפסו על הקירות" מרוב דביקות וגעגועים. או אז דאב לבם בקרבם על כך שלא זכו לקבל פני רבם ברגל ולו פעם אחת.

הם נדברו ביניהם והחליטו שתיכף לאחר מעריב של מוצאי החג ישכרו עגלה ויסעו לברסלב לרבינו. הם ידאגו כי נסיעה זו והעיכוב שם לא יתארכו יותר משעות ספורות, ובבית יסברו כי ההתוועדות במוצאי יום טוב נמשכה-כדרך החסידים-זמן רב, ובין כה וכה ישובו לביתם.

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה