פרק ה - כאשר ישא האומן את היונק... · מכירים אנו זה מכבר...
רבינו פותח פיו הקדוש וכה אמר לו:
"מכירים אנו זה את זה כבר זמן רב, אך זה מזמן שלא נפגשנו---
בנפשו של מוהרנ"ת נחרטה ברגע זה ההחלטה העמוקה: פה אשב כי אויתיה, למקום זה איוה, יגע והתייסר והשתוקק מיום עמדו על דעתו...
ואף רבינו נענה אז ואמר:
מעתה איני בודד---
בשיחה שהתפתחה בין רבינו ומקורביו החדשים מוהרנ"ת ור' נפתלי, מנה כל אחד את יחוס משפחתו. ר' נפתלי נכד היה להרה"ק מסקאהל, ור' לייביש אף הוא בעל יחוס משפחתי היה. ותוך כדי דיבור נענה רבינו ואמר: "כולם יהודים טובים"! ("יהודי טוב", "גיטער איד"-כינוי לאדמו"ר בעל יוחסין ומנהיג של חסידים).
מוהרנ"ת סיפר לרבינו כי הוא חתנו של הגאון הצדיק ר' דוד צבי, וממילא הוא אף שאר בשרו של רבינו, משום שר' דוד צבי היה גיסו של הרה"ק ר' נחמן מהורדנקא סבו של רבינו (כי כנזכר היו לר' דוד צבי שבע אחיות, אחת מהן היתה נשואה לר' נחמן מהורדנקא בזווג ראשון, בעוד שרבינו היה נכדו של ר' נחמן מזיווג שני).
* * *