אור ברסלב
באש ובמים פרק ב - מולדתו-נמירוב › ימי הפרעות

באש ובמים

פרק ב - מולדתו-נמירוב · ימי הפרעות

עיר ואם בישראל

מצוקות ישראל באותה חבל ארץ, החלו באביב של שנת ת"ח (1648), אז נטל לעצמו הרשע העריץ, בוגדן חמלניצקי ימ"ש, את רסן השלטון על כנופיות הקוזקים האוקראינים הארורים, והסיתם למרד מזויין נגד ממשלת פולין. לא ארך זמן רב והצבא הפולני האדיר קרס, ואנדרלמוסיה שררה בכל. החלה התקוממות כללית בכל רחבי האיזור ההוא. קבוצות של איכרים חסרי תרבות מוסתים צעדו בהמוניהם מעיירה לעיירה ומכפר לכפר, התנפלו על יושביהם כשהקרבנות הראשונים כתמיד הם היהודים, רבבות רבבות של נפשו"ת מישראל ניתנו אז להריגה, והובלו כצאן לטבח במיתות שונות ומשונות ואכזריות. רבים נסו מנוסת חרב ונפוצו לערים הקרובות, כן הגיעו פליטים רבים לנמירוב, בקוותם לקבוע להם את העיר הזאת להם למקלט, היות ועיר זו היתה עיר מבצר מוגנת היטב. בהגיעם לנמירוב לא האמינו הפליטים כי יבוא צר ואויב לתוך עיר מצודה זאת. אולם למגינת הלב פרצו הקוזקים הארורים גם לעיר זו, ובשיתוף פעולה עם התושבים האוקראינים, טבחו כששת אלפים יהודים. ותהי זעקה גדולה וקול שבר נורא לאלקים.

הפוגרום האיום הזה בנמירוב הפך לסמל לסבל העם היהודי בתקופת עריצותו של חמלניצקי, ולשם כך נקבע בכל רחבי העולם היהודי יום כ' סיון כיום צום ותענית לדורות, ואמירת סליחות על השחיטות הנוראות שהתחוללו שם, שהשפיעו השפעה קשה על כל האזור.

בתקופה ההיא כיהן ברבנות נמירוב הגאון רבי יחיאל מיכל הי"ד, שנהרג על קידוש ה', עליו ייסדו תפילת "אל מלא רחמים" ע"פ א"ב (נדפסה בהרבה סידורים).מורינו הרב רבי אברהם שטערנהארץ זצ"ל, נכדו של מוהרנ"ת, נהג לאמרה בקול רם ובהתעוררות ביום כ' סיון (יצויין כי מוהרנ"ת עצמו מתייחס ליום זה בספרו "ליקוטי הלכות" הל' החובל בחבירו ג: ז-ח, ועוד).

אולם לא לעולם חוסן, גם יומם של הקוזקים העריצים הגיע, השלטון הצליח איך שהוא לדכא את מרד הקוזקים, ובאזור החלה לשרור שלוה יחסית.

היהודים התחילו אט אט לבנות את חייהם מחדש. כבר בשנות תק"ל אנו מוצאים ברשומות שתושבי נמירוב היהודים מנו שבע מאות נפשו"ת שנותרו לאחר שנות הזעם, הם שיקמו את חיי הקהילה ואף זכו לבית כנסת גדול ומפואר משלהם שנבנה בתחילת שנות התק"ם, אשר התפרסם ביופיו ותפארתו.

אודות בית הכנסת זה מקובל סיפור נפלא: הגרף השליט בעיר ההיא היה הגרף פוטוצקי הידוע. באחד הימים החליט לבנות עבור התושבים הנוצריים, על אחד ההרים הסמוכים, מנזר יפה ומפואר שיפליא עיני כל רואהו. הוא השקיע הון רב ברכישת עצים ואבנים מעולים ומשובחים ביותר עבור הכנסיה. אולם כשהחלו הפועלים לחפור בהר לצורך הנחת היסודות, נפערו חללים בהר והללו נפלו לתוכם אחד אחד. הדבר חזר ונשנה על עצמו, חופרים ונופלים, חופרים ונופלים וחוזר חלילה. הגרף החל לחקור ולהתעניין לסיבת הדבר המסתורי הזה, ולבסוף נודע לו כי במקום הזה היה קיים אי פעם בית הכנסת יהודי ונהרס על ידי חמלניצקי וחבר מרעיו. הגרף התרגש מאד מהעובדא המופלאה הזאת, ובאותה שנה תק"ל (1770) בעצם יום חג השבועות הופיע הגרף בבית הכנסת, והביע את התנצלותו לפני הקהילה היהודית, ובו במקום הודיעם כי הוא תורם את כל חמרי הבניה היקרים עבור בניית בית הכנסת חדש ומפואר. ואמנם באותו מקום הוקם בית הכנסת המפואר שהתנוסס רבות בשנים בנמירוב העיר.

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה