פרק ב - מולדתו-נמירוב · התנגדות לחסידות
התנגדותו לחסידות התעצמה והגיעה לידי כך, עד אשר מדי יום ביומו נהג לדבר ולהזהיר את בני ביתו שיתרחקו מדרך זו.
מעניינת ביותר היא התבטאותו של רבינו מוהר"ן אודות חותנו של מוהרנ"ת והתנגדותו לחסידות: "חותנך הוא צדיק"-אמר למוהרנ"ת וכשמוהרנ"ת התפלא על כך, כי הרי היה מתנגד- אמר לו: "אכן צדיק הוא, אך בעבוד התנגדותו יפרעו ממנו" (ראה אבני"ה ברזל אות א').
העיר שריגראד עצמה היתה מבצר של התנגדות לחסידות. הרה"ק ר' יעקב יוסף מפולנאה כיהן שם כרב העיר כמה שנים לפני כן, עוד טרם התוודעותו לדרך הבעש"ט. בעת תקופת כהונתו נסע ר' יעקב יוסף אל הבעש"ט בפעם הראשונה, ומיד נקשר אליו בעבותות האהבה. אולם כשהוא חזר לעירו, והחל לנהוג לפי דרך החסידות, כפי ששמע מרבו החדש-לא מצא הדבר חן בעיני התושבים, שהיו מולעטים בהתנגדות, והחלו להציק לו ולרדפו, עד שנאלץ לעזוב את כהונתו בעיר, ולעבור למקום אחר.
מוהרנ"ת התגורר איפוא אצל חותנו בשריגראד בתקופה של למעלה משנתיים ימים: מנשואיו בשנת תקנ"ג עד סוכות תקנ"ה (1793-1795).
בתקופה ההיא עלה ונתעלה ונתקדש בסילודין, כאשר כל מעייניו נתונים ליגיעה עצומה בתורה, ונפשו צמאה, דורשת ומבקשת את ה'.