אור ברסלב
באש ובמים עצות ישרות

באש ובמים

עצות ישרות

אמת ואמונה

פעם אחת, דיבר עם איזה אנשים שהיו נוטים לדרכי החקירה והתווכחו עמו אודות מאחז"ל "קשה רמה למת כמחט בבשר החי", כידוע שאלתם בזה, והשיב להם מה שמובא בספרי אמת שלאחר מות האדם אע"פ שהנשמה יוצאת ממנו ואינו יכול לזוז בשום אבר אעפ"כ נשאר בו קיסטא יותא, ובזה החיות הנשאר בו נרגש גם אח"כ צער הרימה ותולעה ועוד בדיבורים כאלה הסביר להם עד שהשתיקם, ואחר שיצא מהם הלך עמו אחד מאנשיו והתחיל זה האיש לחזור לפניו כל דברי תשובתו שהשיב להם ורמז לו שהוא נהנה מאד מה שסילק גם לו מלבבו המבוכה הנ"ל, ענה ואמר לו מוהרנ"ת ז"ל בלשון תימה: גם אתה רוצה להבין בשכלך? אוי לאותה בושה! הלא כשרבותינו ז"ל אמרו "קשה רמה למת כמחט בבשר החי", אני מאמין באמונה שלימה שהוא אמת ויציב ונכון וקיים ואיני רוצה כלל להבין (כוכבי אור ע"ו סעיף כ)

*

פעם, בהיות מוהרנ"ת בטעפליק בישבו על השלחן ואכל מאכל העשוי מסלק "בארשט", שאל אותו אחד מאנ"ש איזה עצה, ולא ענהו מוהרנ"ת, ושאל שוב את מוהרנ"ת, ושוב לא ענהו, ושאל עוד פעם, נענה לו מוהרנ"ת ואמר: "איני יודע לשית עצות לעצמי, אם לאכול עוד כף סלק אם לא, כי אולי כבר מספיק, ואתה רוצה שכבר אענה לך תיכף ומיד

*

ענה מוהרנ"ת ז"ל, וישא משלו ויאמר: למה אני דומה, לאיש אחד שעשה כרוז בכל העולם, מי בכם כל איש מנוגע וידוע חלי-יבוא אלי וארפאהו! ורצו כולא עלמא אבתרא ואמר לאחד מהם: מה כואב לך? ואמר: הראש, ענה ואמר: לי כואב הראש כפלי כפלים ממך, וכן לכל אחד ואחד שאל לו מחלותיו וענה, כי בו כל מחלה ומחלה של כל אחד ואחד מכל באי עולם, אצלו הוא בכפלי כפלים, אך שלחתי אחריכם, כי אני ידעתי מרופא אחד גדול במעלה (פראפעסער), שיכול לרפאות גם אותי מתחלואי העצום ומכל שכן שיוכל לרפא אתכם, שכאבכם ומחלתכם קטנה מכאבי והנמשל: כי זה כל מגמת מוהרנ"ת ז"ל, לגלות מי הוא הרופא באמת, שעל ידי סבה נתודע ממנו, לא מחמת שהוא חושב עצמו לגדול מכל בני עולם אדרבה כנ"ל רק על ידי עצם כאבו ומחלתו, חתר עד שמצא הרופא, ורוצה להטיב לאחרים (שיח שרפי קדש תצז)

*

מה שהזכרתי לעיל שעכ"פ יקום כל אדם שעה או שתים קודם אור הבוקר (ובקיץ עכ"פ בהשכמה בכל האפשרות) שמעתי מאבי ז"ל בשם מורנ"ת ז"ל שזה מה שנזכר בפרק שירה, שבעה קולות מהתרנגול אשר המציא בטבעו הבורא ית' לעורר בני אדם מהשינה וכאשר יעוררם בחצות לילה, יקום עכ"פ אח"כ בכל האפשרות להקדים, כי אם לא נתעורר לקום גם בשעה השנית שאחר חצות, יקום עכ"פ בשעה שלישית וכן להלן וזה הכלל נמצא למורנ"ת ז"ל גם משאר עובדות כאשר נספר ונבאר בזה אי"ה לקמן (שיחות וסיפורים ק"כ)

*

אחד שאל למוהרנ"ת שרצה להיות מקבל, ורצה לעזוב את החנות ואמר לו מוהרנ"ת עכשיו לבך בוער לעבודת השי"ת האלסטו דער בייא = ולכן אתה עו בזה, ואח"כ כשתפול מזה ההתלהבות ולא יהיה לך פרנסה ג"כ, אז יהיה מה שיהיה ולא הסכים לו אלא אמר לו, עשה לך שיעורים קודם שתלך לחנות וגם בהחנות בעצמה תכין לך ספרים, ובעת שלא יהיה לך קונים תלמוד בהם ותשתוקק לזה שהשי"ת יסבב סיבות לטובה שתפטר לגמרי וכו' וכן הי', שהשתוקק כ"כ ע"ז וכו' כנ"ל כומה שהאיש הנ"ל היה ר"ח ליריסמן הזקן (אבניה ברזל מ"ט סעיף ב)

*

לרבי שמואל שפילבאנד, תלמידו של רבנו, המכונה בשם רבי שמואל טעפליקער, שנסע עמו בנסיעות הנעלמות, היה בן בשם רבי נחמן, שהיה סוחר והתפרנס בכבוד הוא עשה לעצמו מעיל חרפי יפה הנקרא (פיטער) ותפר על המעיל בד ממשי מהודר כדרך הנגידים, ובא עם המעיל אל מוהרנ"ת ל"שמחת תורה" כשראה אותו מוהרנ"ת, לא מצא הדבר חן בעיניו, ופנה אליו בחכמתו ואמר לו בניחותא: "רבי נחמן! המעיל היפה הזה לא מתאים שתניחהו בארון הבגדים הישן שיש לך, ובכן צריך אתה להחליף את הארון, ואם תחליף את הארון, צריך אתה להחליף גם את כל רהיטי ביתך, כי אין זה יפה שרק ארון הבגדים יהיה יפה ומהדר, ושאר הרהיטים כמו שהם ואם תחליף את רהיטי ביתך, לא יתאימו הרהיטים החדשים לבית הישן שבו אתה גר, כי אין זה יפה שיהיו רהיטים חדשים בבית ישן, ובכן צריך אתה להחליף את ביתך לבית אחר יפה יותר, וכל כך הרבה מעות אין לך-נמצא שאין לך מספיק מעות לכסות את ההוצאות, שמסב לך המעיל הזה (שיח שרפי קדש א-תרמב)

*

פעם אחת נסע הר' נחמן מטולטשין עם מוהרנ"ת זצוק"ל בדרך והוכיח אותו על שאינו לו וכשבאו לאכסניא, לקח הר' נחמן גמרא והתחיל ללמוד אמר לו מוהרנ"ת: דאס הייסט בייזער לן, דער בעש"ט האט גיזאגט דאס ער איז געקומען אויף דער וועלט אויס רייסען דעם בייזען לן = זה נקרא לן-קפדן, הבעש"ט הרי אומר שהוא בא לעולם לעקור את הלן-קפדן, ואמר אליו אלא תלמוד חומש, משניות, עין יעקב, שלחן ערוך, רש וכדומה, כל הדברים הקטנים כי הר' נחמן נתקרב למוהרנ"ת בן עשרים שנה ולא הי' אז בן תורה, ואם הי' לו גמרא, הי' נשאר בלן ולא בצדיק, ע"כ הבין מוהרנ"ת כי אי אפשר שילמוד גמרא ג"כ ע"כ הרגיל אותו בדברים קטנים, ומזה נעשה גדול וכו' ופעם אחת אמר מוהרנ"ת אני ג"כ רצוני להתפלל כוותיקין אבל לא בבייזין לן = בלן-קפדן כי חמיו הי' רגיל להתפלל וותיקין והי' מקצר בתפלה כדי לפגוע הנץ (אבניה ברזל ס"ו סעיף מא)

*

מוהרנ"ת אמר: "יש חסרון אצל אנשים, שמחמת שחפצים להדר על איזה דבר מצוה יותר י, על ידי זה אינם מקיימים כלל את המצוה!" (שיח שרפי קודש א-תקעא)

*

דיברו לפניו פעם אחת, מענין הפירצה שנפרצה בינת אשכנז לגלח את הזקן והפאות, וע אז לפניו הר' מאיר מטעפליק שהיה איש ירא וחרד לדבר ה' והתחיל לתמוה מאד ע"ז, ענה ואמר: איך עוברים בכל יום על חמשה לאווין, והשיב לו מוהרנ"ת: ז"ל הלא איך עוברים בכל יום זמן קריאת שמע (כוכבי אור ע"ה סעיף טז)

*

פעם בא אברך אחד למוהרנ"ת, ונתן לו רענדל אחד לפדיון, וביקש ממוהרנ"ת שיתפלל עליו, "בעט גאט פאר מיר! = תבקש מהשי"ת עלי", ותיכף הלך מוהרנ"ת, עד שאפילו לא הספיק מוהרנ"ת לדבר ולשאל בשלומו וכו', קרא לו מוהרנ"ת ואמר לו: "האם אתה זוכר עדיין את מה שעבר עליך בעת פלוני, שהיתה לך צרה זו וזו, והבטחת לשם יתברך שכשיושיע אותך, תתחיל לעבדו? והנה עזרך השם יתברך ויצאת מהצרה, אולם עדיין לא התחלת לעבדו כהוגן כהבטחתך ושכחת הבטחתך" וכך הלך ומנה לאברך הזה את כל ההרפתקאות והצרות שעברו עליו, ובכל פעם הבטיח לשם יתברך, שאם יצא מהצרה יתחיל לעבדו יתברך כראוי, "והנה עתה יש לך עוד צרה וגם היא באה לך כדי לרמז לך שתתחיל לעבדו יתברך, כי העיקר מתכוונים אליך, ואתה בא ונותן פדיון מה אתה חושב שאני השכיר יום שלך? (הנימטשיק), אני אתפלל עבורך, ואתה תחזור לאולתך? כי העיקר מתכוונים מלמעלה עליך, רק גם אני עוזר ואתפלל עליך" (שיח שרפי קודש א-תש)

*

אמר מוהרנ"ת: אם הייתי רוצה לבאר ולכתוב דברי התחזקות על מה שנעשה בין האיש לאשתו (בינו לבינה) הייתי צריך להכפיל את חבורי, היינו ספרי לקוטי הלכות (שיח שרפי קדש א-תשמ)

*

אמר לר' משה ברסלבר: איך גיב דיר ארויס א תשובה, דו זאלסט טאנצין אלע טאג! = אני מוציא לך תשובה שתרקוד בכל יום! וקיים זאת איזה זמן (אבניה ברזל סע' כט)

*

מוהרנ"ת זצוק"ל כתב לר' עוזר, שמעתי שר' עוזר איז נאר פרום = הוא רק ירא וחרד, לא כך קבלתי מרבינו זצוק"ל, דער עיקר איז נאר פרייליך, און פרום אויך = העיקר הוא רק שמחה, וצריך גם יראה (אבניה ברזל ס"ב סעיף כח)

*

מספרים בשם מוהרנ"ת שכשדיבר פעם מגודל מעלת השמחה וחיובה, שאל אותו אחד: ומה אעשה שאין לי ממה לשמוח לרוב צרותי ויגוני, אמר לו מוהרנ"ת: אם כן תלוה ותשאל לעצמך עתה שמחה מהישועות שעוד יושיע אותך הקדוש ברוך הוא ותצטרך אז לשמוח על הטובה שמח כבר עתה בזה "בארג זאך אויס א שמחה" (שיח שרפי קדש א-תשלו)

*

דיבר פעם אחת מתבערת הלב של אברהם אבינו ע"ה שהוא היה הראשון שזכה לעבוד את בוראו יומם ולילה במסירת נפש ולפרסם שמו ית' וית' בעולם, ובתוך שיחתו הק' ענה אחד לפניו בלשון צער וגניחה, היאך לוקחין לב כזה? גער בו מוהרנ"ת ז"ל ואמר אליו: גם אתה יש לך לב כזה אלא שאין אתה מלבב אותו (דו האסט אויך דאס הארץ נאר דו באהארצט עס נישט), כי הבחירה חפשית אצל כל אדם, וכל אדם אפילו הגרוע שבגרועים יש בכחו לזכות לריגה הגדולה שבגדולות וכמ"ש חז"ל שצריך כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (כוכבי אור ע"ח סעיף ל)

*

פעם אחת אמר לר' אהרן ניסן ז"ל: אם היית בשמחה תמיד (שטענדיג פרייליך) לא היית רואה פני גיהנום (כוכבי אור ע"ח סעיף כח)

*

פעם, כששבחו אנ"ש לפני מוהרנ"ת איש אחד שקבל "שתיקה" על עצמו ואינו בר כבר זמן רב, נענה מוהרנ"ת ואמר, שאין דרכנו בכך, כי צריכים דוקא לדבר, אולם צריך לשמור פיו, ולדעת מה לדבר (שיח שרפי קודש א-תרלז)

*

אחד מידידי נעוריו של מוהרנ"ת ז"ל, מחמת שנשא אשה במאהליב נעשה גם תושב מאהליב, ושם עסק במסחר והתחיל להנהיג מסחרו בגדולות, בעזר הלואות כמנהג הסוחרים, אבל לא הצליח בדבר העסק והתחיל לירד מטה מטה עד שעם הזמן נשאר בעירום וחוסר כל ואין לסלק החובות, ובכן מיראה ופחד מהבעלי חובות נעשה בורח אולי רווח והצלה יעמוד לו במקום אחר, שימצא לו מקור פרנסה וגם מעט מעט לסלק החובות כשברח הי' דרכו דרך ברסלב משבא לברסלב זכר ששם יש לו ידיד נפש הוא מוהרנ"ת ז"ל בכן פנה אליו, ומחמת שהוא אורח ביקש אותו מוהרנ"ת ז"ל לאכול אצלו ושאלו אודות שלומו ומצבו והוא סיפר לו את כל אשר קרהו ובכן מצא לו עצה להיות בורח כמנהג הלווים ואין להם לשלם, ודעתו לנסוע לאיזה מקום ששם יש לו איזה קרוב איש אמיד והוא יעמוד לו לעזרה בצרה, לתת לו משרה כשגמר כל הסיפור, א"ל מוהרנ"ת ז"ל בוודאי אתה בצרה גדולה אבל עצתך אינה עצה תבוא לקרובך והכרת פניך תענה לו על שפל מצבך תיכף יראה לך אותות אי רצון מביאתך אליו וגם את ידו הריקה יקמץ לתת לתוך ידך ועם אמירת "שלום עליכם" בשפה רפה יושיט לך את ראשי אצבעותיו ואולי יתן לך לסעוד אצלו סעודה אחת או שתים, ועל לינת לילה אני מסופק אם יתן לך אצלו ואולי גם שם בבית הרש לא יתנו לך מקום ללון, שבמקום שאין מכירין אותך יש הצדק לחשוב אותך לגנב, ואין זה עצה כלל וכלל ואמר לו מוהרנ"ת ז"ל: עצתי, אנטלופין נאר צום אייבערשטין! = לברוח רק להש"י, שתשוב למאהלוב ולא לביתך אך ישר לבית הרש ועיקר בית מנוס שלך יהיה תורה ותפלה ושם הכל מכירים אותך שאין אתה גנב ח"ו ואדרבה לסוחר נכבד שנמעד במסחרו ובאונס נעשה בעל חוב ויורד ומחוסר פרנסה והשמש מבית הרש אדרבא יקבלוך בכבוד וימציא לך סעודות ועוד יתן לך כר תחת מראשותיך וכשיודע הדבר לאשתך וקרוביה ויהיו באים אליך בצעקות וקולות בטענות הנשמעות, לא תענה להם דבר ואחת יהיה לך, השתיקה ועם זה בטוח אני שה' יהיה בעזרך בקרב הימים דברים אלו שיצאו מלב צדיק אוהב נאמן נכנסו ללב ידידו וכן עשה ומברסלב שב למאלהיב וישר לבית הרש על התורה והעבודה, והכל היה כמו שאמר לו מוהרנ"ת ז"ל השמש קבלו בסבר פנים יפות וקרבו בכל מיני התקרבות ואחר איזה ימים באו לבקרו אשתו וקרוביה בצעקותיהם וטענותיהם והוא באחת "השתיקה יפה" עברו עוד איזה ימים וכל העיר עם ענין זה כמרקחה עד שכמה ממכיריו ואוהביו נתעוררו לרחם עליו ועל ב"ב ולעשו"ת לו מע פרנסה וקבצו סכום כסף ויסדו לאשתו מע בשוק עם מעט סחורה וה' היה בעזרו שאשתו התחילה מעט מעט להצליח, והוא ג"כ יצא לפעמים מביהמ"ד לעזור לה עד שהעסק הלוך וגדול עד שהיא נעשית אשת חיל ממציאה כל הפרנסה בריוח וגם סילוק החובות והוא לפעמים יצא לעזור לה מעט ולבקר ספר החשבונות, ובכן כתב למוהרנ"ת ז"ל את כל זאת ואשרי לו שזכה שעל ידו נתגלגל זכות גדול כזה (אבניה ברזל פ"ב)

*

אמר: "וכי כמה צריך אדם להתייגע, עד שנעשה מושל מחוז "גובירנאטור", הרי לוקח לו הדבר זמן רב-כארבעים או חמישים שנה, אולם לפעמים בעת מלחמה קשה, שהמלחמה כמעט אבודה, קם בעוז לוחם אחד ומבקיע את חזית האויב, אזי מתעלה מיד ונעשה מושל כמו כן הוא בעבודת השם יתברך: יש אחד, שעובד את ה' שנים רבות עד שבא לריגתו: ויש אחד, שעל ידי עבודות גדולות שעושה בעבודת ה', ועל ידי עמידה בנסיונות גדולים-זוכה מיד לבוא לשלמותו ואמר זאת לענין רבנו שזכה במעט שניו למעלה גבוהה כזו (שיח שרפי קדש א- תקנו) * * *

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה