אמת ואמונה
מוהרנ"ת ז"ל אמר אודות אשר נחלש דעתו בראותו כ"פ שגם בעסקי הנפש נתקיים הכתוב, גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואמר בזה"ל, איך קען מיר מערער ניט קילען דאס הארץ נאר תשעה באב ובין המצרים בייא די קינות אין א גאנץ יאהר בייא תפלת חצות חאטש קלאגען אויף דעם חורבן (בית המוחין בכלליות ובפרטיות) וואס מען איז ניט אזוי וויא מען דארף צוא זיין = אני לא יכול לקרר את לבי, רק בתשעה באב ובין המצרים בקינות ובכל השנה אצל תיקון חצות, לפחות לבכות על החורבן שאנחנו לא כמו שצריכין להיות (שיחות וסיפורים קטז)
*
ופעם אחת ע מורנ"ת ז"ל בדבריו הק' כנגד הנבוכים שהיו באומין אשר התפארו ברוב השתדלותם שיגמרו כרצונם (להשכיח שם ישראל והבדלו מן העמים) וכאשר עו כנגדו בראיותיהם ממה שכבר גמרו בזה הרבה גם בימיו בינות הרחוקות כנודע ענה ואמר: זאת ברור לדעתי שאם תגמרו כרצונכם יחזור העולם לתוהו ובוהו כי לא לאלה התהפוכות נברא העולם (שיחות וסיפורים ע"ג)
*
כששבחו פעם לפני מוהרנ"ת איזה משכיל, באמרם, שהוא איש ישר והגון ואינו אומר שקר וכו', אמר מוהרנ"ת: "אם אינו אומר שקר, הרי עושה הוא שקר", "זאגט ער נישט קיין ליגן, טוט ער א ליגן" (שיח שרפי קודש א-תרעג)
*
סיפר מוהרנ"ת, איך שגבר השקר מאד והצליח, והאמת מושלך כ"כ ארצה, עד שכמעט אין להאמין בקיומו וגם הכתוב מעיד ע"ז "ותשלך אמת ארצה" וכ"ז התעורר בקרבו פעם בבקר קודם התפלה עד שמחמת זה לא הי' ביכלתו להתפלל כמו שצריכים להתפלל וכן בקטנות מוחין אלו התחיל להתפלל עד שהגיע לפסוקי דזמרה, וכמעט שהיה לאחר יאוש בתפלה זו לבוא בגדלות המוחין אמנם כשהגיע להפסוק "השומר אמת לעולם", פתאום זכה להתנוצצות התרוממות המוחין ושמחה בלבו וביאר לעצמו הפסוק עפ"י משל לדוכס אחד הי' לו גן נפלא, שבו נמצאו וגדלו כל מיני חלקי הצומח שבעולם לבד מין אחד, שחלפו שנים הרבה ולא נמצא בהגן הזה מחמת שהוא יקר המציאות, עד שהגיע הזמן והשיג גרעין אחד ממין הצומח הזה והזריע אותו בגנו ומחמת שהגרעין הזה היה יחיד מיוחד ומיוחס בגנו, ודוקא על גרעין כמוהו, הסכנה מרחפת ביותר עד שרואין אותו מגודל הן מצד המכשירים לגידולו שצריכים להיות מכוונים בשעה שהוא צריך להם ובה מצומצמת לא פחות ולא יותר, והן מצד הצפרים האורבים על הגרעינים, ובכן הפקיד על גרעין זה שומרי שעות מיוחדים שתמיד ישגיחו על גרעין זה בעינא פקיחא, לא יסירו עין מעליו אף רגע אחד כן עם האמת שמושלך ארצה ועובר עליו מה שעובר אבל אין לפחוד על האמת המשליך אמת ארצה והוא בעצמו "השומר אמת לעולם" עיניו עליו תמיד, עדי אמת מארץ תצמח תגדל ותצליח ותעשה פרי ושפת אמת תכון לעד ואח"ז היתה תפלתו תפלת צדיקים, בגילה רנה דיצה וחדוה (מעשיות ומשלים מ') * * *