אור ברסלב
באש ובמים יראה ועבודה

באש ובמים

יראה ועבודה

תפילה והתבודדות

אמר, מען דארף אין דער יוגנד אסאך הארעווען מען זאל הערשט אויף דער העלטער זיין א פראסטער הערליכער איד = צריך להתייגע הרבה בשנות הצעירות בכדי לזכות להיות יהודי פשוט בימי הזקנה (מעשיות ומשלים מ"א)

*

אודות מה שמתחכם הבע"ד, ומחמת חסרון ידיעה מקודם, בתחבולותיו נופלים ברשתו אמר פעם אחת מוהרנ"ת ז"ל: אז איך ווייס שוין יא דאס אלעס (מה שכמעט כל העולם אינם יודעים) דרייט דער בע"ד מיט מיר גאר אנדערש = אני, שאני כבר כן יודע מכל תחבולותיו של הבע"ד, אז הוא מסובב אתי לגמרי אחרת (אבניה ברזל פ"ט)

*

פעם אחת, ע לפניו ר' נחמן ב"ר יודיל ליב שהי' איש כשר וירא וחרד לדבר ה' ועסק יומם ולילה בתורה ותפלה, ובביתו אין לחם ושמלה כי הי' עני גדול וגם אשתו היתה רעה וכעסנית והיתה מקללת אותו תמיד, וע לפניו פעם אחת ביום ה', שלא הי' לו עדיין על צרכי שבת ועוד איש אחד ע אז לפניו, והתחיל זה האיש להתאנח על ר"נ הנ"ל על גודל עניותו ודוחקו העצום כי היה לו רחמנות גדול עליו, וגער בו מוהרנ"ת ז"ל ואמר לו בלשון תימה? עליו אתה מתאנח שקם בחצות לילה ועסק מאז ועד הנה בתורה ותפלה ובקשו"ת ותחנונים וגם הוא עני ובעל יסורים ויש לו אשה רעה, אשר ע"י כ"ז לא יראה פני גיהנם, אשרי לו ואשרי חלקו לעולמי עד וכו', הלא על הנגיד משה וכו', יש להתאנח אשר אכל סעודת הצהרים בהרחבה גדולה וגם שתה אח"כ יין טוב גם שכב עצמו לישן אח"כ (ועבר עליו מה שעבר כידוע), עליו יש להתאנח כי מי יודע כמה שנים יהי' מוכרח להזדכך בעונשים קשים ומרים עד אשר יזדכך ויצטרף מזוהמת העוה"ז (כוכבי אור ע' סעיף ו)

*

פעם אחת אמר מוהרנ"ת ז"ל: א צדיק, אז ער שטארבט א צדיק דאס איז דבר פלא = כשצדיק נפטר צדיק זה דבר פלא

*

פעם אחת אמר: אוואו א ווייסע בארד און נאך א ברסלבר חסיד? = עם זקן לבן ועוד חסיד ברסלב

*

פעם אחת, בא מוהרנ"ת ז"ל למשנה של עקבי' בן מהללאל אומר הסתכל וכו' ונתלהב מאד מאד ואמר בזה"ל: פאר וואס איז רשב"י געוען רשב"י ווייל ער האט דאס געווסט פאר וואס איז געווען דער האר"י הק' דער האר"י הק' ווייל ער האט געווסט פאר וואס איז געווען דער בעש"ט הק' דער בעש"ט הק' ווייל ער האט געווסט פאר וואס איז געווען דער הייליגער רבי דער הייליגער רבי ווייל ער האט געווסט פאר וואס בין איך אויך איך ווייל איך ווייס = למה רשב"י היה רשב"י כי הוא ידע ברי המשנה הזאת, ולמה האר"י וכו' וכו'

*

פעם אחת, כשבא מוהרנ"ת לאומין, שמע שר' משה ב"ר אברהם חיים מתפלל בכוונה וכשבא מוהרנ"ת לביתו אמר בכל המנין של הר"ר נפתלי לא שמעתי שום אדם מתפלל כמו משה ב"ר אברהם חיים אח"כ כשבא מוהרנ"ת פעם שנית לאומין וראה שר' משה הנ"ל נתקרר אמר לו: משה, דו ביסט אראפ געפאלן? פאלג מיר קער זיך אום! גלייב מיר איך האב שוין א ווייסע בארד און האב נאך אויך בדעה צו זיין א הערליכער איד = משה, נפלת? שמע בקולי ושוב לעבודתך! תאמין לי שיש לי כבר זקן לבן ויש לי עדיין בדעה להיות יהודי כשר (אבניה ברזל ס"ג עמ' לג)

*

כידוע, היה מוהרנ"ת מקפיד מאד על כל שעותיו ורגעיו, ובגלל זה היו לו כמה שעונים בביתו, ופעם אמר בדרך צחות על מאמר המשנה שבאבות (פרק ד, ג): "אין לך אדם שאין לו שעה", שאדם שאינו חי עם השעון והזמן, אינו אדם! (שיח שרפי קודש א-תשט)

*

רבנו ברך את מוהרנ"ת, שבכל עת שירצה להרדם, ירדם תכף ומיד, וכן נתקיים בו, שאפילו כשנתמהמה בשינת הלילה ורצה לישן מעט כדי לקום ולהתעורר בעת חצות, תיכף כשהניח את ראשו לישן, נרדם תיכף ומיד (שיח א' תקנב)

*

מוהרנ"ת אמר: "הצדיק רבי זושא אמר, שעל הכל יוכל לתת דין וחשבון, חוץ מיום הנסיעה ואני אומר, שאני מוכן לתת דין וחשבון גם על יום הנסיעה, רק תלוי לפי היום "וועדליג ווי דער טאג" כל כך שמר את הזמן, עד שמוכן לתת דין וחשבון וקדק גם על עת נסיעותיו (שיח שרפי קודש א-תקעט)

*

סיפר רבי נחמן מטולטשין, שפעם כשנסע עם מוהרנ"ת בימי החורף התאכסנו באיזה אכסניה, והיה קשה לרבי נחמן מטולטשין לסדר עבור מוהרנ"ת מקום טוב לשינה, כי החלונות היו פתוחים ושבורים, ורצה מאד רבי נחמן מטולטשין להשתדל בזה, כדי שיוכל מוהרנ"ת לנהוג מנהגו בקימת חצות ולמוד תורה בלילה, אולם לא הצליח, ואף על פי כן באמצע הלילה כשהתעורר רבי נחמן מטולטשין, ראה איך שמוהרנ"ת כבר יושב עם השלחן ערוך יורה דעה ולו בהתה אחר שכבר ערך את התקון חצות (שיח שרפי קודש א-תקעו)

*

ר' נחמן ב"ר עוזר סיפר, שמוהרנ"ת ז"ל לעת זקנתו הקפיד דייקא שלא יהיה לן יחידי בבית העליה, ובחר בו כשהיה עוד נער ללון עמו ובכ"פ התפאר בביתו שעכשיו יזכה לשמוע תיקון חצות של מוהרנ"ת ז"ל ולראות עבודתו שלאחר חצות ועשה במכוון בשכבו על מטתו עצר את עצמו בכל כוחו שלא לישון עד שעת חצות שמוהרנ"ת קם וניגש אליו וכיסה אותו באיזה בגד ושאל אותו: וע אינך ישן? ותיכף נפל עליו שינה וישן עד הבקר

*

ספר רבי נחמן טולטשינער, שראה פעם איך לו מוהרנ"ת אחר חצות את התורה "כי מרחמם ינהגם" שבלקוטי מוהרן חלק ב' סימן ז, בחיות והתלהבות כזו, עד שהיה נדמה כאלו שמעה מוהרנ"ת עתה ממש מרבינו (שיח שרפי קדש א-תקצט)

*

אמר רבינו ז"ל: על מלאך המות להמית כל העולם בגשמיות ורוחניות, והדבר יכבד עליו ובכן העמיד לו עוזרים בכל מקום, הרופאים להמית בגשמיות, והמפורסמים של שקר להמית ברוחניות (ופעם אחת, כשהיה מוהרנ"ת ז"ל בטעפליק, ונפל לערש דוי ובלא שאלת פיו הביאו לו את הרופא, כשבא הרופא הסיב מוהרנ"ת את פניו אל הקיר, ואמר הבאתם לי שליח המלה"מ, איהר האט מיר גיברענגט דעם שליח פון מלה"מ) ופעם אחת, היה נתחב למורנ"ת ז"ל מסמר של ברזל ברגלו והיה לו כאב גדול מזה, והביאו לו עלה אחד שמסוגל לזה, ואמרו לו שהוא רק מצד הסגולה ולא מצד רפואה, ולא רצה ענה ואמר: אם יש בכוחו לרפאות יש בכוחו לקלקל ג"כ, ונתרפא בלי זה בעזהש"ת

*

פעם אחת הי' מוהרנ"ת בברסלב באכסניא אחת ומוהרנ"ת לא אכל שם ואח"כ נתוודע שהשוחטים היו רוצחים ר"ל ופעם אחת נתנו המרק על השלחן ודיבר הוא זצוק"ל מהתורה כי מרחמם ינהגם ובתוך כך נתקרר המרק ושילם בעד המרק ולא אכל, ואחר כך נתוודע שהי' איזה שאלה עליה (אבניה ברזל ס')

*

כשגמר רבנו ז"ל תורה ו' קרא את יהושע וכו' אמר: ולפעמים נותנים סטירה און אמאל גיט מען א פאטש, וקיים זאת מוהרנ"ת שפעם אחת היה איש אחד מאנ"ש אומר תהלים בכונה גדולה, ואחד מהלוים ישב ול, ואמר שמבלבל אותו מהלימוד, והלך והכה אותו לזה שעסק באמירת התהלים, ואז בא מוהרנ"ת לבית הרש והרגיש זאת, ושאל: על מה הכית אותו? ענה לו: אפשר גם אתה רוצה להכות אותי? ובתוך הדבורים הושיט לו הלחי, ועלה לו למוהרנ"ת במחשבתו שעתה יקיים מאמר רבנו ז"ל הנ"ל, וקיים בו זאת והכה אותו על הלחי (שיח שרפי קדש תקכט)

*

פעם אחת, הלך בנו של ישראל נחמן סופר לבית מוהרנ"ת בבוקר בעת שמוהרנ"ת הלך למקוה, ונטל כל המזוזות להגיה וכאשר בא מוהרנ"ת זצוק"ל לביתו ורצה לנשק המזוזה ולא מצא שום מזוזה על פתחו ושאל מי הי' כאן והשיבו שבנו של ישראל נחמן סופר הי' כאן והלך מוהרנ"ת אליו לבהמ"ד ומצאו בעת שהתפלל באמירת ובא לציון, והמתין עד אחר שגמר תפילתו ואמר אליו: דו האסט דאך מיר צונומען די שטוב = הרי פירקת לי את הבית וכי כך מגיהין מזוזות הלא מקודם צריכין להכין מקבת ויתידות ומגיהין מזוזה במקומה וקובעין אותה תיכף ואח"כ לוקחין השניה וקובעין אותה וכו' (אבניה ברזל ס"ג סעיף לא)

*

בנמירוב היתה פעם חתונה של אחד מקרובי משפחת מוהרנ"ת הרחוקים והלך מוהרנ"ת לחתונה, בכדי שיתעורר על ידי זה לשמחה, כי בלא סבה זו לא היה הולך כי לא היו קרובים כל כך עד שילך לחתונתם, והלך רק בסבת רצון לשמחה שיהיה לו על ידי החתונה (שיח שרפי קדש א-תקעז) * * *

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה