אור ברסלב
באש ובמים תפילה והתבודדות

באש ובמים

תפילה והתבודדות

לקט פנינים ממוהרנ"ת

פעם נסע מוהרנ"ת והתפלל על העגלה בהתלהבות וכו' כדרכו בקדש, כשהגיעו אחר כך לאכסניה (קרעטשמע) אמר הבעל עגלה לבעל המלון "היום נסעתי עם יהודי שהתפלל תפלה בהתלהבות כזו שלא רק אני בכיתי (מרוב ההתעוררות) אלא אפילו הסוסים בכו" (שיח שרפי קודש א-תקצג)

*

אמר: "האדם צריך לבקש מהשם יתברך שידריך אותו באמת שלו יתברך, כי האמת של האדם יכולה להטעות אותו, כי אינו אמת לאמתה-מה שאין כן האמת של השם יתברך, וזה בחינת מה שבקש דוד המלך עליו השלום (תהלים כה ה): "הדריכני באמתך" -היינו: הדריכני באמת שלך תתברך" (שיח שרפי קודש א-תקב)

*

שמעתי מאחד מאנ"ש שנסע עמו פעם אחת, ובאו לבית מלון ואכלו שם סעודת הערב ובשעת האכילה ע בצווארו של מורנו מהרנ"ת ז"ל עצם ופתח את פיו כדרך החונק ונבהלו שם מאד, והש"י ברחמיו הי' בעזרו שבלע מיד את העצם ולא הזיק לו כלום אח"כ ענה ואמר להאיש הנ"ל: הראית שבשעה שע העצם בצווארי הייתי מביט ומסתכל למעלה, כי אין שום עצה על כל דבר רק לתלות עיניו למרום, אפי' בשעה שאין יכולים לצעוק עכ"פ יעשה אז מה שביכלתו (כוכבי אור עמ' עא סעיף ח)

*

פעם נפטרה למוהרנ"ת איזו קרובת משפחה, שהיתה זקנה, ובעת שלוה אותה מוהרנ"ת בכה בהלויתה, כששאלוהו אחר כך, מה ראה לבכות בלויה כזו, כי היתה זקנה מאד, ענה מוהרנ"ת: "האדם הרי צריך לבכות לפני השם יתברך, ובכן כשמגיע הזדמנות לבכי צריך לנצל אותה", "א מענטש דארף זאך דאך אויסוויינען פאר השם יתברך-אז ס'קומט די גילעגנהייט דארף מען דאס אויסניצן" (שיח שרפי קודש א-תרלה)

*

פעם אחת, בימי מוהרנ"ת ז"ל, היה אחד שנשא אשה רעה, ולאחר הנשואין נודע לו ולא ידע מה לעשו"ת כי הקניטה אותו מאד, ושאל למוהרנ"ת ז"ל עצה מה לעשו"ת והשיב לו עצה שיתפלל חצי שנה שלימה ע"ז בכל יום שעה מיוחדת, דהיינו שתהי' טובה אליו וכו' (אבניה ברזל עמ' ע סעיף מט)

*

על אודות תועלת התפלה (וכן לענין התועלת של הצדקה ושאר עצות של הצדיקי אמת) שזימנין דלא שמע, וגם בזימנין דשמע נמצאים בזה שנויים רבים, כי לפעמים נתקבלה התפלה בפעם הראשון ולפעמים מוכרח להרבות בה מובן לפענ"ד ברי מוהרנ"ת ז"ל ששמעתי בע"פ שהתפלה בארבעים יום רצופים בלי דילוג בנתיים מסוגלת ביותר להוציא את הבקשה אל הפועל (כוכבי אור עמ' סח)

*

פעם אחת, היה הר' נחמן מטולטשין מייגע א"ע כל היום בעשיית הסוכה של מוהרנ"ת זצוק"ל, שהיה דרכו לאכול אצל מוהרנ"ת ובעת אכילה אמר הר' נחמן למוהרנ"ת שאם מייגעין א"ע כל היום בעשיית הסוכה אזי טועמין טעם אחר מהסוכה, ואמר לו מוהרנ"ת זצוק"ל: זאת לא טעמת עדיין-לצעוק כל היום 'רבונו של עולם הטעימני טעם סוכה'

*

שמעתי שאמר כמו שאין רגע בלא פגע כמו כן צריך לקיים אין רגע בלי פגע (ל' בקשה) כי תיבת פגע יש לו ב' פירושים, לשון פגע רע ולשון בקשה, ושניהם אחד כשמקיימים אין רגע בלי פגע ובקשה ניצולין עי"ז מכל פגעים רעים וזוכין לכל טוב אכי"ר (כוכבי אור עמ' פא סעיף לח)

*

מבואר ברי מוהרנ"ת, שתפלה לקיום התורה נקראת בשם חיי עולם יותר מעצם התורה (וגם כאשר יתפלל האדם על דבר גשמי וחיי שעה מוכרח עכ"פ שיהי' כוונת האדם כדי לזכות להתורה) (שיחות וסיפורים עמ' צה הערה א)

*

סיפר, שפעם אחת, בליל מוצש"ק דיבר עמו אדמו"ר זצ"ל ממערת אליהו שהיה שם בעת היותו בא"י, ואמר לו רבינו ז"ל אז בתוך דבריו, הק' "האב איך מיר אויס גימאלט אט דא איז געשטאנען אליהו און האט גיהאט התבודדות", וכשאדמו"ר זצ"ל אמר לו זאת נתעורר ונתחדש מאד מזה כי הזכיר א"ע הלא גם אליהו היה בן אדם בזה העולם והיה לו התבודדות ועי"ז זכה לריגה כזו שלא טעם טעם מיתה וכו', כי הבין בריו הק' שגם אליהו לא זכה לריגתו כ"א עי"ז, כי כל הצדיקים הגדולים לא באו לריגתם כ"א עי"ז (כוכבי אור עמ' עו סעיף כג)

*

דיבר פעם אחת, מהדרך הק' של הניעור בלילה שגילה אדמו"ר זצ"ל ואמר אז בזה"ל: עוד יהיה זמן שיהיה הדרך הזה דרך כבושה לרבים (כמו עכשיו היא דרך כבושה לרבים להניח טלית ותפילין בכל בקר), ואודות הפחדים שיש בזה, אמר, שע"ז נאמר מה דאיתא בזוה"ק פ' שלח בענין הליכת כָּלֵב לחברון להשתטח על קברי האבות, ולא נתיירא מהענקים, ואיתא שם ע"ז, מאן דאיהו בדוחקא לא איסתכל מידי, כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא איסתכל י ואתי לצלאה על קברי אבהן וכו', וכן כל אדם מי שיודע ומחשב עצמו היטב, שכהרף עין יפרחו ימיו ויצטרך ליתן דין וחשבון מכל מעשיו ולא יוותרו לו על שום דבר וכו', מי שמחשב את עצמו על כל זה בוודאי לא יביט על שום מניעה מהפחדים וכיוצא, ומכ"ש שבאמת אין בזה שום פחד כלל, כמו שאמר אדמו"ר זצ"ל בפי' בעת שדיברו לפניו מזה, ואמר שאם היה לו בן יחיד היה משלחו יחידי בלילה לשדה ולא הי' חושש לשום דבר, ואמר זאת על כל אדם שאין לפחוד כלל משום דבר (כי שלוחי מצוה אינן ניזוקין, בפרט מצוה כזאת) (כוכבי אור ע"א סעיף ט)

*

פעם אחת, היה ישן הר' נחמן טולטשינער בחדר מוהרנ"ת ושמע שמוהרנ"ת אמר אז תיקון חצות ואמר: "אתה יודע רזי עולם-דוא ווייסט דעם סוד פון דעם רעבין-ווי דער רבי איז א סוד בא דער וועלט ואותי קרבת לרבי כזה" והתחיל לבקש להשי"ת שיציית את רבינו זצוק"ל ויתקרב אליו באמת

*

ר' מאיר מטעפליק הי' מגדולי מקורבי מוהרנ"ת ז"ל והי' דרכו לקבול לפני מוהרנ"ת ז"ל שהעבודה אינו מתנהג אצלו כסדר, והוא הי' מחזק אותו פעם אחת, בא לפניו ואמר לו שזה איזה זמן שהעבודה מתנהג אצלו כסדר אמר לו מוהרנ"ת בזה"ל: "איך ווייס ניט אפשר איז דיר גוט און איך ווייס, אז כל זמן משיח איז נאך ניט געקומען דארף מען האלטן אין איין רייסען" = אני לא יודע, אולי באמת טוב לך אבל אני יודע שכל זמן שמשיח עוד לא הגיע צריכים להתייגע לטרוח כל פעם מחדש

*

אמר מוהרנ"ת ז"ל מפני מה זכיתי שלעת זקנתי הולך לי העבודה כסדר מפני שהי' לי בימי נעורי התבודדות הרבה

*

אמר, מה שהש"י עזר לו כ"כ לעת זקנתו הוא מחמת שלקח עצמו להתבודדות ולפרש שיחתו בינו לבין קונו, ואמר שאינו יכול לעשו"ת שום דבר בלתי שיפרש מקודם שיחתו לפני השם יתברך (כוכבי אור ע"ו סעיף כב)

*

פעם אחת, בא מכתב למוהרנ"ת מבנו הר' יצחק ז"ל, והתנצל לפניו כי בעת שהולך להתבודד אינו יכול לפתוח את פיו ומפני זה קשה לו מאד להתבודד והשיב לו מוהרנ"ת ז"ל, שזה היה ג"כ אצל דהע"ה שבעת שהלך להתבודד נסתם פיו ולא היה יכול להתבודד ולפרש את לבו לפני השי"ת אבל דוד המלך ע"ה היה חכם מאוד בעבודת הש"י ולא הלך משם וישב את עצמו שם ויתאנח מאד מעומק הלב וצעק להשי"ת ע"ז מה שלבו ופיו סתום, עד שריחם עליו השי"ת ועזרו שפתח את פיו ודיבר בהתעוררות גדול מאוד להשי"ת וזה מרומז בפסוק (מלכים) שכתוב שם: וישב דוד לפני ה', היינו מה שכתוב לפני ה' דהיינו בעת שהלך להתבודד, בזה המקום ישב את עצמו (אבניה ברזל עא סעיף נב ועי' בליקו"מ תנינא סי' כה)

*

אחד מאומאן בא למוהרנ"ת ואמר לו ששוהה בתפלתו זמן הרבה מחמת שהוא מוכרח לחזור התיבה כמה פעמים שאינו יכול לכוין מהר אמר לו מוהרנ"ת, וכי עבודה אחת יש לך לעשות, הלא כמה עבודות יש, אם אינך מרגיש תיבה זאת תרגיש תיבה אחרת אם אינך תוכל להתפלל תוכל לאמר תהלים או תפלות או עבודה אחרת (אבניה ברזל צ')

*

אחד שאל למוהרנ"ת אם עדיף להתפלל במהירות כדי שלא יהי' לו מחשבות זרות ענה מוהרנ"ת ואמר: במהירות יכולין להתפלל כל התפילה במחשבה זרה אחת אבל במתינות עכ"פ יפסקו המחשבות זרות כמה פעמים (אבניה ברזל ס"א סעיף כה)

*

פעם אחת, עה אשה אחת על פתח מוהרנ"ת ולא נתנה לו לילך עד שיבטיח לה על בנים, והבטיח לה אח"כ אמר: עתה אני מוכרח להתפלל עליה ופעם אחת, באו אליו נשים בשביל בנים, וצעק מוהרנ"ת זצוק"ל: התחת אלקים אני? אח"כ אמר שיש לו חרטה, הלא היה לו לומר בניחותא (אבניה ברזל ל סעיף לה)

*

פעם אחת, סיפר מוהרנ"ת, בערב פורים (בתענית אסתר) צעקתי להשי"ת, 'הצילני מקליפת המן עמלק!' כאילו המן עמלק עו עלי מיט א דראנג (גרזן) (אבניה ברזל נ"ב סעיף יג)

*

פעם, בשעת קו של מוהרנ"ת, הגיע יריד האחרון של ערב פסח, ועוד לא הי' לו צרכי פסח, ובכן, בהשכמת יום זה, עוד קודם התפלה התחילה זוגתו דישעל ע"ה להתאונן לפניו על זה, בהצעות טענותיה הנשמעות לו ואיבים את נפשו כ"כ העיד ואמר אח"כ לפני אנ"ש: "אוי האט זיא מיט מיר אפגעלערנט א פרק פון מרה שחורה = אוי, היא ליה אותי פרק במרה שחורה" בכל זאת כשהגיע זמן התפלה חיזק א"ע בכל מיני התחזקות בכל עוז ותעצומות באמונה ובטחון לדבק א"ע בהשי"ת והתפלל תפלתו, עד שאחר התפילה העיד הר' נחמן טולטשינער עליו שראה אותו בפנים צהובות ושמחות כמו שנתמלא חסרונו, וכן ביום זה היה יומא דשוקא בברסלב שדרך אנשי הכפר ראריד סמוך לברסלב היא לבוא לשמה על היריד ובאו אליו שנים או שלשה אנשים מאנ"ש ונתנו לו סכום הגון ונתמלא חסרונו בכל מכל כל, ובשעה שנתנו לו אמר הר' נחמן הנ"ל שלא ראה בפניו שום שינוי של שמחה יתירה, בשביל שעוד קודם שבאו היה מלא בבטחון חזק בהתמלאות החסרון כמונח בכיסו ואך אנשים אלו זכו להיות השלוחים למצוה רבה זו (אבניה ברזל ע"ו סעיף סד)

*

ר' אפרים אמר למוהרנ"ת, מיט אייער דאוונען מאכט איהר א פירוש אויף דעם דאוונען = עם התפילה שלכם אתם עושים פירוש לתפילה (אבניה ברזל ס' סעיף כא) * * *

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה