הערות לפרק מו
המקור העיקרי לפרק זה הוא עלים לתרופה תלז-תעא
1) השיחה נמצאת בליקוטי הלכות, הודאה ו', ומבוססת על ליקוטי מוהר"ן כד ראה גם עלים לתרופה תמא, תמג, ותמח
2) ראה עלים לתרופה תמז נראה שר' נפתלי לעולם לא נסע לארץ ישראל גם לא לביקור (ראה שיח שרפי קודש ג' רב)
3) ברור שהמושג שרק הגג יכול להחרב אך לא היסודות, קשור לנזק שנעשה לגג הקלויז (מובן שכוונתו לבית המקדש עצמו, ואפשר רק לרמז בזה ענין בית המקדש המעט, שחז"ל אמרו שהם בתי כנסיות ובתי רשות)
4) מכיון שאשת ר' דוד צבי, חנה, היתה בתה של אשתו השניה של מוהרנ"ת, דישל, לכן גם ר' דוד צבי וגם דישל התאבלו כשהיא נפטרה לדישל היה גם בן, ר' שמעלקע, שגדל בבית מוהרנ"ת וגם הוא התאבל זה מסביר את מה שכתב מוהרנ"ת "זוגתי דישל ובני [ר' שמעלקע] ובפרט בני דוד צבי עתה אבלים" בנוסף על כך, כולם, כמשפחה התאבלו על אבדן חנה לא כתוב אם ר' דוד צבי התחתן שנית, וכנראה שלא, הוא נפטר כעשר שנים לאחר מכן, בסביבות תרט"ו
5) מוהרנ"ת לא הצליח לגמרי בכך, מכיון שבסוף אדל לא עברה לארץ ישראל היא נפטרה בברסלב בתרי"ד (גידולי הנחל עמ' י' סי' כח)
6) עלים לתרופה תנג מכתב זה נכתב לר' אברהם בער, ובסופו הוסיף מוהרנ"ת כמה שורות לעוד כמה חסידי ברסלב מאיזור טשהערין, באמרו שירוו נחת מספר התורה לכן מסתבר שהרבה מקהילת טשהערין תרמו לכתיבת ספר התורה
7) עלים לתרופה תנז מוזר שלא מוזכר שום תיקונים לקלויז במכתבים רבים של אותה תקופה, וכאן אנו רואים שרק עכשיו אחרי ארבעה חדשים השיג מוהרנ"ת רשיון לעשו"ת את התיקונים הנדרשים
הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל, בתארו את מזג האויר באומאן, שגר שם לפני שעבר לא"י, היה אומר: "שלג וקרח בחורף וגשם כל הקיץ!" אם מוהרנ"ת דאג שמא גשמי הקיץ יקלקלו את העצים, ברור שהשלג והקרח בחורף יגרמו נזק דומה אם לא יותר קשה בנוסף לכך, ר' נפתלי חי בלי קורת גג, פשוטו כמשמעו נראה שתנאי החורף הקשים מאד, גרמו לכך שהיה בלתי אפשרי לגשת לחשוב על שום פעולות תיקון לגג יתכן מאד שהשתמשו ביריעות בכדי למנוע חדירת שלג, עד סוף החורף, ולא השתמשו בקלויז עד שעשו את התיקונים לאחר שמזג האויר השתפר אחרי פסח
8) לאמיתו של דבר, לא ר' שכנא ולא ר' יצחק הגיעו לחתונת אחיהם בימים ההם, הנסיעות ארכו זמן רב מאד מוהרנ"ת לא היה מרוצה, אבל לא היה באפשרותו לעשו"ת כלום בנידון (ראה עלים לתרופה תסב)
9) מנגינת אשת חיל נמצאת בקלטת 'אזמר בשבחין' המופקת ע"י 'נחלת צבי' המילים המקוריות של רבינו נמצאות בליקוטי מוהר"ן סו ג' אגב יש לציין, מוהרנ"ת הדפיס דרשה שאמר על חתונת בנו בסוף ההלכה שכתב בימים ההם בהלכות תפילה הלכה ז' בסופו-סעיפים צג-צו הערות לפרק מ"ז
המקור העיקרי לפרק זה הוא עלים לתרופה תעב-תעח
1) שיחות וסיפורים עמ' ע' ושיח שרפי קודש א' תרח הקיבוץ בר"ה המשיך לגדול כל שנה, בפרט עם התפשטות חסידות ברסלב לפולין לאחר המהפכה הבולשבית ב-1917 נסגר הגבול בין רוסיה ופולין, וכתוצאה מכך הוחלש מעט הקבוץ מכה נוספת באה כתוצאה מהרצח הנורא של יהודי אוקראינה ב-1922-1918 ע"י הקוזקים ימ"ש בזמן המהפכה הבולשבית, שגרמה לכך שהרבה פחדו לנסוע (הרב צבי אריה רוזנפלד הוא היה אחד מעמודי התווך של חסידות ברסלב באמריקה בשלביה הראשונים נקרא על שם דודו, חסיד ברסלב שנרצח בקרמנטשוק באותם פוגרומים) אפי' מו"ה ר' אברהם שטערנהארץ ז"ל חזן דקלויז בר"ה, נמנע לנסוע במשך שנתיים לר"ה בגלל הפחדים הנוראים מספר החסידים שבאו לאומאן לראש השנה נשאר די יציב ל-15 השנים הבאות עד טיהורי סטאלין ב-1936 כעבור ארבעת השנים הבאות, רוב החסידים נתפסו ונכלאו, ואח"כ הוגלו לסיביר אחדים מהם נסתלקו בבית הכלא, רק בודדים חזרו משם חיים רובם מאלה שנמלטו מסטאלין, נרצחו לאחר פלישת הנאצים לאוקראינה ב-1941
אחרי מלחמת עולם השניה, חסידי ברסלב הבודדים שנשארו בחיים ברוסיה חידשו את הקיבוץ באומאן בר"ה שהתנהל בחשאי עד תחילת שנות ה-1970 כשנתאפשר להם להגר לארץ ישראל בשביל קהילות ברסלב בארה"ב וישראל הוציא מסך הברזל רעיון של קיבוץ מכלל אפשרות עד ר"ה תשמ"ט (1988), כשרשויות רוסיה פתחו את העיר אומאן לר"ה לקבוצה של כ- 250 חסידים מאז מספר המשתתפים גדל לכמה אלפים חסידים ומעריצים ואוהדים, שהולך וגדל בס"ד י שנה בשנה לר"ה תשנ"ה-1994 היו יותר מ-4500 איש! כנהוג נשמעים תורות ושיחות בעת הקיבוץ על ידי גדולי משפיעי אנ"ש שליט"א במגוון של שפות: אידיש, לשה"ק, אנגלית, צרפתית וכו' בכדי לספק את דרישו"ת הבאים מכל קצוי תבל
2) התיאור שבמחזור על עבודת הכהן הגדול ביום כיפור, מבוסס על המשנה במסכת יומא (נג ב') הוא נכנס למקום שנכנס וכו' מתייחס לכניסתו לקדש הקדשים כשהזכיר את הבגדים הלבנים של הכה"ג, רמז מוהרנ"ת לתכריכין שבהן המת נקבר מוהרנ"ת מקשר רעיון זה לשיחתו בהלכות ראש חודש (ז' ט'י' וכז-כח) שם הוא מבאר שהכניסה לקדש הקדשים, מקום הארון (סמל לתורה), מרמזת ליכולת להאיר את העולם עם כתבי הצדיקים האמיתיים
3) ראה ליקוטי הלכות ראש חדש ז': מח-מט ונ"ה, שם מאריך מוהרנ"ת על חלומות יוסף וכוחו לפרש חלומות של אחרים (בראשית מ' מא)
4) הרב אליהו חיים רוזין גירסה שונה במקצת של החלום ופירושו, נמצאת בשיח שרפי קודש ג' קסז
5) ימי התלאות עמ' קלג לא ידוע מתי בדיוק חלם מוהרנ"ת חלום זה אולם, מכיון שהתלונן מרה על היסורים שעברו עליו, יתכן מאד שזה היה במשך ימי התלאות, בפרט מכיון שהמקור הוא קונטרס "ימי התלאות", המתייחס בעיקר לתקופה זו של חייו אנו מיקמנו את החלום פה, בתקוה שכבר ניתנה לקורא הזדמנות מספקת לראות איך חיבר מוהרנ"ת את ספרו ליקוטי הלכות, ויוכל עתה להעריך את משמעות החלום