הערות לפרק מה
המקורות העיקריים לפרק זה הם עלים לתרופה שנח-תלז ואבניה ברזל עמ' נו-נט
1) ר' דוד צבי היה נשוי לאחותו החורגת חנה, בתה של אשתו של מוהרנ"ת מרת דישל ולפיכך חמותו היתה אשתו של מוהרנ"ת דישל
2) הרב יעקב מאיר שכטר שליט"א יש לציין כי לימודו של מוהרנ"ת בש"ע לשם כתיבת ההלכות היה בנוסף לסדרו הרגיל בלימוד שולחן ערוך לפיכך אנו מוצאים שפעם כשכתב הלכות על יורה דעה, הוא גם ל חושן משפט, ופעם אחרת כשכתב על חושן מפשט, ל יורה דעה (ראה עלים לתרופה ריא, ורעא)
רבינו כותב שע"י לימוד הש"ע (הלכות פסוקות) הוא זוכה להפריש ולבטל הטוב מהרע (ליקו"מ סי' ח' ו' ע"ש) וכן מסוגל לימוד הפוסקים לתקן המחלוקת שבקדושה, ועי"ז נתבטל מחלוקת היצר הרע שבלבו, ואז יוכל לעבוד את השם בכל לבבו בשני יצרים ונפתחים לו שערי השכל (שם סי' ס"ב ב') ולכן הרבה רבינו להורות על חשיבות לימוד ש"ע כל יום
סדר הלימוד עליו המליץ רבינו לתלמידיו היה לסיים את כל הש"ע עם כל הפירושים העיקריים כל שנה, (בחמשה דפים ליום) בנוסף לכל הש"ס (שבעה דפים ליום), כל הרש, זהר וכתבי האר"י בנוסף על שעת התבודדות כל יום (ראה שיחות הר"ן עו) אודות להתחייבויותיו הנרחבות, והמעמסות הכבדות שהיו מוטלות עליו יתכן ומוהרנ"ת לא היה מסוגל למלא את כל סדר הלימוד עליו המליץ רבינו, אבל עם הדגש שרבינו שם על לימוד שולחן ערוך (ראה שיחות הרן כט) סביר להניח שזה היה חלק עיקרי מסדרו של מוהרנ"ת, ושאכן סיים את כל השולחן ערוך לעיתים קרובות מאד, אם לא בכל שנה (שמעתי מרלוי"צ שר' נתן היה לו 15 סוגי שיעורים בשולחן ערוך במשך ימות השנה, כי הרי לא יום רגיל כערב שבת ושבת וערב יום טוב ויום הנסיעה וכו' וכו')
3) נוה צדיקים עמ' ק"י בעלים לתרופה קכ"ה אנו מוצאים שמוהרנ"ת עשה כמה העתקים מכתביו ושלחם לר' יצחק לא הכל הועתק אמנם, וזאת הסיבה וע כמה מכתבי מוהרנ"ת נאבדו, לאחר שהוחרמו ע"י המשטרה בשבת חנוכה תקצ"ה (1835)
4) שיחות וסיפורים עמ' קלו הברכה התקיימה וכל כמה שנסע ר' נחמן ונדד בדרכים, לא סבל מעייפות עד הסתלקותו, שנפטר בגיל 70 (הרב אליהו חיים רוזין) הוא נפטר בכ"ו ניסן תרמ"ד ר' נחמן מטולטשין שמע הרבה מההלכות שבליקוטי הלכות ישירות ממוהרנ"ת לאחר פטירת מוהרנ"ת, ר' נחמן שהיה תלמידו הקרוב ביותר והכיר היטב את החומר, נטל על עצמו להעתיק את שאר כתבי היד של מוהרנ"ת ולהכינם לדפוס היה עליו להעתיקם מחדש בגלל שמוהרנ"ת כתב במהירות רבה, ולעיתים קרובות היו האותיות מחוברות והפיסים לא הצליחו לפענח את כתבי היד ר' נחמן העתיק אותם משך שש שנים מבלי לבקש ע"כ תמורה כספית (שיחות וסיפורים עמ' קלה ראה נספח) (עיין סיפור נפלא מהדפסת ספרי לקוטי הלבות ע"י ר' נחמן טולטשינר במבוא לביאור הליקוטים)
ר' אברהם שטערנהארץ אמר על ר' נחמן מטולטשין: "הוא התמסר כל כולו למוהרנ"ת, הוא נזהר לומר כל דבר ששמע מפי מוהרנ"ת בדיוק כפי ששמע אותו" (ממכתבו של הרב גדליה קעניג זצ"ל) במובן זה ביטולו של ר' נחמן למוהרנ"ת היתה דומה לזו של מוהרנ"ת לרבינו
5) עלים לתרופה ת"ד מוהרנ"ת כותב: "רוב שיחתנו היה מענין פדיון הבן, שהוא מחובר אצלנו עם התורה 'כי מרחמם ינהגם'" (ליקוטי מוהר"ן תנינא ז') שבר מחנוכה לפי הניסוח של מוהרנ"ת נראה שהשיחה נכתבה מוקדם יותר שיחה כזו נמצאת בליקוטי הלכות פדיון בכור ה', שנכתבה ככל הנראה בתחילת הקיץ של תקצ"ז, לפי השיטה המתוארת בנספח
6) ההלכות שנכתבו בסמוך, אליהן התכוון מוהרנ"ת, הם כנראה אלה המופיעים ' עד ז' על רוב הנושאים בליקוטי הלכות
7) ההלכה הזאת בעלת מאה ושבע סעיפים היא הארוכה ביותר בכל ליקוטי הלכות נושאיה העיקריים הם נטילת ידים לפני הסעודה, האכילה בעצמה, והברכות, בנוסף לפירוש על עוד כמה מצוות ומנהגים נראה שמוהרנ"ת התחיל לכתוב את ההלכה הזאת לפני פסח תר"ג, והמשיך לעבוד עליה עד אחרי סוכות תר"ד, וכפי שצויין שם באות פ"ח, התחלתו ה' דסליחות כ"ו אלול תר"ג, פ"ק אומאן המושג של הצדיק 'הרועה אמיתי' שזורק הרמזים לפי המקום והזמן, גם נרמז בסיפור של הז' בעטלער'ס-יום הרביעי (סיפורי מעשיות)
8) עלים לתרופה תלד