אור ברסלב
באש ובמים הערות לפרק לד

באש ובמים

הערות לפרק לד

הערות לפרק לג

המקורות העיקריים לפרק זה הם: ימי התלאות עמ' קלד קמז קס קסא, ועלים לתרופה סימנים קמז קנב קנו קנז קס קסב קסג קסז

1) משה חינקע'ס היה, כנזכר בפרקים הקודמים, בין מקבלי פניו של רבינו כשעבר לגור בעיר ברסלב בקיץ תקס"ב (1802) משה חינקע'ס היה צריך להיות אז לפחות בשנות העשרים, ולפיכך בתקצ"ד (1834) היה כבר בסוף שנות החמישים אם לא בתחילת שנות השישים

2) על דברי חז"ל במסכת אבות "אל תרבה שיחה עם האשה" מסבירים המפרשים-בין יתר הפרושים -שאל לו לאדם לספר לאשתו את כל עסקיו וחילוקי הדעות שיש לו עם אנשים אחרים, מכיון שהיא עלולה להסיתו להמשיך את מחלוקתו (ראה ברטנורא שם)

3) מוהרנ"ת אמר פעם: "ענין רבינו הוא ראש השנה, ואילו הענין שלי הוא יום כיפור" (שיח שרפי קודש א'-תרסב)

4) מותר לשגר אתרוג בחג מחוץ לתחום ע"י ערל, בכדי לאפשר ליהודי לקיים את המצוה באשר לשגר בשבת, ישנה מחלוקת הפוסקים (ראה או"ח תרנה א')

5) ר' שלמה ראובן זלט'ס היה תלמידו של ר' שמואל אייזיק, והוא שגרם משכבר הימים לפילוג שבין ר' שמואל אייזיק לבין מוהרנ"ת (פרק לא) עד שמוהרנ"ת אמר עליו שלא ימחול לו אפילו בעלמא דאתי העובדא שר' שלמה ראובן מצא מקום לעצמו בבית רשו של מוהרנ"ת, מוכיחה את האמור לעיל שמוהרנ"ת היה לו כח סבל לקרב כל סוגי אנשים עם כל חסרונותיהם (פרק לג), גם אדם משונה כר' שלמה ראובן זלאטע'ס, אשר בחסרון ריסונו העצמי גרם לליבוי המחלוקת, כמסופר להלן ר' נחמן מטולטשין דוקא חיבב את ר' שלמה ראובן והיה הולך ללמוד עמו כשנודע הדבר למוהרנ"ת, פנה ואמר לר' נחמן מטולטשין: "לצוות עליך לא ללכת וללמוד אצלו איני יכול, אולם זאת אומר לך: אם בדעתך להמשיך ולדבוק בו, מבקש אני ממך, אל נא תבוא אלי יותר!" (שיח שרפי קודש א' תקסא)

6) שיח שרפי קודש א' תש"נ אין לנו הוכחות ברורות מתי פרסם הרב מסאווראן את כוונתו לעבור לאומאן, אולם הזמן הנוכחי הוא הסביר ביותר מכיון שזה היה קרוב לתחילת התפרצות המחלוקת במלוא עוזה אנו מוצאים שני בקורים נפרדים של מוהרנ"ת אצל נגידי אומאן מה שמוזכר בשיח שרפי קודש מופיע בלי תאריך אבל כתוב בבירור שהאדם שביקר היה הירש בער המקור השני הוא עלים לתרופה קע"ו, שם מוזכר שמוהרנ"ת ור' נפתלי ביקרו אצל נגידי אומאן בפורים אחר הצהריים ברם, כתוב גם שהם נשארו קצת ושוחחו על המצב הכללי ברור שלא ובר כאן על נסיונם שלא עלה יפה לראות את הירש בער, ואחרי כן הירש בער בעצמו בא למוהרנ"ת בנוסף על כך, הביטוי "נגידים" לאו דווקא שהוא מכוון אך ורק להירש בער ואנשיו יתכן מאד שהכונה בזה לר' אברהם וינברג, שהיתה לו השפעה גדולה אצל הצאר, שאף העניק לו ארבע ליות לאות כבוד גרסה זו נתמכת ע"י "טובות זכרונות" עמ' קמה שם כתוב שבין האנשים עמם נפגש מוהרנ"ת, היה וינברג לכן מסתבר ששני המקומות שמוזכר שמוהרנ"ת ביקר אצל הנגידים, הכונה לאנשים שונים, ומה שכתוב בעלים לתרופה על ביקור בפורים לא סותר השערתינו שביקורו של מוהרנ"ת אצל הירש בער אירע בשהותו באומאן לפני חנוכה

בקיץ תקצ"ה עבר החולק דרך אומאן כשראה את הקלויז שבנה מוהרנ"ת, אמר לחסידיו הנלוווים אליו: "בזיון הוא עבורכם שיש פה ברסלבר קלויז!" בסוף אמנם פגעו בקלויז כשנודע לר' אברהם וינברג על ביקורו של החולק, הוא כעס מאד על העוולות שעשו נגד חסידי ברסלב, והוא החל להפעיל השפעתו לבל יבוא לאומאן יותר ר' אברהם גם נתן מתנות לכמה מתנגדים בתנאי שלא יזיקו לתומכי מוהרנ"ת, ומאז היתה הרוחה מעט לחסידי ברסלב באומאן מפניהם

ר' אברהם וינברג היה אביו של ר' שמואל וינברג המופיע בפרק ל"ה (ראה עלים לתרופה ק"ע, גידולי הנחל עמ' ד' סימן ז) ר' שמואל וינברג גר בברסלב, והיתה לו קצת השפעה שם במשך כל תקופת המחלוקת הוא ע לצידו של מוהרנ"ת ועזר לו בכל דרך אפשרית

7) סיפורים נפלאים עמ' ט' איתא ברש: "והאלוקים יבקש את הנרדף (קהלת ג' טו) רב הונא בשם רב יוסף אמר לעולם והאלוקים יבקש את הנרדף אתה מוצא צדיק רודף צדיק- האלוקים יבקש את הנרדף רשע רודף צדיק-האלוקים יבקש הנרדף, רשע רודף רשע-והאלוקים יבקש הנרדף אפילו צדיק רודף רשע-והאלוקים יבקש הנרדף" (ויקרא רבה כז ה'), לפיכך ה מוהרנ"ת את הצעת הירש בער

8) אבניה ברזל עמ' סג, לד רבינו עשה מופתים לעיתים נדירות ביותר ראה כוכבי אור עמ' לה לו, שם (עי' לעיל פרק לג הערה 16)

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה