הערות לפרק לב
המקורות העיקריים לפרק זה הם: ימי מוהרנ"ת קו, סיפורים נפלאים עמ' ח-ט, נוה צדיקים עמ' קב-קו קכד-קכו
1) ראה שבת קל א', מעילה יז א' וכו' כפי שאנו רואים מההיסטוריה ניסו פעם אחר פעם לעקור את הדת היהודית גזירות היוונים בימי הבית השני שהובילו בסוף לנס חנוכה, וגזירות הרומאים המוזכרות בגמרא וברש שהיו מכוונות נגד התורה וקיום המצוות ולאחר מכן גזירות ימי הביניים בצורה של שריפות פומביות של ספרי תורה והתלמוד בבלי הויכוחים המפורסמים שכוונתם לשים את התורה ללעג יותר מאוחר, האנקויזיציה בספרד ובכל המקרים הילדים נשארו עם הוריהם והמשיכו את מסורת הדת היהודית אולם הגזירה הנוראה ביותר היא זו על הילדים, שבעצמם אינם מסוגלים להבדיל בין אמונה ואפיקורסות, ועי"כ התנתקו לגמרי מאמונת הוריהם מזה חשש רבינו מאד 2) מכתב שנכתב ע"י לוינסון בתקצ"ו (1836) לאחראים על צנזור ספרים יהודיים (ע"י "רב" שמונה ע"י השלטונות) מראה את היקף פעילותו ואת מאמציו להציג את עצמו כדורש טובת אחיו היהודים: "קבלתי חקירה מפרופוסור סוויצקי בקייב, באם נדפסים הרבה ספרים יהודיים בלי רשו"ת מהצנזורה דאגתי היא שכתוצאה מכל ההדפסה הבלתי חוקית הזאת יהיה הפסד עצום לכל בתי הדפוס היהודיים שיסגרו כתוצאה מכך לפיכך, כתבתי מכתב לרוזן בידלוו ראש המשטרה החשאית הרוסית בהצעה שלא יהיו יותר משלוש בתי דפוס בשטח רוסיה: אחד בוילנא ועוד שניים שיהיו במקומות בהם קיים משרד צנזורה כמו כן שלחתי לרוזן בידלוו רשימה ארוכה של ספרים ישנים וחדשים וסימנתי איזה מהם כדאיים שיודפסו מחדש, כולל סידורים, פירושים על התנ"ך והגמרא, ספרי ראשונים ואחרונים, ספרי ע, ספרי דקדוק, ספרי מוסר, ספרי לימוד שימושיים לילדים וספרים אחרים המתאימים לפשוטי העם ונשים הסברתי לרוזן את החשיבות העילאית של ספרים אלה למי שהם מיועדים כל כוונתי היא לטובת אחינו היהודיים ולשלום ממשלתנו" (מהספר 'אידן באוקראינה')
3) בועידה אודות חינוך יהודי שכינסה הממשלה הרוסית בשנת תר"ד (1844), התנגד ליליאנטל בכל תוקף לאדמו"ר מליובאוויטש דאז, הרה"ק רבי מנחם מנדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק", ולגאון רבי יצחק מוולוז'ין, שבסוף קבל את הזכות להמשיך להפעיל את מערכת החינוך המסורתית שנתיים לאחר מכן, ליליאנטל היה במרכז שערוריה בקשר לגניבת כספים הוא עזב את רוסיה במהירות וברח לארה"ב
4) למרבה הפלא, לרוב המשכילים היתה מידת מה של גאווה יהודית ולא המירו את דתם גם בתוך החושך בו היו שרויים חשו את עצמם צאצאים גאים של "עם תרבותי" ששמש תמיד כאור לגויים חוקי הדיכוי, שכל הזמן השתנו, גרמו לחוסר בטחונם המוחלט, ולא היו מוכנים להיות שעיר לעזאזל לכל מנהיג נכרי לכן, במקום להתבונן ולחפש פתרון פנימי, ולהתחזק באמונתם בבוראם, בקשו הגנה על ידי כך שידמו לגויים
במבט לאחור, אפשר רק לתמוה על גישתם המסולפת הזאת, ווע ראו את הפתרון בהתבוללות ובשוויון זכויות מתקופת מרד חמלניצקי בשנות ת"ח ת"ט ועד לתק"נ מ-1640 ועד סוף ה- 1700, סבלה כל אירופה ממלחמות ומהפכות, גם גויי האזורים הללו יתכן שהמשכילים חשבו שע"י ההתבוללות הם יסבלו באופן שווה עם כולם ולא יקבלו מנה גדושה כפי שתמיד סבלו היהודים פי שניים הם שנאו גם את ההבדלה הכפויה שלהם מהתרבות הסובבת אותם כוונתם המוצהרת היתה להגדיר מחדש את המושג 'אור לעמים' לפי התאוריה שלהם, הבלתי מנוסות, בכדי שהם יוכלו להצטרף לגויים
בשיחה על המשמעות האמיתית של ההתבוללות, עליה המליצו המשכילים, מסביר מוהרנ"ת: "הכל נברא ונשפע ומתקיים בשביל האדם מישראל, וכשהאיש הישראלי נופל מבחינת שפע של אדם לשפע של בהמה, אזי הוא יונק משפע של עכו"ם שהם קרויים בהמה היינו השפעתם שהוא בחינת לחם טמא שהוא השפע של הבהמות שמשם כל התאוות הבהמיות כי כשישראל נופלין משפע של אדם ויונקין משפע של בהמה ח"ו שהוא השפע של העכו"ם, אזי אין לעכו"ם בחינת בהמות, שפע וחיות ומזה בא התגברות חיות ובהמות להזיק ח"ו כי כשהאדם מקבל עיקר השפע, דהיינו של אדם, והוא ממשיך השפע לבהמות שהם בחינת העכו"ם אזי הוא מושל בהם ולהיפך, כשנופל להשפעתם של הבהמות ח"ו אזי הם מושלים בו ח"ו" (ליקוטי הלכות, מקח וממכר ד' ט')
רואים את כל הנ"ל באופן ברור בתגובות האלימות של הרוסיים ליהודים במאה ה-19, כשהיהודים בקשו ואף נלחמו למען כניסה לתוך התרבות הרוסית השלטת יותר ברור ראו זאת במאה ה-20 עדות לכך היא המהפכה הבולשביקית ומסעה המר במשך 70 שנה למחוק כל זכר של יהדות ועוד עדות מרה לכך היתה השואה הנוראה שפרצה בעת שיהודי גרמניה הרגישו בטוחים הודות לתהליך ה"גרמניזציה" שעברו עם כניסתם לחברה הגרמנית ועדות נוספת לכך היא גם האנטישמיות שגברה והלכה בחציה השני של המאה ה-20 בארצות המערביות המתורבתות כולם מעידים בגלוי לאמיתו של מאמר מוהרנ"ת הנ"ל
נושא ההתבוללות והופעת היהודי ששונא את עצמו נותח ומפורט ב-TRIUMPH OF SURVIVAL פרקים ה'-ו' ו-טז-יז
מענין לציין כי מוהרנ"ת כתב את ההלכה הנ"ל בסביבות תקפ"ט-תקצ"ב 1829-1832 ניתן לראות איך שכתביו משקפים את ההתפתחויות החדשו"ת בעולם סביבו ניתן אף לראות איך מוהרנ"ת לקח דוגמא מרבינו, שתמיד עירב מהנעשה בעולם בתוך דברי תורותיו
5) ראה חיי מוהר"ן ר"ח ר' נפתלי בעצמו סיפר למוהרנ"ת את העובדא הזאת מענין לציין כי ר' נפתלי אף הוא היה קרוב מאד לרבינו, עד שהיה השני בחשיבות אצל רבינו ביחס למוהרנ"ת, ובכל זאת אמר רבינו "אתם אצלי רק כמו נוצות" כאומר שאף לחסידיו הקרובים ביותר אין די השגה בו, שלא לדבר על החולקים עליו לפי גירסה שניה של סיפור זה, המשפט של רבינו על "נוצות" נאמר גם למוהרנ"ת וגם לר' נפתלי לפי גרסה אחרת מוהרנ"ת היה נוכח בשעה שכמה אנשים התחילו לחקור את רבינו מוהרנ"ת התרגש מאד וקרא: "אינני יודע! אינני יודע! מה שיאמר הרבי! מה שיאמר הרבי!" הוא לא הסכים לשמוע את השאלות, אח"כ הזכיר ר' נפתלי לרבינו שאמר: "אתם אצלי רק כמו נוצות
6) שיח שרפי קודש א' תריח