הערות לפרק לא
המקורות העיקריים לפרק זה הם: ימי מוהרנ"ת צט-קה, עלים לתרופה ד'-כא ונוה צדיקים עמ' קטו-קכג
1) מוהרנ"ת כתב לר' יצחק בחורף תקפ"ד שנודע לו על צרותיו בחורף תקפ"ה כותב מוהרנ"ת שהוא מצפה לשמוע מר' יצחק שהכל הסתדר הגט נגמר ביום ד' כ' תמוז תקפ"ה, מכאן שהנסיונות להביא לשלום בית נמשכו כשנה וחצי (עי' עלים לתרופה י-יג) סיפור ביקורו של מוהרנ"ת בטשערקאס נמצא באבניה ברזל עמ' סט-ע' סימן מ"ט, ובשיח שרפי קודש א' תרי"ד אולם מה שכתוב בשיח שרפי קודש שר' יצחק היה בן חמש עשרה בשעה שהתגרש, זה לא יתכן כיון שהוא נולד בתקס"ח (ימי מוהרנ"ת כז) שם (צ"ט) מופיע התאריך לנישואים הראשונים של ר' יצחק בתקפ"ג, יוצא שהיה בן 15 כשהתחתן ובן 17 כשהתגרש
2) ימי מוהרנ"ת צט אין רמז לסיבת הריב בה היה מעורב לפי הניסוח בימי מוהרנ"ת נראה שזה התחיל כמריבה בין כמה אנשים, ולאחר מכן התפתח עד שמוהרנ"ת היה נאלץ להתערב
3) ראה אבניה ברזל עמ' סט סימן מט שם כתוב שמרת אסתר שיינדל נפטרה מרוב צער על גזירת הקנטוניסטים של הצאר ניקולאי למעשה היא נפטרה שנה לפני שהגזירה קיבלה תוקף מעשי, אולם יתכן שנודע לה לפני כן על דבר הגזירה המחרידה העות להתחולל, וזה מה שגרם לה לצער כה גדול יתכן גם שמוהרנ"ת אמר את המשפט הזה אחרי שהגזירה החלה כבר
4) בימים ההם אפילו המשפחות העניות ביותר החזיקו משרתים ומשרתות, שניתן לסמוך עליהם שמאומה לא יקרה כמו כן לא שהה מוהרנ"ת זמן רב באומאן באותה שנה הילדים ישובו לאיתנם בעז"ה, אולם אבדן הראש השנה של רבינו באומאן, היתה בעיני מוהרנ"ת אבידה שלא ניתן להשיב (כידוע העובדא מר' אברהם בר"נ שאמר לזקן אחד שלא היה בר"ה, שהיא אבידה שאינה חוזרת)
5) עיין יורה דעה סימן שצב סעיף ב' הבן היה ר' שמעלקא, והבת מרת חיה, נשאה לבנו של מוהרנ"ת, ר' דוד צבי, בשנת תקצ"ה (1835)
6) לידתו לא מוזכרת, אולם מוהרנ"ת מתייחס אליו במכתבים שכתב בשנת תקצ"א
7) ראה ימי התלאות עמ' קמב ושיח שרפי קודש ג' קע אין מידע מתי התחיל הויכוח וסיבתו חסידי ברסלב שידעו פשר הדבר, שמקורו מהבעל דבר המנסה לעורר מחלוקת גם באנשי הצדיק, לא הרבו לדבר על כך ידוע לנו שר' שמואל אייזיק ומוהרנ"ת היו בידידות לפני נסיעתו של מוהרנ"ת לארץ ישראל הם נפגשו באומאן בערב ר"ח שבט תקפ"ב (ראה לעיל, ובימי מוהרנ"ת ב' כג) מאומאן סובב מוהרנ"ת בכל אוקראינה, ומשם נסע מיד לארץ ישראל וחזר בכסלו תקפ"ג אחרי כן הוא היה טרוד בהכנות לחתונת בנו ר' יצחק ונעדר מברסלב לחלק גדול מהשנה אין זה עדות ברורה שהויכוח לא פרץ אז, אולם נראה שזה קרה במשך שנת תקפ"ד או אפילו מאוחר יותר
אנו משערים שסיבת המחלוקת היתה קשורה לסגירת בית הדפוס של מוהרנ"ת חסידי ברסלב כבר סבלו מהתנגדות קשה, כמו מחסידי סאווראן שהושפעו ע"י הרב מטומשפיל, וגם כתוצאה מהתנגדותו של הסבא משפולי שהיתה קיימת מזה זמן רב אפשר שפירשו את הפעלתו של דפוס בלתי חוקי כמסכנת לא רק את עצמו אלא כל חסידות ברסלב שהיו די אנשים שלא יהססו לנקום נקמה נגד כולם (יתכן שאף פירשו את זה כדבר המסכן את היהודים בכלל)
אולם לכל הדעות, לאחר ששקט הויכוח הזמני, נתקבל שוב מוהרנ"ת על ידי כל החסידים כהממשיך האמיתי והתלמיד הנאמן המעביר את תורת רבינו לדורות הבאים, וממנו תוצאות חיים עד היום הזה
ולסיום הערה זו, חז"ל אמרו "עבירה גוררת עבירה" (אבות ד' ב') זה שהיה אחראי לנתק שבין מוהרנ"ת לבין ר' שמואל אייזיק-הוא היה זה שהצית בשנים מאוחרות יותר את המאבק שגרם לרדיפתו של מוהרנ"ת ע"י הרב מסאווראן בשנות הסבל (ראה פרק לד)
8) בנו הבכור של מוהרנ"ת, ר' שכנא, התחתן בשנת תקע"ז (1817) ונולדו לו שלשה בנים ובת בתו נישאה באביב תר"א, ולכן תאריך לידתה בסביבות תקפ"ו-ז (ראה עלים לתרופה שמ"ז) לא ידוע תאריך לידתו של בנו הבכור, נחמן (יתכן שהוא נולד בתקע"ח-עט מוהרנ"ת מציין בסיום הלכות שבת ו' בליקוטי הלכות: "כל זה נאמר בחתונה שב" לפי מסורת בעל פה, שב ראשי תיבות 'שכנא בני' הלכה זו מוזכרת במכתב צ"ח בעלים לתרופה שנכתב בחורף תקצ"ב ולכן יתכן שהחתונה הזו היתה של ר' נחמן בנו של ר' שכנא מכאן שתאריך לידתו היתה כ- 14 שנה לפני כן) בנו השני, ר' נפתלי הרץ, אביו של הרה"ח רבי אברהם שטערנהארץ זצ"ל, נולד ב-תר"ד, (גידולי הנחל עמ' פב סימן מג) בנו השלישי נקרא ר' דוד צבי, אביו של רבי נחמן נעמירובער בעל מוסף דקלויז (שיח שרפי קודש ד' תרנא) לר' יצחק היו שני בנים: ר' דוד צבי ור' מיכל, ובת הבת נולדה בתקפ"ז (עלים לתרופה כ') בנו הגדול נולד בתקפ"ט (הבר מצוה שלו היה בתר"ב, ראה עלים לתרופה שעו) שיעור תמותת התינוקות היה אז גבוה לי, וידוע שכמה מנכדי מוהרנ"ת נפטרו בגיל צעיר