אור ברסלב
באש ובמים הערות לפרק ל

באש ובמים

הערות לפרק ל

הערות לפרק כט

המקור העיקרי לפרק זה הוא ימי מוהרנת ב' קלב-קצ

1) ר' מענדל, מתלמידי הגר"א מנהיג הכללי של קהילת הפרושים בארץ ישראל, הוביל קבוצת אנשים משקלוב שבליטא לארץ ישראל בשנת תקס"ח (1808), והוא עבר לירושלים בתקע"ה (1815) ר' ישראל, המנהיג בצפת, גם היה מהעיר שקלוב

2) ליקוטי הלכות, ברכות הראיה ד', נכתב בשעה שמוהרנ"ת שהה בארץ ישראל (ראה ימי מוהרנ"ת ב' קמא)

3) יש לציין את הערתו של מוהרנ"ת שאמר: "ולא זכיתי לשפוך לבי שם כרצוני" כמה מן האמת הצרופה גלומה בהערה קצרה זאת: היתה זאת הפעם הראשונה והיחידה שמוהרנ"ת זכה להיות אצל ציון קודש הקדשים של רשב"י, ומי כמו מוהרנ"ת אשר השכיל להעריך נכונה את תורותיו?! עוד בימי חיי רבינו כבר היה מוהרנ"ת בקי בכל הזהר וספרי קבלה כפי שאנו רואים מתוך ספרי "ליקוטי הלכות" ובהגיעו סוף סוף לקברו של רשב"י, הוא מעיד על עצמו שלא זכה לשפוך שם לבו כרצונו וזה התחזקות עצומה לכל אחד ואחד שחושב שראוי לו להרגיש בכל פעם התעוררות וכו'

4) ר' דוד זה ביקר אצל מוהרנ"ת בברסלב בשבט תקפ"א ביום פתיחת הדפוס (ראה לעיל פרק כו)

5) רבי זאב זה נהג כבוד גדול ברבינו בהיותו בארץ ישראל, כמסופר בארוכה בספר שבחי הר"ן

6) אגב, מספר מוהרנ"ת ששני האנשים הללו ששהו בעיר סאקיס סיפרו על נס גדול שהתרחש לבני העיר בפסח העבר: "שאז היה מלחמת הגרעקין (יוונים) שסבבו העיר, והישראלים היו בתוך המבצר בין הישמעאלים, והגרעקין ביקשו מהישמעאלים שיתנו להם עשרה יהודים והם יחזירו להם בעד זה כמה וכמה ישמעאלים, ובחסד ה' הנפלא על עמו ישראל לעולם, נתן בלב הפאשי שלא נתרצה בשום אופן ליתן להם אפילו ציפורן אחת של ישראל, והישראלים עו בסכנה כל ימי ניסן עד סוף הפסח, ועיניהם היו כלות בכל יום שיבוא להם עזר מאיסטנבול אבל נתעכב הדבר הרבה ובליל שביעי של פסח היה תוקף הנס שבאו אנשי חיל הרבה מאיסטנבול, והשי"ת הביא אותם במהירות גדול שהלכו בלילה אחת מה שהיו צריכים לילך כמה ימים, ועי"ז ניצלו הישראלים בחסדו הגדול ית', ואמרו הישראלים שם שבדעתם לכתוב מגילה שלימה מתוקף הנס שהיה להם"

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה