אור ברסלב
באש ובמים הערות לפרק כו

באש ובמים

הערות לפרק כו

הערות לפרק כה

המקור העיקרי לפרק זה הוא ימי מוהרנ"ת חלק ב', סימנים ה'-י"ט

ימי מוהרנ"ת חלק ב' הוא יומנו האישי של מוהרנ"ת מכל פרטי נסיעתו לארץ ישראל הוא אומר: " על כן אמרתי לכתוב מה שאפשר לכתוב מה שיעלה על זכרוני, להיות לי לזכרון וליוצאי חלצי ולאוהבי ורעי באמת ומגודל חיבת ארץ ישראל אמרתי לכתוב מה שעבר עלי בכל יום" (ימי מוהרנ"ת ב', א') נראה שהאירועים לא נכתבו לפי סידרם חלק מהם נכתבו תיכף לאחר שאירעו (ראה ימי מוהרנ"ת ב', פ"ד) בעוד שאחרים הושלמו יותר מאוחר במשך הנסיעה (ראה ימי מוהרנ"ת ב', י"ט)

1) ומעין זה מצינו בגמרא: "כל זמן שברוך בן נריה קיים, לא הניחו עזרא ועלה" (מגילה, ט"ז-ב') משום שברוך בן נריה היה רבו של עזרא הסופר, ולא רצה לעזוב את רבו ולעלות בזמנו של מוהרנ"ת, הנסיעה לארץ ישראל, הלוך ושוב, ערכה לפחות חצי שנה, ובדרך כלל יותר, אף בתנאים הכי טובים

2) מוהרנ"ת כתב את כל קורות נסיעתו של רבינו לארץ ישראל, הלא הם כתובים בספר "שבחי הר"ן" ו"חיי מוהר"ן"

3) באשר לר' שמעון, ידוע שעבר לגור בארץ ישראל אבל אין ידוע התאריך הוייק בספרו על ביקורו שם ב-תקפ"ב (ימי מוהרנ"ת ב'), לא מזכיר מוהרנ"ת שפגש אותו עקב האהבה הגדולה וההוקרה שהיתה ביניהם לא יתכן שמוהרנ"ת לא היה פוגש את ר' שמעון באם היה נמצא אז בארץ כנראה שר' שמעון אכן גר בארץ ישראל בזמן ההוא אלא שהיה אז בחו"ל עוד אפשרות, פחות מסתברת מקודמתה, שר' שמעון ה את נסיעתו והתיישב יותר מאוחר והנה מצינו שר' שמעון חזר לרוסיה בשנת תקצ"ג כדי לחפש שידוך לבנו הוא נשאר כשנה ואחר כך חזר לצפת בין השנים תקצ"ה-תקצ"ח (התאריך הויק לא ידוע) הותקף ע"י ערבים בהרי צפת ונפטר מפצעיו הוא קבור בבית העלמין העתיק בצפת לא הרחק מקברו של האר"י הקדוש (ראה שיח שרפי קודש ג'-ר')

4) מוהרנ"ת מפליג בכוחו הגדול של חודש שבט-החודש האחד עשר-להכניע את כוחות הטומאה בכתבי הקבלה מובא שלעומת עשר ספירות הקדושה, קיימות עשר ספירות של הטומאה אולם, מכיון שכל הבריאה מקבלת את חיותה ע"י הקדושה-כלומר מאלקותו ית'-ישנן באמת אחת עשרה כוחות של טומאה האחת עשרה הינה ניצוץ הקדושה המחיה את כח הטומאה זאת הסיבה לאחד עשר סממנים בקטורת (שמות ל': ל"ד, ראה רש"י) וגם הטעם לאחת עשרה יריעות המשכן (שמות כ"ו:ז'),-אלה מכניעים את כוחות הטומאה אנו מוצאים גם שמשה תרגם את התורה לשבעים לשון של אומות העולם בחודש האחד עשר שבט (דברים א':ג') כך גם ראש השנה לאילנות חל בחודש שבט בשלושת השנים הראשונות פירות העצים נאסרים בהיותם "ערלה" (ויקרא י"ט:כ"ג) שנת איסוף פירות העצים חלה בשבט (עיין ליקוטי הלכות, ערלה, ג':ה')

מראשית ועד סוף ספרינו, אנו רואים שמוהרנ"ת כותב על כח תורות רבינו נגד הכפירות והאפיקורסות שמכניע אותם ומעלה אותם לקדושה מעניין שדווקא בחודש שבט אירעו כמה אירועים גדולים לחסידות ברסלב, שבזכותם היא כהיום בתפארתה: בחודש שבט יצא מוהרנ"ת לוודיבקא להיות עם הרבי בפורים ופסח תקס"ג אותה נסיעה עם מניעותיה פרסמה את מוהרנ"ת כ"יהושע" (ראה לעיל פרק ח') בשבט תקע"א אירגנו את הנסיעה הראשונה לציון רבינו, וזה הקים את הבסיס לקיבוץ השנתי באומאן בר"ה מנהג הדלקת נר תמיד בציון רבינו נוסד בשבט (פרק כ"ג) אנו רואים ש"חנוכת" הדפוס, בו השתמש מוהרנ"ת להוציא לאור ולהפיץ את כתבי רבינו כמשקל-נגד הרפיון בשמירת תורה ומצוות ול"השכלה" המתחזקת, היתה אף היא בחודש שבט! אין להתעלם גם מהמשמעות של יום הולדתו של מוהרנ"ת, מפיץ העיקרי של דעת רבינו בט"ו בשבט (ראה לעיל פרק ב' הערה 2) ועל הכל יש להוסיף את המובא (בבני יששכר) שחודש שבט הוא מזל דלי, כי הוא חודש ההשפעות לישראל

5) יש לציין שמוהרנ"ת הדפיס ספר זה מחוסר ניר להדפיס הספרים הגדולים, והוא ניצל את הניר המועט שנשאר בדפוס לספר קטן זה (הרב נחמן בורשטין)

6) מוהרנ"ת בר מכוחה של אמירת שמות של צדיקים והקשר למורשת הארץ בליקוטי הלכות, נטילת ידים ד' ו'-ז' שחיבר באותו קיץ תקפ"א

7) עיין ליקוטי הלכות משא ומתן ד; יג-טז שנכתבה בקיץ תקפ"א, שמוהרנ"ת הכניס השיחה הזאת בתוך ההלכה

8) בתחילה, פסק דינו של הרבי מאפטא חל אף על השד"רים מא"י, למרות הצורך הוף בארץ ישראל לתרומות שאספו אולם, מכיון שחיי תושבי ארץ ישראל היו תלויים בכספים אלה, קבלו השדרי"ם בסוף את רשותו של הרבי מאפטא לנסוע הוא לא הרשה להם אמנם לנסוע דרך הים, שהיה קצר בהרבה, אלא הם היו צריכים לנסוע דרך יבשתית, דרך טורקיה וסוריה למרות שזה ייקר את מחיר הנסיעה בסכום ניכר המידע על ר' שלמה פלונסקר נלקח מ"שלוחי ארץ ישראל", עמ' 763 (תשס"ג) חובר ע"י אברהם יערי

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה