הערות לפרק כה
המקורות העיקריים לפרק זה הם: ימי מוהרנ"ת צ"ו-צ"ט ו"ימי התלאות" עמ' קל"ה-קל"ז ועמ' קע"ח-ק"פ
1) טענת החולקים היתה שזקוקים לרוח הקודש בכדי לחבר תפילות אמנם מוהרנ"ת מתייחס לטענות חולקיו בהקדמה לליקוטי תפילות (ראה להלן בפנים) באשר למוהרנ"ת די במבט חטוף בליקוטי הלכות להבין כמה נרחבות היו ידיעותיו בחכמת הנסתר ידוע גם שהרב רבי אהר'קע מקרימנטשוק בן בנו של הרה"ק בעל התניא שבזיווג שני היה בעלה של מרת חיה בתו של רבינו, אמר על מוהרנ"ת לאחר ששמע ממנו תורה, שעל כף ידו מונח כל העץ חיים ותורת הקבלה (הרב נחמן בורשטין) בקשר לצורך ברוח הקודש, מוהרנ"ת בעצמו אמר כשעושים מתורה תפילה, זה נשאב מהרגות הנשגבות ביותר-שער הנ'-שהוא למעלה מרוח הקודש, כמובא בכוכבי אור "אנשי מוהר"ן דף ע"ז וז"ל: שמעתי מהותיק ר' נחמן טולטשינער זצ"ל שפעם אחת בימי הספירה היה מוהרנ"ת ז"ל על ציונו הק' ואמר אז התפילה המתחלת 'אתה יצרת' בלקו"ת ח"ב סימן ל"ו, ואח"כ כשהלך משם אמר (בלשון תמיה): הם המתנגדים שואלים אם יש בהתפילות רוה"ק ובאמת הם גבוהים מרוה"ק, כי הם נמשכים משער החמישים (ועיין בליקוטי הלכות הל' ראש חודש הל' ו' שם מובן זה, כי הדרך לעשו"ת מתורות תפילות נמשך משער הנו"ן, גם שמעתי שאמר [מוהרנ"ת] כי הרבה אנשים כבר זכו לגן עדן ע"י התפילות שלו)"
ובעיקר מסתמך מוהרנ"ת בזה שחיברם ע"פ פקודתו ואזהרתו של רבינו כו"כ פעמים לעשו"ת מהתורות תפילות, וכל מה ששמע מפי רבינו היה אצל מוהרנ"ת קודש קדשים, חק ולא יעבור כתורה מסיני וכו' ולכן בהקדמתו לספר הוא סובב הולך על קוטב זה בארוכה, וכותב בסוף שם: בפרט תפילות כאלו שנתייסדו על יסוד חזק וקיים, יסוד מוסד וכו' על דברי תורתו הק' של רבינו הגדול הקדוש והנורא זצוק"ל אשר כל דבריו כולם נאמרו ברוה"ק וכו' עיי"ש היטב (הרב נחמן בורשטין ועיין בס' נוה צדיקים ע' קי"ז-י"ח)
בשנת תקע"ח, חיבר מוהרנ"ת את התפילה שאולי נאמרת יותר מכל שאר תפילותיו; אותה תפילה הנאמרת לאחר אמירת תיקון הכללי (ראה לעיל פרק י"ט) בשנת תקפ"א הדפיס ר' שכנא, בנו של מוהרנ"ת תפילה זו ביחד עם התיקון הכללי (ואגב יתכן מאד שבשעה שכתב מוהרנ"ת תפילה זו, כתב גם את ההלכה על פריה ורביה ג', הברת על עשרת פרקי התהילים החלק השלישי נכתב כנראה בתקופה זו, מכיון שאנו רואים שבשעה שמוהרנ"ת נסע לארץ ישראל כבר היה עסוק בכתיבת החלק הרביעי על אורח חיים (ראה נספח)
2) ראה ליקוטי הלכות (הל' ספר תורה, ג'), המבוסס על הסיפור של הבעטלער הגיבן בסיפורי מעשיות, "מעשה משבעה בעטלער'ס" (יום חמישי) כאן מסופר איך קבוצת אנשים חיפשו אחרי אילן מסוים, ולמרות שכולם היו צדיקים והיה מגיע להם שימצאו את האילן, היו חלוקים בדעותיהם על הדרך בה היו צריכים ללכת על מנת למצוא את האילן בהלכה זו מסביר מוהרנ"ת כי האילן הוא התורה, עץ החיים, בעוד שהמריבות על הדרך להגיע לעץ מסמלים את המחלוקות בין הצדיקים באיזה אופן לקיים את התורה ניתן לראות את דברי מוהרנ"ת כהערה מרומזת על ההתנגדות להדפסת סיפורי מעשיות
3) אין תאריך ברור ליום הולדתה של בתו חנה צירל, אבל אנו מוצאים שבתה של חנה צירל, אסתר שיינדל, נולדה ביום ו' עש"ק פרשת ראה תקצ"ד (עלים לתרופה סימן קל"ט) כך שנשואיה התקיימו ככל הנראה בשנת תקצ"ג (ראה שם צ"ו) אלה היו נישואיה השניים לר' ברוך מברהלוב מכיון שנישואיה הראשונים התקיימו כנראה עד תקצ"ב, בהיותה כבת שלש עשרה שנה, נראה שנולדה בסביבות תקע"ח-ע"ט במכתב אחד שהתאריך שלו הוא חורף תקצ"ג, מזכיר מוהרנ"ת שהוא נקרא לחתונה ע"י המחותנים (עלים לתרופה ס"ג) יתכן שאותה חתונה היתה של חנה צירל (כנראה שלא מסתבר לומר כן שלחתונת בתו יוזמן ע"י המחותנים, ככל הנראה היתה זו חתונה של צאצאי המחותנים או קרוביהם) (הרב נחמן בורשטין)
נישואיה הראשונים של חנה צירל היו לר' נחמן, בנו של ר' אהרן רבה של ברסלב ר' נחמן היה עובד ה' מופלג כשמוהרנ"ת ראה את בתו עצובה ושאל אותה לפשר הדבר, היא ענתה: "הוא לא בן אדם! הוא מלאך!" וסידרו גט (הרב אליהו חיים רוזין ז"ל) ר' נחמן, בנו של ר' אהרן הרב, נפטר עוד בצעירותו ("גידולי הנחל" עמ' ע"ה) ר' דוד צבי התחתן בתחילת קיץ תקצ"ה לפיכך הוא נולד לא יותר מאוחר מ-תקפ"ב ויתכן ב-תק"פ או תקפ"א
4) מוהרנ"ת חלה עוד לפני שמלאו לו ארבעים שנה, וסבל ממחלתו יותר מעשרים וחמש שנה (הערת העורך לעלים לתרופה סימן ר"ז) מוהרנ"ת הזכיר את דבר מחלתו בפעם הראשונה במכתב מיום א' אור ליום ב', י"א טבת תקצ"ד, בו הוא כותב: "הגיע לי מיחוש שלי במעיים נחלשתי איזה חולשו"ת עד אפס כוחי ממש" (עלים לתרופה סימן קכ"ב) במקום אחר אנו מוצאים שמוהרנ"ת תמיד חש ברע בימי ראשון, מכאן ששינוי המאכלים בשבת הזיקו לו (ראה עלים לתרופה רפ"ח) אלו איפוא הרמזים היחידים שבידינו בענין מחלתו מומחים רפואיים מסכימים שלמרות שהמידע מועט, העובדות שהמחלה לא היתה קטלנית, וששינוי בסדר האכילה השפיע עליה לרעה, מצביעות על סוג של קוליטוס (מחלת דלקת מעיים) כשרבינו יצא ללמברג בתקס"ז, הוא בירך את מוהרנ"ת ואת ר' נפתלי באריכות ימים ר' נפתלי חי עד גיל שמונים בעוד שמוהרנ"ת נפטר בגיל שישים וחמש אולם, כשנקח בחשבון שמוהרנ"ת סבל יותר מעשרים וחמש שנה בדלקת מעיים, הרי זה נחשב לאריכות ימים (ראה שיח שרפי קודש א'-רי"ז ולעיל פרק ט"ז)
5) ישנן חילוקי דעות בין רש"י ורבינו תם, לגבי סדר הפרשיות בבתים של התפילין בעוד שכולם מניחין תפילין של רש"י, יש כאלה שמניחים גם זוג נוסף המסודרים לפי דעתו של רבינו תם (אורח חיים ל"ד: א'-ב') לפי חכמת הקבלה חייבים להניח את שני סוגי התפילין (פרי עץ חיים, שער התפילין, ט') לפי שכל אחד מהתפילין שייך לדרגה שונה של השכל, וליהודי שייכות שתי הדרגות מוהרנ"ת בעצמו מסביר בפירוט את החשיבות בהנחת תפילין דר"ת בליקוטי הלכות (הלכות תפילין ה') (חסידי ברסלב נוהגין להתחיל להניח תפילין דר"ת מהבר מצוה בעוד רוב החסידים מניחים לאחר החתונה)
6) בחיי מוהר"ן כ"ט, כתוב שמשה חינקע'ס התגרש כמה שנים לאחר הסתלקותו של רבינו, כך שהגט אירע בסביבות תקע"ג בימי התלאות (עמ' קל"ו) כתוב שמשה נשאר חשוך ילדים כמה שנים לאחר נישואיו השניים, מכאן שהלך להתפלל אצל ציון רבינו בסביבות תקע"ו אנו מוצאים בעלים לתרופה (סימן ל', ראה פרק ל"ג), שבתו של משה חינקע'ס התחתנה עם ר' אברהם בער, נכדו של רבינו ב-תק"צ ומכאן ההנחה שהיא נולדה לא יותר מאוחר מ-תקע"ו-ז, והיתה בת 14 כשהתחתנה, כנהוג בימים ההם לכן נראה שהיא היתה הבת הבכורה, ושהמקרה בברית המילה של אחיה הקטן אירע ב-תקע"ט או תק"פ
7) נהוג בכמה קהילות לחלק את מצות המילה בין שני אנשים; אחד לחיתוך ואחד לפריעה (ראה יורה דיעה רס"ו:י"ד) ראה לעיל פרק י"א הערה 5
8) יש לציין כי הרה"ק מאפטא המשיך להחשיב ולהוקיר את מוהרנ"ת למרות חילוקי דיעותיהם בענין הדפסת הסיפורי מעשיות (ראה לקמן)
9) שיח שרפי קודש ג'-ק"ס: "סוד העיבור מכוון לחשבונות האסטרונומיים לפיהן קובעים שנים מעוברות בכדי שלוח הירח היהודי יהיה תואם לשנת השמש משפט זה אמר מוהרנ"ת בתקופת שנות הסבל (ראה פרקים ל"ד-מ"א), אולם שיחותיו עם הרב מסאווראן, היו חייבים להיות יותר מ-20 שנה לפני כן, לפני כתיבת ליקוטי תפילות, או לפחות לפני תחילת שנות ה-תק"פ