אור ברסלב
באש ובמים הערות לפרק י

באש ובמים

הערות לפרק י

הערות לפרק ט

המקורות העקריים לפרק זה הם: ימי מוהרנ"ת א ד'

1) מספרים על הגאון רבי עקיבא איגר שאמר על עצמו שזכה לגאנותו ע"י חמש דקות, היינו שחטף בכל עת ובכל שעת פנאי לימוד של חמש דקות וכו'

2) חיי מוהר"ן תל"ה הרעיון לתת מנוחה למוח מלימוד התורה מוזכר בגמרא: "פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה" (מנחות צ"ט-ב'), זה גם מוזכר בכמה מקומות בכתביו של רבינו אי אפשר להחזיק קבלה של לימוד ותפילה על פני תקופה ממושכת בלי מנוחה רבינו ממליץ מאד לשוחח עם חברים כל יום כדי לתת מנוחה למוח עצה זו חלה גם על מי ששקוע בעסקים ומחפש דרך להשתחרר מהלחץ

3) ואמנם זו היתה מלאכתו הגדולה של מוהרנ"ת בספרו הענק ליקוטי הלכות, בן שמונת הכרכים (ראה נספח) הערות לפרק י"א

(המקורות העיקריים לפרק זה הם: ימי מוהרנ"ת ד' ו-טו)

1) תורה ח' בליקוטי מוהר"ן נאמרה בשבת חנוכה תקס"ג-שנתיים קודם

2) כפי המקובל הוא הניגון שמנגנים בקרב חסידי ברסלב בתפילת "יחדשהו" בברכת החודש וכן נוהגים לנגן אותו בשעת חופה, שעל ידי הניגון הזה קוראים לנשמות המשפחה שיבואו לחתונה, כנזכר בהמשך ובשם הרה"ח ר' אברה שטערנהארץ נמסר שהוא הניגון המושר אחר ידיד נפש בסעודה שלישית

3) המושג "חידושי תורה" הוא בעצמו כעין סתירה מצד אחד מובא בגמרא: "מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני" (ירושלמי; פאה פרק ב', הל' ד') מצד שני: "דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וחבריו" (בבר רבה י"ט, ו')

מבלי לסטות בשום אופן מהעקרונות שקיבלנו איך לבאר את התורה-חידושי תורה אמיתיים מגלים פנים לתורה שטרם נתגלו, וכך משפרים את הבנתנו באיזה שהיא בחינה של התורה ומחזקים את רצוננו ללכת בדרכה רבינו זרז מאד לחדש בתורה, וזה קשור גם עם אחת מההדגשו"ת בדרך רבינו שדרש התחדשו"ת תמידית בחיים הרוחניים

ברם, לאידך גיסא כשעוסקים לחדש חידושים יש תמיד סכנה להתפס לרעיונות מוטעים, ולכן בד בבד עם אזהרתו לחדש, הורה רבינו שלפני שמחדשים בתורה, צריכים לשפוך את הלב בתפילה ולבכות להשי"ת (ליקוטי מוהר"ן כ', כ"ח שם רס"ב) גם טוב ללמוד שולחן ערוך (ולעומת זה, אם אין בדעתו שהדרשה בדברי תורה תפעול בכדי לחדש את האמונה עלול לגרום לקהל שומעיו עייפות ויגיעה (עי' ליקו"מ סי' כ"ח, ס"ז)

4) לכאורה, אם התכלית האמיתית אינה כן, וע אמר לו רבינו בתחילת דבריו שזו היא האמת ההסבר הוא, אמנם זו היא האמת, אך למי שמבקש אמת פנימית יותר, עבורו דרושה הנהגה אחרת "דער אמת'ר אמת" (ר' אברהם יצחק כרמל, כומה ששמע מפי ר' לוי יצחק בנדר ז"ל)

5) לעומת זאת כדאי להוסיף מה שמוהרנ"ת כותב בחיי מוהר"ן בנדון זה: "פעם אחת דיבר עמי, והיה רצונו קצת לעשו"ת אותי אב"ד באיזה קהילה ושאלתי אותו כי יש לי מרה שחורה וחששו"ת רבות בענין הוראות איסור והיתר, ואני מתיירא ומתפחד מענין ההוראה מאד השיב לי: מה לחשוש ולדאוג מאחר שיש לך על מי לסמוך שוב אין אתה מתיירא כלל פרוש, מאחר שיש דיעה שמכשיר ואתה סומך על אותה דעה אין להתיירא עוד כלל" בסיום קטע זה יש הערה: "אמר המעתיק זה פשוט שעל דעה שאינה מוסכמת להלכה בודאי אין לסמוך רק רצונו לומר שלא לחשוש חששו"ת יתירות בענין זה" (חיי מוהר"ן תמ"ד)

6) כפי המקובל רימז רבינו בשם בנו זה 'שלמה אפרים' נשמות תרי משיחין, משיח בן יוסף, בשם 'אפרים' [בן יוסף] ובשם 'שלמה' [בן דוד] משיח בן דוד יש לציין שהאריז"ל כותב שהצדיקים, ע"י קדושתם יכולים לפעמים להמשיך נשמות יקרות מאד מעולם האצילות

7) כנזכר היה מוהרנ"ת מוהל מומחה

8) מוהרנ"ת הוא זה שהתחיל לאסוף את תורות רבינו ולכתוב דרשו"ת המבוססות עליהם, אף על פי שלא ידע אם יהיה להם אי פעם השפעה בעולם הרחב מאמציו הנמרצים והבלתי פוסקים לפרסם דעת רבינו בעולם, הם ששמרו שהאש של רבינו תיקוד עד היום הזה

9) ע"פ מה שמובן ממקומות אחרים ומשיחות בע"פ-רבינו לא רצה את הנסיעות התכופות אליו, כי כל נסיעה ונסיעה צריך לקחת ולעבוד את ה' עם הדיבורים והעצות ששמע, עד שירגיש שהוא צריך עוד פעם לנסוע ולקבל [ויש שרצו לומר שזה גם נרמז במה שסיפר להם רבינו בתחילת התקרבותם את המעשה עם הרב בעל התניא שהיה לו חסיד שאמר שמונה שנים תורה על ענין אחד של רבו, שיש בזה גם משמעות שעד שלא ממצים את מה שנאמר, לא הולכים לבקש עוד 'חדשות'] ור' לוי יצחק בנדר ז"ל היה אומר שאנ"ש מצאו רמז לכך בסיפורי מעשיות בסיפור הז' בעטלער'ס שנאמר שם שאחר 'שכלה הלחם' חזרו והתגעגעו אל הבעטלער, והבן (ר' אברהם יצחק כרמל)

10) מהמהדורה של הספר "ימי מוהרנ"ת" בה השתמשנו, משמע שנודע למוהרנ"ת על עשרת פרקי התהילים על ידי ר' יצחק אולם זו השערה בלבד במהדורות יותר קדומות של ימי מוהרנ"ת נאמר שמוהרנ"ת שמע על עשרת פרקי התהילים "מחתנו של רבינו: ר' י" יתכן שר' י הכונה לר' יוסקה, בעלה של אדל, או לר' יצחק אייזיק, בעלה של שרה ידוע לנו שאדל התגוררה בברסלב בעוד ששרה גרה בקרמנטשוק קרוב להורי בעלה ר' יוסקה היה כבן 18 שנה באותו זמן (היות והתחתן בסביבות תקס"א), ולכן הכיר מספיק בתורות רבינו בכדי להעבירם למוהרנ"ת ר' יצחק אייזיק, לעומת זאת, היה רק כבן 15 שנה (הם התחתנו ב-תקס"ג בגיל בערך כנהוג אז), ולכן נראה יותר סביר שר' יוסקה הוא זה שאמר למוהרנ"ת ולא ר' יצחק

11) ישנן כמה דעות בנוגע לתאריך הוייק בו גילה רבינו את ה"תיקון הכללי", לפי דעתו של הפרפראות לחכמה (חלק ב' צ"ב) היה זה בסביבות פסח תקס"ט מקורות אחרים רשמו את התאריך: לפני פסח תק"ע ראה שיחות הר"ן קמ"א, ומסתבר שזה היה בשנת תק"ע בעת שגילה רבינו המעשה של הז' בעטליר'ס יום הו' מענין התיקון

12) מעניינת העובדא שימי שני חיי רבינו היו כמנין שנותיו של רבינו האר"י, וכן שנות מוהרנ"ת היו כמנין שנותיו של תלמידו הרח"ו (ר' מרדכי פראנק)

) ויתכן שלכן ישנם הרבה יותר ידיעות מפורטות על חייו, תורותיו ושיחותיו של רבינו החל מקיץ תקס"ה

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה