הערות לפרק ה
מקורות העיקריים לפרק זה הם: ימי מוהרנ"ת א' א-ב כוכבי אור עמ' ט-יא אבניה ברזל עמ' ג-ט
1) מקובל כי הסכמתו של המגיד מטראהוויצא מתנוססת על אחת המהדורות של סידור הרב בעל התניא
2) שיח שרפי קודש תקל"א, שם א'-קע"ג עסקם העיקרי היה מעין קבלנות, לספק את צרכי הצבא רבינו ברכם בהצלחה, ועסקיהם התרחבו, והם התעשרו מאד (כוכבי אור עמ' מ"ד סעיף ז')
3) "פעם מזג רבינו בכוסית קטנה מעט יין שרף והגישה למוהרנ"ת ורבי נפתלי ונעו מוהרנ"ת ורבי נפתלי בתמיהה, וכי איך יספיק מעט יי"ש זה לשניהם, והפטיר מוהרנ"ת בעצמו ואמר: נו, מעט הוא גם טוב! כששמע זאת רבינו נענה ואמר: "יי"ש-רק מעט הוא טוב!" (שיח שרפי קודש א'-קנ"א)
4) לפלא, שר' ליפא, שהוא היה האמצעי שעל ידו נתקרב מוהרנ"ת לרבינו, נתרחק לבסוף, עקב שהיה שקוע במסחר במשך מספר שנים לא הגיע כלל לרבינו, וגם לאחר ששב אל רבינו כבר לא היה כבתחילה בסוף ימיו היה לעני ואביון, כמו שרבינו ניבא לו באמרו שאין רצונו שלר' ליפא יהיה ממון (ראה כוכבי אור עמ' נ"ד-נ"ה)
5) שיח שרפי קודש א'-קב עוד שם: "ואמרו אנשי שלומינו ע"ז שבכדי להיות אפוי בלב רבינו, צריך רבינו להיות אפוי בלבו של המקורב"
6) "אזמר בשבחין" זמר המיוסד ע"פ הקבלה, חיברו האר"י הק' רבינו היה מנגנו בניגון מיוחד של התעוררות ושמחה, המושר עד היום בקרב חסידי ברסלב (ניתן להשיג הניגון בקלטת "אזמר בשבחין" המופץ ע"י מכון נחלת צבי)
7) כן מובא בספר טובות זכרונות (עמ' ק"ח) אולם באבניה ברזל (עמ' ח' סעיף ו') כתוב שיום השוק של ברסלב היה ביום ג', ועל סמך זה קבענו את יום כניסתו של רבינו לברסלב ביום זה ונראה שאכן כן הוא, בהיות ורוב אוכלוסיתה של אוקראינה היו נוצריים ולכן יום שוקם היה יום ג' ולא ביום אידם, יום א' ויתכן שבימי הקיץ כשהשוק משופע בפירות היו כמה ימי שוק או יתכן שיום השוק השתנה לפי צרכי התושבים, וכשחל יום חג יהודי ביום ב' וג', היה יום השוק ביום א', ואז השוק היה מיוחד בעיקר לתושבים היהודיים וברסלב, כמו הרבה עיירות באוקראינה, היתה מאוכלסת כמעט לגמרי ע"י יהודים בלבד אפשרות נוספת: באבניה ברזל מוזכרת המילה "יריד", יוצא מזה שיום כניסתו של רבינו לברסלב לא היה יום שוק רגיל אלא יום יריד גדול וזה תואם עם המובא בפנים, ומובן לפי זה וע אנשי נמירוב נסעו ליריד ביום א' על אף שהיה ערב חג
8) עיירה ליד ברסלב החסידים אשיב התקרבו לרבינו כשהיה דר בוודיבקא בעוד רבי שמואל אייזיק נשאר לדור בדאשיב-עקר ר' יודל לוודיבקא באמרו: "איך יכולין לדור רחוק מרבי נורא כזה?!" (שיח שרפי קודש ג'-רט"ו) לפלא שר' יודל שהיה מהחסידים הקרובים ביותר לרבינו, נשאר לדור בוודיבקא לאחר שרבינו עקר משם לברסלב
לא ברור אם עוד אחד מגדולי השרפים שבחבורת רבינו הק', רבי אהרן רבה של ברסלב, כבר דר אז בברסלב, והאם כשמוהרנ"ת בא לרבינו כבר פגש בו בשיח שרפי קודש (א'-קמ"ה) כתוב שאחד התנאים שרבינו התנה לפני כניסתו לברסלב היה שרבי אהרן יהיה רב העיר מסתבר שר' אהרן היה בראש השנה יחד עם מוהרנ"ת כן מוצאים אנו שבתחילת התקרבותו של מוהרנ"ת שלחו רבינו לר' אהרן, באמרו אליו לך נא ראה מה שלום אהרל'ע שלי ואגב, שיחה נאה יצאה מאותה פגישה כי כשנכנס מוהרנ"ת אל ר' אהרן מצאהו כשהוא יושב בדבקות בעינים בוכיות להשי"ת כשחזר מוהרנ"ת לרבינו ושאלו מה ראה אצלו, ענה מוהרנ"ת שפגש אותו יושב ובוכה המליץ עליו רבינו את הנאמר ביום הכיפורים בשבחו של הכהן הגדול: "כיושב סתר לחלות פני מלך, מראה כהן", כלומר שהכהן גדול המובחר שבישראל בעת שנכנס לערוך עבודתו הנשגבה ביום הקדוש והמיוחד בשנה, במקום המקודש והמיוחד בעולם, בהקריבו את הקטורת המעולה שבקרבנות-הרי הוא 'דומה' לזה היושב בסתר ומחלה פני מלכו של עולם, כלומר שהאחרון גדול יותר (שיח שרפי קודש רס"ד) למרות שלא נזכר התאריך של מאורע זה, נראה לפי תיאורו של מוהרנ"ת את ר' אהרן, וכן מזה שעדיין לא הכיר את ענין ההתבודדות-שזה קרה בתחילת ההתקרבות הרלוי"צ היה גיש בזה שאכן רביז"ל רצה לחנך את ר' נתן לדרך החדשה הזאת של התבודדות ושפיכת הנפש לפני הש"י לעומת זה לפי טובות זכרונות (עמ' קכ"ד-קכ"ה) הרי שרק לאחר שעבר רבינו לדור בברסלב הביא את ר' אהרן ולפני שרבינו הזמינו לבוא, אמר למוהרנ"ת: "עשה לך רב וקנה לך חבר" ובכן, אני רבך ור' אהרן יהיה חברך ואכן השניים היו לחברים קרובים ביותר לפי גירסא זו יתכן שר' אהרן עדיין לא היה בברסלב כשמוהרנ"ת הגיע בפעם ראשונה לרבינו ויתכן כי ר' אהרן בא לברסלב לראש השנה, ולאחר החג שב לביתו לסדר עניניו, ואחר כך שב ועבר לברסלב על מנת להשתקע עם בני משפחתו
9) חיי מוהר"ן של"ח, בתוספת מ"שיח שרפי קודש" א'-רצ"ב בפשטות קרה זה לפני ראש השנה, וזאת בהנחה שמקורבי רבינו התלוו אליו בראש השנה, לא מסתבר שר' יצחק לא היה פוגש במוהרנ"ת עד מוצאי ראש השנה
10) רק לאחר הסתלקות רבינו הבין ר' יודל למפרע שהוא אמנם התכוון למוהרנ"ת ומיד לאחר מכן שלח ר' יודל את בניו ללמוד אצל מוהרנ"ת באמרו: "לסחור עם נערים [כלומר, לקרב בני הנעורים לעבודת השי"ת] זאת מסר רבינו למוהרנ"ת"
11) ניתן לסיים את ששת סדרי המשנה כל חודש על ידי לימוד של שמונה עשר פרקי משניות ליום
12) ההתבודדות היא העצה העיקרית של רבינו אודות עצה זו ראה באריכות בספר "השתפכות הנפש"
) תורה זו מודפסת בליקוטי מוהר"ן סי' ו' זו היתה התורה הראשונה שעליה כתב מוהרנ"ת את חידושיו (ראה להלן פרק ח) חידושים אלו מצאו חן בעיני רבינו (אך, אגב, רבינו אמר למוהרנ"ת שעליו להיות תחילה בקי בשולחן ערוך וללמוד קבלה לפני שימשיך לחדש, בהוסיפו, "תוכל ללמוד אם תהיה מתמיד" [חיי מוהר"ן ב', פרפראות לחכמה ו' ז'] ואמנם מכיון שחותנו של מוהרנ"ת רצה למנותו כרב, כבר הספיק ללמוד ולהתכונן לכך ורכש ידע רב בשולחן ערוך, אולם יתכן שהיות ששיטת רבינו בלימוד היתה אחרת-ציוה למוהרנ"ת ללמוד לפי שיטתו)
ולפלא שאחד מן הכתבים האחרונים של מוהרנ"ת (ליקוטי הלכות שבת ז') שכתב כמה חדשים לפני פטירתו גם הוא מבוסס על תורה זו (ראה פרק מ"ז) היינו שבמובן מסויים זה קושר את סוף חייו לתחילת התקרבותו לרבינו (שהיה עיקר חייו) בתורה זו מובא הענין ששלמות עבודת הצדיק הוא גם לגדולים וגם לקטנים, כלומר שלגדולים הוא מעורר את הצורך לשאוף לריגות גדולות ונעלות יותר, ולקטנים הוא מחזק שעדיין ה' עמם ואל להם ליפול גם אם הם נמצאים בשפל הריגה וכל זה נרמז באות א בנקודה העליונה והתחתונה, בחי' חמה ולבנה, בחי' משה ויהושע ברור לי שרבינו כיון בתורה זו לתלמידו מוהרנ"ת שזה עתה נתקרב אליו
וזאת רואים בחוש שרבינו מרבה להדגיש את הצורך לשאוף לריגות גבוהות, בעוד מוהרנ"ת הדגיש את החלק השני, לקרב ולעודד את המרגישים את עצמם בשפל הריגה ורחוקים מה' כי רבינו ומוהרנ"ת קשורים ואחודים זה בזה כשלהבת בפתילה וכמשה ויהושע וכו' כנ"ל ועל ידי שניהם יחדיו נעשה התיקון הזה של משה ויהושע כל אחד ע"פ ענינו אפשר לומר שתורה זו שנאמרה בתחילת התקרבות מוהרנ"ת כאמור היתה כעין "הסמכה" לשליחות חייו של מוהרנ"ת לפרסם את דעתו הקדושה, ולהאיר את אורו בעולם (ע"פ פרפראות לחכמה ו' ח')
14) שאלתו זו של רבינו איך מרומזים כוונות אלול בתורה, היתה מופנית בעיקר לר' יודל שבקיאותו בחכמת הקבלה היתה ידועה (שיח שרפי קודש א'-רה"ע)
15) לפי ספר טובות זכרונות (א) נאמרה אימרה זו "להתפלל וללמוד ולהתפלל" ע"י רבינו בעודו דר בוודיבקא, ויש לה שייכות לליקוטי מוהר"ן סי' א