אור ברסלב
באש ובמים הערות לפרק ד

באש ובמים

הערות לפרק ד

הערות לפרק ב

מקורות העקריים לפרק זה הם: כוכבי אור עמוד ט-יב אבניה ברזל ג-ט ימי מוהרנ"ת א א-ב טובות זכרונות עמוד קז-קח

1) מאוחר יותר כתב מוהרנ"ת: "אף על פי שחותנו היה צדיק וירא שמים לא זכה לידע מאור קדושת אמיתת הצדיקים גדולי החסידים המפורסמים" ואכן לאחר שמוהרנ"ת קיבל על עצמו את דרך החסידות אז ראה את ההבדל בין חסידי הבעש"ט וחותנו כי למרות שחותנו היה צדיק, היתה חסרה ההתלהבות בעבודתו, שלא כצדיקים ההולכים בשיטת הבעש"ט (אבניה ברזל עמ' ה' ס' א')

2) ראה פתיחתא דאיכא רבתי: 'הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, המאור שבה מחזירם למוטב'-כפי הידוע, זה היה המקור לגישתם

3) מוהרנ"ת ראה פעם מישהו מתפלל בהתעוררות לאחר חצות היום, הוא העיר: "התעוררותו באמת ראויה לשבח, אבל בשעה זו לאחר זמן התפילה, דומה הוא למי שמקיים מצוה באתרוג הדר שבהדר -אבל בחנוכה" וכן ראוי לציין מה שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן תפז) "הצדיקים שוגים בזה במה שמאחרים זמן תפילה"

4) לא ברור כל צרכו אימתי אירעה עובדא זו, אבל ברור שזה קרה בזמן שחותנו כיהן כרב בקרמניץ מקור סיפור זה הוא מאבניה ברזל (עמ' ז' סעיף ד') שם נאמר שזה אירע בזמן שמוהרנ"ת חזר להיות אצל חותנו לתקופת זמן לכל המוקדם היה זה בשנת תקנ"ז (1797) והגם שחותנו נהיה רב בקרמניץ בתקס"ב (1802), יתכן לומר כי עד אז לא היה הוא רבה הראשי של העיר, אך כיהן שם ברבנות אזורית יתכן גם שזה אירע בשנת תקס"ב, בתחילת כהונתו ברבנות קרמניץ (ראה לעיל פרק ב' הערה 4) אולם לא מסתבר שמוהרנ"ת הצליח להסתיר את עצם חסידותו מרבי דוד צבי למשך ארבע שנים ויותר, בו בזמן שאשתו והוריו מודעים היו לכך כל התקופה ההיא ולכן מסתבר שזה קרה כנ"ל בתקנ"ז, וזה מסתדר גם עם האמור שמוהרנ"ת חזר "משהייה ממושכת" אצל חותנו, ואילו בשנת תקס"ב כבר היה טרוד בעסקי אביו ולא מסתבר שהיה עוזב את עסקיו לתקופה ממושכת

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה