הערות לפרק ב
המקורות העיקריים לפרק זה הם הספרים: כוכבי אור עמוד ט-יב, אבניה ברזל ג-ה, ימי מוהרנ"ת ח"א סימן א-ב
1) נמירוב היתה כרך גדול מרכזי, והיתה מכונה "נמירוב רבתי", והיא כללה את הערים ברסלב וטולטשין, שהם עוים זו בסמוך לזו כסגול, כאשר הקיפה הוא כ-60 ק"מ (מפי הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל)
2) הורי מוהרנ"ת היו בני ארבע עשרה בעת לידת מוהרנ"ת (כאשר אמו היתה מבוגרת מאביו במספר חדשים) זה מצביע על כך שמוהרנ"ת היה הבכור (נעימות נצח ע' ט') אגב, יש לרמז כי לידתו של מוהרנ"ת בט"ו בשבט יש לה משמעות רבה כדלהלן: מוהרנ"ת מכונה "לבנה" ביחס לרבינו שהיה בבחינת "חמה", וזה מרומז בלידתו שהיתה בעת הירח במילואו זאת ועוד: ע"פ חז"ל תינוק עד שעברו עליו שלושים יום הרי הוא בגדר נפל (שבת קל"ה ע"ב) ולכן אי אפשר לפדות את הבכור עד שעברו עליו שלושים יום, כך שבשושן פורים היה מוהרנ"ת לבר קיימא, שאז עברו שלושים יום מלידתו לזה יש לצרף את העובדא שמוהרנ"ת כשבא אל רבינו בשושן פורים בשנתו הראשונה, הדגיש רבינו ששושן פורים הוא גם פורים (ראה להלן פרק ח), שנראה שלרבינו היתה כונה מיוחדת לקשר את מוהרנ"ת לשושן פורים (הרב נחמן בורשטין)
3) נעימות נצח עמ' ט', שיח שרפי קודש א'-תשצ"ב וכפי המידע שבידינו היו אכן למוהרנ"ת שלושה אחים ואחות אחת האחים היו: ר' יודל (גידולי הנחל ע' ל"ח), ר' ליבוש, ור' יוסף (שם) אך יתכן שר' יודל ור' ליבוש אחד הם, היות ובאידיש 'ליבוש' הוא כינוי ל'אריה' או ל'יודל' אחותו של מוהרנ"ת מוזכרת בימי מוהרנ"ת (א' אות כ"ג) ולא נזכר שמה, אך זאת ידוע כי היא נפטרה לפני מוהרנ"ת מכיון שהוא מתייחס אליה "אחותי ז"ל"
4) שנים לאחר מכן היה מוהרנ"ת אומר ש"מאז [ילדותו] היה קשה לו קושיא ועדיין היא קשה עליו: "האם זהו התכלית של כל עניני עולם הזה, וכי זהו העולם?!" (אבניה ברזל עמ' ג' סעיף א')
5) בשעת נשואיו של מוהרנ"ת כיהן חמיו כרב בשריגראד בלבד בשנת תקס"ב הוא היה רב קהילת קרמניץ, ובתקס"ו בחרו בו לרבה של מאהליב בנוסף לתפקידיו הקודמים (ימי מוהרנ"ת א' סעיף י"ד)
שמה של אשתו של רבי דוד צבי היה מרת חנה (כ"ץ), מקור אחר מציין שלאשתו של מוהרנ"ת קראו יוטא בתיה (שיח שרפי קודש א'-תשפ"ז) והוא כנראה שיבוש, כי רוב המקורות דוחים דיעה זו (לפי סדר יוחסין של משפחת אוירבך [אורבך] היתה לאסתר שיינדל אחות בשם יוטא שהיתה נשואה לרבי לייבוש מייזליש)
6) מוהרנ"ת כותב שחתונתו נערכה בשבת נחמו תשעה באב חל באותה שנה ביום ה', ואם נקבל את הדברים כפשוטם הרי שחתונתו התקיימה ביום ששי י' אב (ע"פ המנהג לערוך חתונות בע"ש עיין או"ח סי' של"ט סעיף ב ואה"ע סי' ס"ג), ובאמת מותר לערוך חתונה ביום י' אב בע"ש (כמבואר בא"ר סי' תקנ"ח) אך אולי י"ל שעלייתו לתורה היתה בשבת נחמו, שאז הוא כבר נקרא חתן וכדומה, וחתונתו היתה באחד מימי השבוע שלאחר מכן החתונה התקיימה בשריגראד, ע"פ המנהג לעשו"ת את החתונה בבית מגורי הכלה
7) בין באי הקלויז נמנו גדולי וצדיקי הדור ההוא, כפי שמציין בנו של הנודע ביהודה, הגאון ר' יעקב לנדא מבראד, שהקלויז אכסן בקרבו: "אריות ונמרים בחכמת התורה אשר האירו פני תבל ברוב תבונתם" ביניהם: הרה"ק ר' גרשון מקיטוב, גיסו של הבעש"ט, הגאון בעל "נודע ביהודה", הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות ועוד
8) סנדקאות הוא הכיבוד החשוב ביותר בברית מילה (עיין יור"ד רס"ה סעיף י"א), ולכן כיבדו בו את האדם החשוב ביותר, וכן משום הרצון והצפיה שהתינוק יושפע מקדושת הסנדק
9) מנהג קדום הוא שהורי הכלה היו תומכים בזוג למשך שנתיים ימים (קעסט) והיו סמוכים על שולחנם, כדי לאפשר לחתן להמשיך ללמוד כל עוד הוא לא הקים משפחה לאחר מכן היה הזוג חוזר לבית הורי החתן, שם היה האברך נכנס לעולם העסקים להביא טרף לביתו
10) מוהרנ"ת אמר פעם שלפני שבא לרבינו לא יכול היה לתאר לעצמו את משה רבינו שהוא מעולם הזה הגשמי "אך אח"כ כשנתקרבתי לרבינו זצוק"ל וראיתי גדולתו זצוק"ל ואעפ"כ ראיתי שהוא אדם, אז הבנתי שגם משה רבינו היה אדם" (אבניה ברזל עמ' ה')