אור ברסלב
באש ובמים היסטוריית ההדפסה

באש ובמים

היסטוריית ההדפסה

שיטת ליקוטי הלכות

ידוע, וכנזכר כבר לעיל, שתורות רביז"ל שיקפו את מאורעות החיים שהתרחשו סביבו וראה ראיתי, כנזכר, שגם מוהרנ"ת זצ"ל הלך בדרך זו ורשם מאורעות חייו בתוך תורותיו -דהיינו, מכל מה שאירע לו, דרש וחקר איך זה מרומז בהתורה הק' בכדי שעי"ז יוכל למצוא את הקב"ה בכל עת ובכל מקום ומוהרנ"ת ז"ל מרמז זה בליקוטי הלכות, הלכות נשיאת כפים ה"ה אות כ"ז המיוסדת על מאמר ל"ד בלקו"א, וז"ל:

"וזה בחינת מה שקורין הסדרא בכל שבוע מבראשית עד לעיני כל ישראל עד שגומרין את התורה בכל שנה כי מבואר בהתורה הנ"ל שצריך כל אחד לקשר את עצמו להנקודה השייך ללבו בעת הזאת וכו', כי הנקודה מאירה כפי העת והיום ועיקר הנקודה הוא התורה כי הסדרא שבכל שבוע מנהגת כל השבוע וכן כל יום ויום מפרשה מיוחדת כי ז' פרשיות שבכל סדר הם כנגד ז' ימי השבוע, שבכל יום ויום צריכין לקבל הנקודה מפרשה מיוחדת

והנה, אם נתבונן בתולדות מוהרנ"ת זצ"ל, אפשר בנקל-לא פעם-למצוא בתוך הליקוטי הלכות בין דבריו את מה שעבר עליו בתקופת כתיבת ההלכה כגון השמחות: החתונות, ברית מילה, ולידת הנכדים וכו', ולהיפך, עניני אבילות והיארצייט וכו' ובעיקר, אפשר לראות ההשתוקקות העצומה של מוהרנ"ת לנסוע לארץ ישראל, ובבנית הקלויז, מה שעבר עליו בימי התלאות (הסבל) ובגלותו בנמירוב, וגם בענין הדפסת ספריו וכו' ועל כן אנו מוצאים הרבה פעמים שנראה לנו שמוהרנ"ת משלב דבר חדש בתוך מאמרו, מה שלכאורה נראה שאין זה מקומו אך לאחר ההתבוננות וההתעמקות והשוואת התאריכים נוכחנו כי לא כן הדבר, ואדרבה מתגלים לנו דברים נפלאים בהעשרת תולדות מוהרנ"ת ואיך שהשכיל לשלב זאת בתורותיו

לדוגמא, בהלכות מתנה מתחיל לדבר מעניני ראש השנה, והולך ועובר מענין לענין עד שכל עניני מתנה נכללים בעניני ראש השנה ועד חנוכה, ועד בכלל ואנו מוצאים שבאמצע דרוש אחד מתחיל מוהרנ"ת "וזה בחי' חנוכה" "וזה בחי' פורים" "וזה בחי' פסח וספירה" או שאר דברים אחרים שלכאורה, במבט ראשון, אין להם שום קשר לענינים שקדמו אבל לפי כל האמור לעיל מובן הדבר היטב, כי מוהרנ"ת הכניס בתוך דרשותיו כל הענינים שעברו עליו בימי חייו

וראיתי בזה תועלת, אחרי אשר רבינו ומוהרנ"ת זצ"ל גילו לנו חידושים נפלאים ונוראים אשר ברים לכל אדם, בכל מקום ובכל זמן שנוכל לילך בעקבותיו ולחדש ימינו על יסוד דרכם הק' שפתחו לנו ואם נזכה לדעת איך שמוהרנ"ת קשר כל עצמו להתורה הק' והמציא לנו חדשו"ת איך שכל מאורעות חייו יש להם שורש בהתורה הק' (על דרך הפסוק, "זאת התורה- אדם"), נוכל ללמוד מזה איך לקשר כל מאורעות חיינו להתורה הק' ולראות השגחתו ית' הגדולה עלינו ואיך התורה הק' ברת אלינו בכל יום ויום עם הבת קול היוצאת מחורב לעוררנו ולחזקנו לשוב אליו ית' בכל לב ונפש

עוד תועלת יש שיוכל המעיין בליקוטי הלכות למצוא בעבורו בהרחבה נושאים מעניני דיומא במהרה, אם רק ידע על איזה זמן בשנה מוסבת ההלכה כגון: חנוכה וימות החורף, פורים ופסח, ימות הקיץ, ספר בבר או דברים וכו'

* * *

על כן רשמתי לעצמי תוך סדר לימוד ליקוטי הלכות את התאריכים המשוערים של חיבור ההלכה ע"י מוהרנ"ת, ויהיה לתועלת עבור אלו האנשים שיעברו עליהם מאורעות והתרחשויות מעין אלו הנזכרים בהלכות אלו הקשורים לזמנים ומאורעות שונים המרומזים בספר, ויועיל לו מאד כיצד לנתב אורחותיו ביושר וכרצון ה' ואפשר גם עוד שיזכה ללמוד ולהבין דבר מתוך דבר ולחפש ולמצוא עצמו בתוך התורה והעבודה עדי ביאת הגואל צדק במהרה אמן

* * *

סדר כתיבת ההלכות המובא פה הוא משוער לפי הראיות שהבאנו לעיל ההלכות שנכתבו בין תקע"א-לתק"פ קשה לעמוד על סדר כתיבתם ולא נכנסתי לזה ככל הצורך מסיבות שונות רוב ההלכות של השנים ההם הם מ"מחזור ד'" (כפי שאני מכנה אותן) ונמצאים בהלכות ב' ו-ג' יש ראיות והוכחות על רובם ככולם אבל אני מתנצל מראש כי לא ידוע לי כל זאת בבהירות, אלא בהשערה

והנה כמה הלכות כתב מוהרנ"ת בתחילה בשנת תקס"ו-תקס"ז, שלפי ההשערות דלעיל אני מכנה אותן תחת השם "מחזור א'" ואח"כ, רוב הלכות א' נכתבו במחזור ב' בשנים תקס"ז- תקס"ח בהיות מוהרנ"ת במאהליב אצל חמיו

אחרי שחזר רבינו מלמברג התחיל מוהרנ"ת מחזור ג' מכתיבת ליקוטי הלכות, שם מופיע תמיד "רבינו נ"י" או רבינו ובאמצע כתיבת תורותיו על יורה דעה ח"ב, נסתלק רבינו, כפי שאנו רואים שמוהרנ"ת כותב, "הריני כפרת משכבו" (כנ"ל)

בנוסף, אין לנו ידיעה ברורה מתי מוהרנ"ת כתב כל הלכה חוץ ממעט מאד אשר ציין עליהם תאריך, כפי שיראה המעיין לקמן בפרט באורח חיים כל הסדר קשה מאד לעמוד עליו או מפני שיש ריבוי הלכות (עד מחזור ח [הלכות ז], במקום שיש בשאר החלקים רק ה הלכות) או מפני שנראה שהרבה ההלכות מהימים הטובים (אורח חיים ח"ג) נכתבו שלא על סדר ויק, רק שיש זמנים שמוהרנ"ת כתבן קרוב לזמן המועד על דרך שאמרו חז"ל, "שיהיו שואלין ודורשין מענינו של יום" ולפי זה ידע המעיין כי הכל רק לפי ההשערה (והוא רחום יכפר

יש לציין, אגב, כי סדר לימודו של מוהרנ"ת בשלחן ערוך היה: אורח חיים, יורה דעה, חשן משפט ואבן העזר (כפי שכתב לבנו ר' יצחק במכתב ו')

מתחילת שנות התקצ"א ישנה אפשרות להסתמך גם על הספר "עלים לתרופה", לא כן מהשנים שלפני זה, שאין בידינו מכתבים ממוהרנ"ת, ובכל זאת יש לנו סמך ברי מוהרנ"ת בהלכות ברכות הריח הל' ד' שכתבו על הדרך ובהגיעו לארץ ישראל, ומכאן יש לנו קצת מקום לשער על ההלכות שנכתבו לפני זה וגם אח"כ ומי שיחגור מתניו ויעמיק יותר לברר יותר, מן הסתם זכות מוהרנ"ת יעמוד לימינו לסמכו ולסעדו בזה ובבא ואני בזה באתי לגלות החספא שימצאו המרגניתא תותא, כי לא יכולתי למצות הכל עד תומם מכמה סיבות ואם שיש בזה זכות הרבים אבל זאת לדעת "שלא הרש עיקר אלא המעשה" והעיקר הוא שתורות מוהרנ"ת נכתבו לעובדא ולמעשה ללמוד ולל, לשמור ולעשו"ת ולקיים

* * *

פרק סימון התאריכים לכתיבת ההלכות ע"י מוהרנ"ת, אפשר להתחיל מבציעת הפת ב', שנתחדש על המאמר בלקו"ת סי' ב' ימי חנוכה "הלכה ב'" היא ההלכה הראשונה שבנויה על המאמר הנ"ל ונראה שמוהרנ"ת, בשמעו התורה מרבינו, התחיל לחדש עליה לאור זה, מ"הלכות א' וב'" אפשר להביא ראי' שמוהרנ"ת כתב חידושים בכל פעם ששמע תורה חדשה מפי רבינו, וזה אומר שהלך עם המאמר איזה תקופת זמן

לדוגמא, בשנים הראשונות, התחיל רק קצת על מאמר ז' בליקו"ת שנאמר מפי רביז"ל בשבת חנוכה, תק"ע

בציעת הפת ב', תקס"ט; ברכת הריח ב', תקס"ט; (ועוד, ואח"כ) מלים ב', תקע"א ותלמוד תורה ב, ב-תקע"א שבהם מוהרנ"ת כותב "הריני כפרת משכבו"

עם ההקדמה הנ"ל, אפשר לחקור ולמצוא (פחות או יותר) סדר כתיבת ההלכות דשנות תקע"א-תק"פ להלן הסדר משנת תקפ"א שנרשם אצלי (עם קצת ראיות, היכן שהיה אפשר לעמוד על עצם הדברים)

יש גם לציין שרבינו אמר שהשתוקק לבעל לשון שיכול לבאר כתבי האר"י ז"ל שאפילו נערים יוכלו להבינם (חיי מוהר"ן סי' שסג) המעיין בליקוטי הלכות, במחזור שכתב מוהרנ"ת בין שנות תקפ"א-תקצ"א, יראה שרוב רובם של פירושיו על הכוונות של ה"פרי עץ חיים" נכתבו אז, ונמצאים רובם בהלכות ה' באורח חיים והלכות ד' בשאר החלקים יש גם לציין, שבמחזור הבא, החל מוהרנ"ת להעמיק בתורות רביז"ל שבליקוטי מוהר"ן והתחיל להראות קשרי המאמרים לחברם מתחילתם עד סופם עם אמצעיתם וכו', כאשר יראה המעיין בליקוטי הלכות תקפ"א:נטילת ידיים-אלול, ר"ה

ציצית ה'-נח

תפילין ה'-חיי שרה

ברכת השחר ג'-יצחק וישמעאל, יעקב ועשיו

קריאת שמע ד'-עשרה בטבת

תפילה ד'-קרבן פסח וכו'

נשיאות כפיים ד'

נפילת אפיים ד'-פורים ופסח וד' פרשיות

קריאת התורה ד'-ענין שבועות ויו"ט

בית כנסת ד'-ספירה ול"ג בעומר

משא ומתן ד'

ספירה ושבועות, המניעות לסיום ההדפסה, ג' צומות (בין המצרים), נטילת ידיים ד'-הדפסת שמות הצדיקים והקשר לארץ ישראל תקפ"ב:דברים הנוהגים בסעודה ד'-ר"ה, יו"כ, סוכות וכו'

ברכת המזון ד'-חנוכה

ברכת הפירות-שמות, משפטים וכו'

ברכת הריח ד'-פורים, ד' פרשיות, פסח וספירה

מאות מ"ב עד הסוף נכתב בא"י

(עד כאן כולם מהתורות שנכתבו בארץ ישראל)

ברכת הראיה ד'

ברכות פרטיות ד'-תמוז-אב בא"י (ע' ימי מוהרנ"ת)

מנחה ה'-בחזרה מא"י תקפ"ג:(בשנה זאת, קרוב לחנוכה, חזר מוהרנ"ת מא"י יצחק בטשערקאס

ערבית ד'-ר"ה יו"כ סוכות וכו' (למה הולכין לא"י וחוזרין)

שבת ה'-בראשית-אדם הראשון

ערובי תחומין ה'-(נראה שכתבו ר"פ ואח"כ הרחיב הדיבור במשך השנה)

ר"ח ה'-יעקב, רחל ולאה

פסח ה'- תקפ"ד:(קשה לעמוד על סדר שנה זאת ושלאחריה, והכל בהשערה חוץ מפסח ט)

פסח ט'-מסומן בפנים

חוה"מ ג'

תענית ג'

ראש השנה ה'

סוכה ה'

חנוכה ה'

פורים ה'

שחיטה ד'-פורים

חלב ודם ד'-פסח וספירה

בהמה וחיה טהורה ד'-ל"ג בעומר ושבועות

סימני עוף ד'

דגים ד' תקפ"ה:בשר וחלב ד'-חנוכה

עבודת אלילים ג'-פורים

גילוח-ד'-ספירה תקפ"ו:נדרים ד'-ר"ה, יו"כ, סוכות (ענין סלח נא)

כבוד אב ואם ד'-בראשית

מלים ד'

מילה ד'-פורים

שילוח הקן ד'-המתקת הדינים (רמז לגזירת הפונקטין וכו'), מחלוקת קרח

חדש ד'-עניין בלעם תקפ"ז:ערלה ד'-ר"ה, יו"כ, סוכות

כלאי בהמה ד'-חנוכה

כלאי בגדים ד'

פדיון בכור ד'

בכור בהמה טהורה ד'-פורים, פסח

חלה ד'-שלח

תרומות ומעשרות ד'-קרח

ראשית הגז ד'-בלק, שבת נחמו

דיינין ד'

עדות ד' תקפ"ח:הלואה ד'-ר"ה, יו"כ

טוען ונטען ד'

גביית מלוה ד'

גביית חוב מיתומים ד'-חנוכה

הרשאה ד'-פסח וספירה

ערב ד'-ספירה

חזקת מטלטלין ד'-ספירה ושבועות

חזקת קרקעות ד'

נזקי שכנים ד'-שבועות וקרח

שותפים בקרקע ד'-בלעם

חלוקת שותפים ד'

חלוקת שותפים ה'-בין המצרים

מצרנות ד'-בין המצרים ונחמו

שותפים ד' תקפ"ט:שלוחין ד'-ר"ה

מקח וממכר ד'-סוכות, בראשית

אבידה ומציאה ג'-חנוכה

הפקר ונכסי הגר ד'-תצוה

נחלות ד'-פורים ופסח

אפוטרופסים ג'-פסח

פקדון ד'-ספירת העומר ושבועות, קרח

שומר שכר ד'-תשעה באב החורבן ונחמו

אומנין ד'-ר"ה, יו"כ סוכות תק"צ:שכירת פועלים ד'-וישלח

גניבה ד'-יעקב ועשו

גזילה ד'

נזיקין ד'-פסח וספירה, ל"ג בעומר, פרקי אבות תקצ"א:(ד' המאמרים הבאים כולם נתחברו על לקו"א סי' כ"ב מאמר של הימים נוראים)

מאבד ממון חברו ומסור ד'

נזקי ממון ד'

חובל בחבירו ד'

מעקה ושמירת הנפש ד'

פר' ורבי' ד'

אישו"ת ד'-(ע' על"ת ל"ב)

נטילת ידים שחרית ד'-חנוכה

תפילין ו'-פורים פסח-שבועות (ע' על"ת נ"ג)

ק"ש ה'-שבועות (ע' על"ת מ"ג)

תפילה ה'

נשיאת כפיים ה'-פנחס תקצ"ב:בית כנסת ה'-נחמו, בנין הקלויז, ר"ה, יו"כ, סוכות בראשית-לך לך

בציעת הפת ה'-חנוכה, שמות

ברכת המזון ה'-המשכן

ברכת הפירות ה'-פורים, פסח, ספירה, שבועות, בבר (ע' על"ת ע"א)

ברכת הריח ה'-שלח, מרגלים (ע' על"ת פ') רצונות לבנין הקלויז

הודאה ה'-קרח, פנחס, רצונות לבנין הקלויז

ברכת פרטיות ה'-בין המצרים, ז' דנחמתא, ר"ה, יו"כ, סוכות (ע' על"ת פ"ח) תקצ"ג:מנחה הלכה ו'-ר"ה, יו"כ, סוכות

שבת ו'-חנוכה (ע' על"ת צ"ח)

עירובי תחומין ו'-ויחי, גלות מצרים, בשלח (על"ת סי' ק"א)

ר"ח ו'-פסח, ספירה, שבועות

פסח ז'-?

יו"ט ה'-שבת נחמו, בין המצרים

תענית ד'-עפ"י חדי ר' שמעון תקצ"ד:ר"ה ה'

סוכה ו-ז'?

חנוכה ו' פורים ו'-פורים ופסח

שחיטה ה'-עפ"י חדי ר' שמעון כרך ב' הנאבד

(המאמרים של השנה הזאת משקפים את ימי התלאות)

תקצ"ה:דגים ה'-מסומן בראשו בטשעהרין תקצ"ה בעת הרעש-טבת תקצ"ה בעת

בריחתו

תולעים ד'-ט"ו בשבט, שבת שירה

ביצים ה'-להתחזק בתוך היסורין

בשר וחלב ה'-פורים ענין יושר (משה חינקעס שלא ביטל פרנסת אחד מאנ"ש)

תערובות ה'

הכשר כלים ד'-ספירה, שבועות (מקוה-מוהרנ"ת היה זהיר מאד בטבילה בזמן המחלוקת)

יין נסך ד'-בסוף בר מיהודי שנתפס לבית האסורים בחינם רבית ה'- מסומן בזמן שגרשו אותו מביתו לנמירוב באלול תקצ"ו:רבית ה"ה-ר"ה-מבראשית עד ספר שמות

גילוח ה'-שמות-שובבים

נדרים ה'-פסח

שבועות ב' (כבוד או"א ה', צדקת ה')

מילה ה'-בין המצרים, ז' דנחמתא (עי' על"ת רכ"א) תקצ"ז:ספר תורה-ד'-ר"ה, יו"כ, סוכות, בראשית (על"ת רל"ג)

מזוזה ה'-

שילוח הקן ה'-וירא, חנוכה, ויגש (עי' על"ת רל"ג)

ערלה ה'-בשלח, פורים

פדיון הבן ה'-ספירת העומר, בחוקותי, נשא (על"ת רמ"ב)

ראשית הגז-ה'-בלעם, פנחס, מסעי, בין המצרים תקצ"ח:(בשנת תקצ"ח השתדל מוהרנ"ת לחזור הביתה)

(נ"ל שמוהרנ"ת כתב רובם בר"פ, כי הי' עסוק בחזרתו לביתו לברסלב)

דיינים ה"ה (מסומן בתחילתו)

עדות ה"ה-ר"ה, אלול (עפ"י סי' פ"ב ליקו"ת)

הלוואה ה'-ראשי פרקים, ר"ה-לך לך

טוען ונטען ה'-תולדות, חנוכה

גביית חוב מיתומים ה'-שמות, בשלח

גביית חוב מלקוחות ה'-פורים, שלח, קרח

חזקת מטלטלין ה'-קרח תקצ"ט:חזקת מטלטלין ה'-האזינו, ר"ה, אתרוג, בראשית

נזקי שכנים ה'

שותפים בקרקע ה'-חנוכה, ויחי, שקלים, פורים, משפטים

שלוחין ה'-פסח, ספירה, חקת, ב' סיון, מטות (ע' על"ת רפ"ג) ת"ר:מתנה ה'-מסומן ת"ר-ר"ה, יו"כ, לך-לך, וירא, תולדות,חנוכה, וישלח, ויגש

פריקה וטעינה ד'-שמות, וארא, שירת הים, משכן, פורים, פסח (ע' על"ת ש"ג)

פקדון ה'-ספירה, שבועות, מסעי, בין המצרים, נצבים (ובסופו ר"ה תר"א, סוכות, לולב, אתרוג) בר גם מנסיעתו לבראד ולמברג להדפסת הספרים, וענין גבולות וכו' תר"א:פקדון ה'- בסופו, ענין ר"ה ולולב

גניבה ה'-לך לך, ר"פ, חנוכה, וישלח-ויגש

גזילה ה'-ויחי, שמות, ספירה, שבועות, גם ר"פ על פורים ופסח תר"ב:נזיקין ה'-ר"ה יו"כ סוכות, חנוכה

(ג' מאמרים הבאים נתחדשו על לקו"ת סי' ח, תקעו תוכחה)

פרי' ורבי' ה'

השכמת הבוקר ה'

תוכן העניינים

באש ובמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה