באר משה (כריף)· רבי משה כריף
דף נז.
גמ' או דילמא רביעית דם הלכת ועצם כשעורת ק"ו וכו' פי' דסוף דינא דרביעית דם הוי מהלכה וע"י עצם כשעורה עבדינן ק"ו של סוף דינא ומיהו למאי דמסיק עצם כשעורה הלכה ע"כ רביעית דם אינה הלכה אלא או מד"ס לדעת הרמב"ם או מקרא לדעת הראב"ד כמו שזכרנו לעיל וכן נמי דעת התוס' ריש פ"ק דסנהדרין דף ד' ע"א ד"ה ורבנן וכו' דהוי מקרא אלא דס"ל דאינו מגלח ועיין להרא"ם פ' אמור ד"ה לאביו וכו' ומכאן יש מי שהק' לי על ה' חזון נחום ז"ל בסוף ספרו לסדר. טהרות דף רנ"ה ע"ב שכ' לדעת רבינו דרביעית דם ה' ל"מ ע"ש והנה תמוה דהפך הסוגי' הכא דמסיק אינה הלכה ועיין לחי' לעיל דנ"ג ע"ב ר' יוחנן אמר אין הנזיר מגלח עליו וכו' מה שהקשינו עוד עליו וצ"ע:
תוס' ד"ה עצם וכו' שיגלח על מגע רביעית וכו' כצ"ל:
סליק פירקא
רש"י ד"ה שאמר להם א' וכו' דהא או הודע אליו חטאתו כתיב מ"מ עכ"ל הכי איתא ריש פ"ג מס' כריתות די"א סוף ע"ב ע"ש:
תוס' ד"ה שני נזירין וכו' כדאמר בקדושין עד א' בהכחשה מי מהימן עכ"ל אף ע"ג דמשנה ערוכה היא ריש פ"ג דכריתות דעד א' אומר אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי פטור ותנן נמי פ"ה דמס' טהרות משנה ט' כה"ג ומייתי לה התם בקדושין פרק האומר דס"ה ע"ב ע"ש מ"מ ניחא להו טפי לאתווי מהך דפריך תלמוד' בקדושין משום דאפשר לדחות דילמא מתני' דהכא פליגא אהנך משניו' משום דסתמא משמע בין מכחישין בין שותקין אבל מדפריך תלמודא בפשיטו' ע"כ משמע דליכא מאן דפליג ודו"ק:
והנה התוס' שם בקדושין ד"ה אמרו לו וכו' הוכיחו דבאמרו לו נמי איני יודע אינו מהימן דחשיב כמו הכחשה וכן הוכיחו ג"כ התוס' ריש פרק אמרו לו ע"ש אבל הרמב"ם פ"ט מה' נזירות דין י"ז כתב וז"ל בד"א כששתקו הנזירין או נסתפק להם הדבר וכו' עכ"ל משמע דאינו יודע הוי כמי שתיקה וא"כ ק' מה יענה בהוכחת התוס' ושו"ר להלח"מ פ"ח מה' שגגות דין ג' שהוק' לו כה"ג על דברי רבינו שם שכ' ואיני יודע וכו' במסקנת דבריו דהך דאינו יודע היינו אינו יודע קצת דאיכא רגלים לדבר והוי כמו שתיקה דאיכא נמי רגלים לדבר אבל איני יודע לגמרי הוי כמו הכחשה את"ד עש"ב ולא ידעתי מה יענה לדברי רבינו דפ"ט מה' נזירות שזכרנו דמשמע דנסתפק להם דקאמר אינו כמו שתיקה אלא אינו יודע לגמרי מדנקט לה בהדי שתיקה ודוחק לומר דשתיקה הוי הודאה גמורה ממש דליכא רגלים לדבר ונסתפק להם היינו דאיכא קצת רגלים לדבר דמסתמא דשתיקה דכתב רבינו היא שתיקה המוזכרת בתלמוד דהיינו לאו הודאה ממש כמ"ש הלח"מ משם התוס' דפ' האשה רבה דפ"ח ע"א ועיין לחי' ריש פ' אמרו ודו"ק: ד"ה באומר וכו' וי"ל וכו' לאו מסוטה גמרינן וכו' עיין למהרש"א פ"ק דחולין דף ט' ע"ב ד"ה התם הילכתא וכו':