באר משה (כריף)· רבי משה כריף
דף לט:
רש"י ד"ה ספסוף כמו סף עכ"ל כצ"ל ור"ל כמו סף שהוא לשון קציצה דהיינו קצץ קצת בראש השער כדפי' במתני' וק"ל:
תוס' ד"ה עיקרי וכו' אין סוף הצמר הסמוך לבהמה צבוע עכ"ל כצ"ל: ד"ה ומאחר וכו' תימא לימא לאשמועינן כעין תער וי"ל דה"ל לכתוב משחית לא יעבור וכו' עכ"ל כצ"ל ועיין לתי"ט בפרקין משנה ג' ד"ה או שספסף וכו' כנראה שנתכוון לתרץ קושית התוס' הלזו שכתב וז"ל ומסתבר דלמסקנת הגמ' דאינו מחייב אלא כעין תער אצטריך קרא לגופיה לומר שלא יהא חייב אלא כעין תער וכ"ת תגלחת אחרונה שיהא בתער מנ"ל י"ל כמו שסובר רבי וכו' עכ"ל לא ידעתי מה תיקן ס"ס מאי ק"ל לברייתא דקתני מה ת"ל תער הא אצטריך לגופיה וכי נאמר דר' חסדא פליג אבריי' ואדרבא תלמודא קא מיישב לברייתא אליביה דפריך והקתני לרבות שאר המעבירין וכו' וכעת דבריו צ"ע ועיין לחידושינו לקמן דמ"ב ע"א בגמ' גבי לא יחוף באדמה וכו':
שם גמ' ת"ר תער אין לי אלא תער וכו' רבי יהונתן אומר וכו' דע דבפ"ב דסוטה דף י"ו ע"א איכא תנא אחרינא דלא משמע ליה הני קראי הכי אלא. ס"ל דמדאורייתא דוקא תער ומהלכה למשה מסיני כל דבר וחשיב לה בהדי הנך דהלכה עוקרת המקרא והקשה רש"י שם אין זו עקירה אלא תוספת ותירץ אברא דעקירה היא שמלקין אותו על כך ואסור. להכות את ישראל בחנם שהרי אמרה תורה לא יוסיף פן יוסיף וכו' עכ"ל ע"ש ויש לחקור א"כ מלקות דרבנן. דאמרינן בכמה דוכתי היכי משכחת לה כיון דמדאורי' איכא בל יוסיף דאסור להכות חבירו בחנם איך רבנן עוקרין בקום עשה דהא קי"ל אין כח ביד חכמים לעקור דברי תורה בקום עשה כדאיתא בהאשה רבה דף פ"ט ע"ב ויש מי שהשיב לי דכיון דע"כ הא דמלקין אותו משום שנראה להם לחכמים כך א"כ לא חשיב בחנם ולפ"ז צ"ל הא דקי"ל אין כח ביד חכמים לעקור בקום עשה אין ה"נ דהיכא דאיכא טעם שנראה להם כך עוקרין ושו"ר לה' יד מלאכי י"ל סימן ק"ג שכ"כ להדיא משם התוס' ע"ש מיהו קשה שהרי ע"כ הא דעוקרין בשב ואל תעשה היינו נמי היכא דאיכא טעם דאלו בחנם וראי אין עוקרין וכ"כ נמי ה' יד מלאכי ז"ל סימן ק' ע"ש וא"כ מאי איכא בין קום עשה לשב ואל תעשה ונראה דגבי שב וא"ת עוקרין אף דליכא אלא משום גדר וגזירה בעלמא אבל קום עשה בעינן דאיכא משום מגדר מילתא שהשעה צריכה לכך כדי שע"י כן יחזרו ישר' למוטב מעבירות שבידיהם כדאיתא בהאשה רבה דף ץ' ע"ב ע"ש ודוק:
שם מירט חליא ספסף כל שהוא פטור וכו' נר' דתיבת כל שהוא טעות היא שהרי אפי' הרבה פטור כיון דדוקא תער וכן משמע בתוס' ד"ה ר' יהונתן דלא גרסינן ליה ודו"ק: