אור ברסלב

באר משה (כריף)· רבי משה כריף

דף לג.

דף לב:

גמ' א"נ לאו פלוני הוא אהוי נזיר וכו' כצ"ל:

רש"י ד"ה אביי אמר וכו' וחבריה אמר הריני נזיר שאין זה פלוני א"נ פלוני הוא אהוי וכו' כצ"ל והתוס' דף ל"ד ע"א ד"ה אביי אמר כתבו וז"ל כגון דאמר אי לאו פלוני אהוי נזיר וכו' כצ"ל ונמחק תיבת נמי דע"כ דהתוס' לא גרסי תיבת נמי אלא דחזר מדבריו ואמר דוקא אי לאו פלוני הוא אהוי נזיר וכ"כ ה' מש"ל ז"ל פ"ב מה' נזירות דין ח' ד"ה והנה וכו' ע"ש:

ודע שראיתי לה' המאירי שמפרש דברי אביי כפי' רש"י דאפי' לא נתקיימו דבריו קאמר ובאופן אחר מפירש"י והוא כגון שאמר שני דברים דהיינו הריני נזיר שזה ראובן ואינו שמעון דהיינו חיוב ושלילה ואם ראובן ואינו שמעון ה"ז נזיר ולא סוף דבר שהוא נזיר כשנתקיימו כל דבריו ר"ל שהוא ראובן אלא אף אם אינו ראובן שנמצא שלא נתקיימו דבריו הראשונים הואיל ומ"מ נתקיימו מו דבריו האחרונים כגון שלא היה שמעון אלא אדם אחר הרי הוא נזיר מצד דבריו האחרוני' הא אם היה שמעון לב"ה אינו נזיר כלל הואיל ולא נתקיימו דבריו כלל את"ד ע"ש ונראה דלפי פי' זה לא גרסינן א"נ אלא הגירסא היא כגון דאמר לאו פלוני ומאי לא נתקיימו וכו' וכמו הגי' שכתב ה' מש"ל ז"ל לדעת רבינו ומפרש לה ה' המאירי דר"ל שאמר ג"כ השלילה דלאו שמעון ומאי לא נתקיימו דבריו הא' הוא החיוב שאמר ראובן ודבריו אחרונים הם השלילה שאמר לאו שמעון ואע"ג שה' המאירי העתיק בלשונו תיבת א"נ נראה דט"ס הוא ודו"ק:

כתבו עוד התוס' וז"ל קמ"ל דתוך כ"ד כדיבור דמי ודבריו אחרונים עיקר עכ"ל נראה דלפ"ז הקדש נמי אם חזר בו תוך כ"ד מהני אותה חזרה ודבריו אחרונים עיקר שהרי נזירות דינו כהקדש כדאמ' לעיל ריש פ"ב דף ט' ע"א לענין שאלה דאמ' כיון דאין שאלה בהקדש אין שאלה בנזירות ופירשו רש"י והתוס' דנזירות דינו כהקדש ע"ש וכן מוכח נמי ממאי דפריך תלמודא לעיל דף ל"א ע"ב ממתני' דהיו מהלכין בדרך דמיירי בנזירות בטעות אהקדש טעות ע"ש וכן מוכח נמי ממתני' דלעיל דף הנז' דקאמרי יה ב"ה לב ש אי אתם מודים שהוא הקדש טעות וכו' אלמא דנזירות והקדש שוים הם וכן מוכח נמי מפירש"י לקמן דף ל"ד ע"א במתני' ד"ה ראה את הכוי וכו' ע"ש אבל הרמב"ם ריש פט"ו מה' מעשה הקרבנות פסק דאין חזרה בהקדש אפי' תוך כ"ד ע"ש וא"כ ה"נ בנזירות ונמצא דהרמב"ם והתוס' פליגי בדין זה ולפ"ז ע"כ דהרמב"ם לית ליה גירסת התוס' ודו"ק:

ודע שראיתי למהרימ"ט ח"ב סי' כ"ג דף י"ט ע"א שנסתפק אם מהני חזרה בנזירות תוך כ"ד ואסיק דמהני ע"ש באורך ואשתמטיה לדברי התוס'. הכא שכ"כ להדיא ומה שיש לעמוד בעיקר דבריו עיין לחידושינו לעיל ריש פ"ב דף ט' ע"א ודו"ק:

שם ד"ה ומאי לא נתקיימו דבריו וכו' לא מבעיא וכו' אלא אפי' לא נתקיימו דבריו הא' וכו' עכ"ל ותיבת אלא ה"פ אינו נזיר באותן שלא נתקיימו דבריהם אלא מי שלא נתקיימו דבריו הראשונים אבל דבריו אחרונים לאפוקי מי שלא נתקיימו דבריו כלל כגון הג' והרביעי והששי מיהו אכתי אינו נוח לי כיון דלא קתני להדיא הראשונים ה"ל העיקר חסר וצ"ע ודע לדעת אביי לפי פירש"י אינו נזיר לב"ה אלא השנים הראשונים והחמישי שאמר שניכם נזירין משום דנתקיימו דבריהם ומיהו לשנויא דר' יהודה אינו נזיר אלא אחד מהשנים הראשונים והג' והרביעי דוקא אבל לדברי התוס' דלאביי חזרה הוי א"כ לאביי נמי אינו נזיר לב"ה אלא אחד מן השנים הראשונים והג' והרביעי כמו לר' יהודא ודו"ק:

תוכן העניינים

באר משה (כריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה