אור ברסלב

באר משה (כריף)· רבי משה כריף

דף כ:

דף כ.

במשנה כלן נזירים וכו' התי"ט הביא סייעתא מכאן לדברי התוס' ריש פ"ק ע"ש ועיין מה שדחה המש"ל ז"ל ריש פ"ק מה' נזירות דין ו'. וראיתי לה' מש"ל ז"ל פ"ג מה' נדרים דין ג' שהביא לדברי התי"ט הללו וכתב עציו דמוכח מדבריו דבאומר ואני כמוך לא בעי תוך כ"ד ותמה על רבינו דס"ל דבאומר ואני כמוך בעי תוך כ"ד דאמאי אצטריך שיהיה תוך כ"ד וכו' ע"ש ובאמת דקושיא אלימתא על רבינו ולע"ד אפשר לישב דמ"ש רבינו ואני כמותך אין הכוונה שהנודר אומר כמותך אלא ביאור הוא מדברי רבינו לבאר פירוש מלת ואני שר"ל ואני כמותך והתוס' בד"ה מי שאמר כתבו ג"כ בתוך לשונם וז"ל אם שאומר ואני כמוהו וכו' ובודאי דזה ג"כ כונתם דביאור הוא ומצאתי סעד שרבינו עצמו פרק י"ג מהא נדרים דין י"ד ביאר להדיא כה"ג שכתב וז"ל כיצד א"ל הריני נזיר ואת כלומר ואת נזירה כמותי וכו' ע"ש הרי דביאר מלת ואת ה"נ קא מבאר מלת ואני. אחר שכתבתי זה ראיתי להתי"ט פ"ט דנדרים משנה ז' ד"ה לזה וכו' שהביא דברי התוס' שזכרנו ופירש כוונתם כדכתיב' ונראה דע"כ דמפרש הכי ג"כ בדברי רבינו תדע שהרי התי"ט הכריח ממשנתינו דא"ץ שיאמר כמותו מדלא השמיט גמ' הכא לפרושי והביא מינה סייעתא לרבינו דלא בעי כ"ף גבי הך משנה דנדרים ע"ש ואם איתא תמה על עצמך שהרי רבינו גופיה הצריך גבי משנתנו שיאמר כמותך מיהו מ"מ הק' עליו דטפי הי"ל להביא דברי רבינו ולבארם כמו שהביא לדברי התוס' אמנם כד דייקת בה שפיר אדרבא ס"ל להתי"ט דאף באומר ואני כמוך בעי תוך כ"ד שהרי לא הוק' ליה אלא משום דלא אשתמיט גמ' לפרושי משמע אבל מאי דמוקי לה תלמודא דבעי תוך כ"ד הוה ניחא אלמא דס"ל דאפי' באומר כמוהו שפיר בעינן תוך כ"ד ולפ"ז ניחא מה שלא הזכיר לדברי רבינו שכתב ואני כמותך משום דאיכא למימר דכונת רבינו לאו משום דצריך שיאמר כמותך אלא ר"ל אפי' אמר כמותך בעי תוך כדי דיבור אבל התוס' לא איירי בתוך כדי דיבור ולכך הוצרך לפרשם דכונתם ביאור הוא. ומ"מ ק"ל עליו דמ"מ הי"ל להזכיר דברי רבינו ולבאר כל זה ותו רבינו פ"ב מה' נזירות דין ד' לא כתב כמותך ואי צריך לא סגי דלא לבאר ולא הי"ל לסמוך אהל' נדרים ועיין מהרימ"ט ח"א סי' כ"ד דף ל"ז ע"ב: ומעתה מ"ש ה' מש"ל ז"ל על התי"ט דמוכח מדבריו דואני כמוך לא בעי תוך כדי דיבור אחר המחילה דברי התי"ט דפ"ט דנדרים הוו תיובתיה ולפ"ז הדרא קושיית ה' מש"ל על התי"ט דהיכי מדמה הריני לאני וכו' גם קשה עליו נמי למאי אצטריך תוך כ"ד כמו שהק' ה' ז"ל והנראה שלא ראה ה' מש"ל דברי התי"ט דפ"ט דנדרים וצ"ע. ועל דברי התי"ט דפ"ט דנדרים איכא למידק שכתב דלא אשתמיט גמ' לפרושי וכו' שהרי ע"כ מוכח מן הגמ' דא"צ כמוהו דא"כ היכי קאמר לימא מסייע ליה לר"ל מדלא קתני מתני' אלא ואני ואני ואי דאמר ואני כמוהו ואני כמוהו הרי ד' תיבות וא"כ אפי' בשני ליכא תוך כדי דיבור ג' תיבות וכבר הרגיש בו ה' ערך השלחן נר"ו סי' רכ"ט ס"ב ע"ש:

דע דבעיקר קושיית ה' מש"ל פ"ג דנדרים על רבינו ראיתי בס' מח"א ה' נדרים סי' ב' דף ט' ע"א שיש ללמוד מדבריו דל"ק משום דנדר איסור חפצא ולא דמי אאיסור אגברא כשאמר ואני כמותך לאחר כ"ד לא אמר כלום דגופו אינו אסור אבל תוך כדי דיבור נימא אדבוריה קא מתפיס וה"ק כמו שאתה נודר אני נודר כמותך אבל גבי פת דהאיסור נמי אבשר ולכך כשיאמר הפת כמוהו אפי' אחר כמה ימים הפת אסור את"ד ע"ש והשתא ניחא נמי הא דפסק רבינו ריש הלכות נזירות דין ו' באומר אהיה כמו זה דהוי נזיר ולא בעי תוך כדי דיבור משום דנזיר איסור גברא ויש סיוע לדברי ה' דבפ"ב מה' נזירות דין ד' גבי שמע חבירו שאמר הריני נזיר ואמר ואני וכו' לא כתב רבינו ואני כמותך כמ"ש גבי נדרים וצ"ל דסמך אהלכות נדרים אבל השתא ניחא טפי משום דנזירות איסור גברא ואי הוה אמר כמותך לא בעי תוך כדי דיבור ודו"ק:

במשנה הותרו כולן וכו' עיין לה' מש"ל ז"ל פ"ד מה' נדרים דין ט' שרמז למה שנסתפקו בירושלמי ואפשר דלא הוצרך רבינו להזכירם דסמך אמאי דפסק בכמה דוכתי ספק נזירות להקל וכ"כ ה' מראה הפנים ז"ל מפרש לירושלמי ע"ש:

שם במשנה הותר האחרון אחרון מותר וכו' מכאן ק"ל על הרמב"ם פ"ו מה' ערכין דין ל"ד שכתב דגבי הקדש היכא שהתפיס חולין בקדש אין שאלה באותה שהתפיס ע"ש למרן כ"מ ז"ל שהרי הכא גבי נזירות יש שאלה בהתפסה כדקתני הותר האחרון וכו' ונזירות גופייהו דיש בהו שאלה מהקדש הוא דילפינן משום דכתיב קדוש יהיה כדמוכח לעיל פ"ב דף ט' ע"א דקאמר מר כיון דאין שאלה בהקדש אין שאלה בנזירות וכו' ע"ש ברש"י ותוס' ואי גבי הקדש אין שאלה בהתפסה איך גבי נזירות יש שאלה בהתפסה וראיתי לה' מש"ל ז"ל שהק' כה"ג מנדרים דף ט"ז ע"א ולחידושינו לקמן דף כ"ח ע"א במשנה ודו"ק ועיין עוד לחידושינו לקמן ריש פ"ה דף ל"ב ע"א ודו"ק:

שם גמ' יתיב ר"ל וכו' והוא שהתפיס וכו' ראיתי במקובצת שכתב משם ה' עזריאל ז"ל מילתא באפי נפשה ולא אמתני' קאי עכ"ל ואינו מובן דודאי אמתני' קאי דכן מוכח הלשון וכפירש"י להדיא וצ"ע:

רש"י בד"ה יתיב ר"ל וכו' דלא תני אלא תרי וכו' עכ"ל משמע דגריס במתני' תרי ואני ולא תלת וכן מוכח נמי מדברי התוס' דף כ"א ע"א ד"ה לימא מסייע ליה וכו' וכן מוכח נמי בגמ' והתי"ט הוכיח כן מן הגמ' ולא הזכיר לרש"י ותוס' כדרכו בכ"מ ע"ש ומפירש"י הכא מוכח דכדי שאילת תלמיד לרב ג' תיבות ותו לא וכן מוכח ג"כ מדברי התוס' ד"ה יתיב וכו' ולפ"ז הא דאמרי' בפרק מרובה דף ע"ג ע"ב כדי שאילת תלמיד לרב שלום עליך רבי ומורי וכו' צ"ל דלא גרסי' תיבת ומורי ודו"ק:

תוס' ד"ה הריני נזירה ושמע בעלה וכו' ודחי בגמ' וכו' מהשתא זכי נמי וכו' דמ"מ חל וכו' כצ"ל:

תוס' ד"ה ר' יהודא וכו' ומספקא לר' וכו' עכ"ל עיין בפ"ק דקידושין דף כ"ח ע"א גבי הקורא לחבירו ממזר סופג את הארבעים ופירש"י מכת מרדות ע"ש אלמא משמע משום דכבר עבר אינו סופג אלא ארבעים ועיין שו"ת הריב"ש סי' צ' ועיין לה' פ"ח בס' מ"ח הלכות פסח סי' תע"א ס"ק ב' ד"ה כתב וכו' ודו"ק ועיין להמש"ל ז"ל פ"ו מהל' חמץ דין י"ב:

תוכן העניינים

באר משה (כריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה