באר משה (כריף)· רבי משה כריף
דף כ.
גמ' י"ד שנה ושלשים מבעי ליה וכו' ראיתי להרע"ב שכתב במתני' וז"ל ולפי שלא היתה שנה שלימה לא מנאה בחשבון עכ"ל וכ"כ נמי הרמב"ם בפירוש המשנה ע"ש ותימא איך לקחו דרך אחרת לעצמן לתרץ חוץ מדברי הגמ' שו"ר שתירוץ זה איתא בירושלמי דמכלתין וא"כ י"ל כיון דלא נ"מ לענין דינא לכך כתבוהו וגדולה מזו ראיתי להתי"ט כיוצא בזה לקמן פ"ג משנה ה' ד"ה וב"ה ע"ש בסוף דבריו. א"נ דס"ל דה"ה דה"מ תלמודא דידן לשנויי הכי אלא כיון דאליבא דב"ש לא חש לשנויי ויותר נראה דקושטא הוא דהוו גרסי תירוץ זה בגמרא דידן ודו"ק ועיין לה' שושנים לדוד ז"ל ועיין לחידושינו לקמן פ"ו דף מ"ב ע"א גבי כל הסורק:
שם גמ' אמר רב הכל מודים במונה וכו' ובסמוך אמרינן אמרי במערבא אין הכחשה במונה והרמב"ם פ"ג מה' נזירות דין ט' השמיט האי דינא דמונה ולא ידעתי למה וכבר ראיתי לה' יתר הבו ז"ל בנימוקיו להרמב"ם שנתעורר בזה. ומה שהקשה הלח"מ ז"ל עיין לה' אורח מישור ז"ל מה שתירץ והוא נכון:
רש"י ד"ה ת"ש וכו' וסתרה וכו' ז' שנים ושלשים יום וכו' א"כ ז' שנה ושלשים יום היה לה למנות תחתיהם וכו' עכ"ל ק"ק דאי צריך לחזור למנות ג"כ השלשים של הקנס א"כ הו"ל למפרך י"ד שנה וששים מבעי ליה ולכן נראה למחוק תיבת ושלשים יום דכיון דאינו אלא קנס א"ץ לחזור למנותן וכן משמע מפירש"י לעיל ד"ה אבעיא להו וכו' שסיים בסוף דבריו וז"ל ועשתה ז' שנים אחרים וכו' ולא כתב ז' שנים ושלשים אבל ק"ק אימא דנטמאת בסוף הז' וחזרה ומנתה ז' שנים אחרים בארץ ונמצא י"ד שנה דוקא וצ"ל דס"ל לרש"י דאע"פי שמנתה ז' שנים אחרים בארץ מ"מ צריכה למנות עוד השלשים של הקנס ודלא כפי' ע"א שכתב רש"י בסמוך וק"ל:
ד"ה ע"א וכו' טומאה אחרת וכו' פי' מלבד טומאת ארץ העמים:
בא"ד וחזרה ונטמאת בסוף י"ד כדאמר ת"ק וכו' עכ"ל ק"ק כיון דמסיק בשלא נטמאת ודלא כת"ק א"כ אימא כשלא נטמאת בסוף י"ד אלא בסוף ז' שנים ראשונים וכב"ש וצ"ע:
ד"ה כת אחת וכו' שתי שנים וכו' אבל מפי' הרמב"ם במשנה משמע דמפרש שתי נזירות כפי' התוס' ע"ש ודו"ק:
תוס' ד"ה לימא וכו' וא"ת והשתא נמי מ"ט דב"ש וכו' עכ"ל אבל אב"ה לא ק"ל דהיכי קאמר משום דהקילו בה לכך החמירו די"ל דאיכא למימר דה"ק אפי' משום גושה וכ"ש אי גזרו משום אויר מיהו לפי תירוצם. ע"כ דמשני גושה דוקא קאמר ודו"ק:
בא"ד ומשני דמחלפא וכו' עכ"ל מכאן ק"ל על ה' מש"ל ז"ל פי"א מה' טומאת מת דין א' ד"ה ארץ שכתב בסוף וז"ל ועוד כדי להודיע שטומאה זו מד"ס וכו' עכ"ל דא"כ היכי כתבו דמחלפא וכו' כיון דעשו היכרא כדי להודיע וכו' וצ"ע לחידושינו לקמן פ"ז דף נ"ד ע"ב בתוס' ד"ה ארץ העמים בבא המתחלת עוד ק"ל על ה' מדברי התוס' וכו' ע"ש ודו"ק: ד"ה בשנטמאת וכו' דאי לב"ש וכו' ז' שנים אחרים ונטמאת בסוף מנין הז' כי היכי שטומאת דלעיל וכו' עכ"ל כצ"ל ור"ל נטמאת דלעיל דקתני מתני' וק"ל:
ד"ה ת"ש וכו' ולא גרסינן מ"ש בספרים תניא נמי הכי וא"ת וכו' כצ"ל: בא"ד ולבסוף ז' שנים נטמאת ונמצאת נזירה כ"א שנה א"כ גם וכו' כצ"ל: ד"ה קתני רישא ב"ש וכו' נראה דהוו גרסי בגמ' הכי ויותר נראה דדבור זה אין כאן מקומו אלא לעיל גבי מתני' מי שנזר נזירות הרבה דמסיק עלה תלמודא קתני רישא ב"ש וכו':