באר משה (כריף)· רבי משה כריף
דף ג.
גמ' מאי דהדין שלוח רבויא וכו' ביאור הסוגיא לפי' רש"י דהמקשה ס"ד דפי' פרע ר"ל שיער ולהכי פריך ממאי דשילוח לרבויי שער דכתיב וכו' אימא להעביר השער וכו ומשני תנא פרע יליף ר"ל דפי' פרע ר"ל גידול שער וא"כ ע"כ דה"ק הרי עלי לשלח דהיינו לרבויי עד שיביא לכלל גדול פרע דהיינו נזירות או ה"ק הרי עלי להעביר כשיגיע לכלל גדול פרע שהוא שלשים דהיינו נזירות. והנה מפרש"י משמע דפרע דכהן הדיוט גופיה לא ידעינן דר"ל גידול שער אלא משום דילפינן מנזיר דבעי שלשים ולכך ע"כ דה"ק קרא פרע להוי עד שלשים טפי לא לירבו אלמא דפי' פרע ר"ל גידול שער של שלשים וק' דא"כ בלא"ה ת"ל כיון דבנזיר גופיה כתיב שלשים וכתיב פרע י"ל דמ"מ איכא לפרש דה"ק קרא גדל פרע שער ראשו ר"ל פרע שהוא שער ראשו צריך לגדל שלשים אבל גבי כ"ג דלא כתיב אלא פרע להוי לחוד ע"כ דה"ק גידול שער של שלשים ליהוי וממילא דפי' גדל פרע דגבי נזיר ה"ק קרא גדל גידול שער של ראשו כמ"ש הרא"ם בפ' נשא אבל לפי' התוס' לעולם דפי' פרע שער אלא דמשני דיליף מכהן הדיוט דשילוח הוי לשון גידול ונראה דמשמע להו לשון גידול ולא לשון העברה וה"ק לא יעבירו שער אלא עד שלשים כיון דכבר כתיב ראשם לא יגלחו א"כ ע"כ דלא ישלחו לשון רבוי ולא לשון גילוח והא דפריך בסנהדרין פרק כ"ג דף כ"ב אימא לא לירבו כלל אע"ג דכתיב לא יגלחו אלמא דצריך לירבו י"ל ע"פ דברי התוס' שם ע"ש. ואין להקשות דמאי משני ס"ס אימא דשילוח דהכא כמו שולח מים ולא כמו שלוח דכהן הדיוט ובשלמא לפי' התוס' בדבור שאח"ז דלא היה חושש אלא שימצא פסוק א' וכו' ניחא אבל לפירושם קמא קשה י"ל כיון דקאמר לשלח פרע מסתמא כונתו כמו שילוח דאשכחן גבי פרע גופיה. ומ"ש עוד רש"י וז"ל דבין פרע דנזיר בין פרע דכ"ג אינה פחותה משלשים עכ"ל נראה דנתכוון לדברי התוס' דלא תימא דילמא דפרע היינו גידול שער דתרי יומי ולא נזירות ודו"ק:
אבל קשה לפ"ז דא"כ אמאי לא פריך אקרא דשלחיך פרדס רמוני' אימא תרי יומי זל דה"נ ועדיפא מינה פריך אימא מידי דאעבורי וכו' מיהו קשה מאי משני ואב"א האי שלוח מים ריבוי וכו' ס"ס אימא תרי יומי וצ"ל דרש"י אינו אלא לרווחא דמילתא וכן נמי תלמודא דמייתי ג"ש לפירוש התוס' אינו אלא לרווחא דמילתא דבלא"ה כיון דאמר תרי יומי הוי כאילו פירש נזיר תרי יומי דהוי נזיר דאל"כ לאיזה תכלית תלה בגידול תרי יומי א"ו לנזירות נתכוון כנ"ל לישב בדוחק:
תוס' בד"ה תנא וכו' לא משמע דלא ישלחו דהוי גידול דאפי' תרי יומי וכו' עכ"ל ר"ל לא משמע דהוי גידול של שלשים אלא משמע דאפי' תרי יומי וק"ל:
בא"ד וכיון דלא אמר בפי' הריני נזיר תרי יומי וכו' עכ"ל דאילו אמר בפי' הריני נזיר תרי יומי הוי נזיר שלשים יום כיון דהזכיר להדיא נזירות משום דאין נזירות פחות משלשים ואע"ג דלא אמר אלא שני ימים כמ"ש הרמב"ם בפ"ג מה' נזירות דין ב' ועיין לה' א"מ ז"ל ועיין מ"ש בפירש"י וק"ל:
ד"ה משקין וכו' וי"ל וכו' איכא למידק מ"מ לדעת המקשה דלא אסיק אדעתיה פרע פרע ודפריך מקרא דשולח מים דכתיב גבי נביא לפרוך מהני קראי שלח תשלח וישלח יעקב דכתיבי באורייתא ויש ליישב דאין ה"נ המקשה ידע התירוץ ונקט קרא דשולח מים לרבותא דואב"א דמסיק ועיין לה' א"מ ז"ל:
ד"ה צפורין וכו' דא"כ הרי עלי נשרין הול"ל וכו' עכ"ל אינו ר"ל הול"ל הנודר דמה בכך אי לא אמר נשרין כיון דקושטא הוא דגם בציפורין הוי נזיר אלא ר"ל ה"ל לר"מ לומר דמתני' נשרין אלא ע"כ משמע דלא הוי נזיר אי אמר נשרין וכן משמע דבריהם עבר הדף ד"ה מאי בינייהו בסוף דבריהם ע"ש אבל ק"ק אימא נקט ציפורין לרבותא דאפ"ה מקנו סמוכין ועוד ק"ל מהא דפריך תלמודא לקמן והתניא האומר ימין ה"ז שבועה מ"ט לאו משום דכתיב וכו' והשתא תקשי להו לפי מה שהבין המקשה דטעם הברייתא משום התפסה הו"ל לברייתא למנקט שמאל דסמיך טפי לשבועה וי"ל דנהי הך ברייתא ודאי דאיכא למימר נקט ימין לרבותא וכ"ש שמאל דסמיך טפי אבל הכא לא ניחא להו משום דאדרבא הול"ל נשרין לרבותא דרבנן דכח התירא עדיף אבל ק' כיון דלאו משום סמיכות גרידא א"כ היכי פריך לקמן נמי איכא למ"ד לא מתפיס משמע דלמ"ד מתפיס לר"ל ניחא והיכא ניחא ליה שהרי גבי שבועה ליכא אלא סמיכות גרידא ויש ליישב דאין ה"נ דהו"מ למימר וליטעמיך וכו' ועיין עוד לחידושינו לקמן:
ד"ה מכדי וכו' דלא ניחא ליה לאיניש לאקבולי עליה ציפורי נזירות דחמיר וכו' עכ"ל והא דכתבו לעיל ד"ה משקין וכו' בסוף דבריהם דמסתברא דעתו אנזירות התם ליכא נדר אחר אבל הכא איכא נדר אחר וק"ל: