אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת שבת › דף קו.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת שבת · דף קו.

דף קד:

תני רבי אבוה קמיה דר' יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינו משנה ואת"ל משנה חובל בצריך לכלבו ומבעיר בצריך לאפרו. והתנן כל המקלקלין פטורים ופריך לרבי אבוה. ומשני מתני' ר' יהודא דסבר מקלקל בחבורה פטור ברייתא ר"ש דסבר מקלקל בחבורה והבערה חייב. מ"ט דר"ש מדאצטרך קרא למשרי מילה מכלל דחובל בעלמא חייב ומדאסר רחמנא הבערה בת כהן מכלל דהבערה בעלמא חייב. גי' ר"ח ופריך התם מתקן הוא כדרב אשי מה לי לתקן מילה ומה לי לתקן כלי ומה לי בישול פתילה ומה לי בישול סממנים. ועיין ברש"י ותו' שהאריכו ודחקו בזאת הסוגי' דלטעמם חיובו דחובל הוא משום נטילת נשמה. ובחובל וצריך לכלבו לרש"י ז"ל אליביה דר' יהודא היא דמלאכה שאינה צריכה לגופה היא ותו' כתבו דאליביה דר"ש הוא ומתקן קצת הוא ולאו תיקון גמור ובזה שני חובל ומבעיר משאר מלאכות דחייבין בתקון כזה ודחקו לבאר דהוה מלאכה הצריכה לגופה ע"ש. והנה הרמב"ם ז"ל השמיט הסוגי' לחלק בין מקלקל בחבורה והבערה לשאר מלאכות אלא סתם דבריו כסתם מתני' דכל המקלקלין פטורין ובפי"ב כתב המבעיר חייב והוא שצריך לאפרו וכתב עוד דהשורף גדישו או ביתו של חבירו חייב מפני שכוונתו להנקם ממנו ונתקררה דעתו ושככה חמתו ונעשה כקורע בחמתו וכן בחובל בחבירו במריבה חייב. ותימה על דבריו א"כ מאי מקשה הש"ס מהמשנה דחובל ומבעיר להזיק חייב דהא במזיק בחמתו א"ש דחייב. ועוד כתב רבינו בפ"ח דהחובל בחי שיש לו עור חייב משום מפרק והוא שיהי' צריך לדם וא"כ בצריך לדם מתקן גמור הוא ומלאכה הצריכה לגופה לכ"ע וא"כ היכא גמיר ממילה דהא אין צריך לדם. והנראה בביאור הסוגי' לדעת רבינו דרבי אבוה תני כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר ואליביה דר"ש תני לה כדמוכח הסוגי' ולר"ש לא יכול להיות חייב אלא בצריך לכלבו ולאפרו אבל בנתכוון להזיק ע"כ פטור דמלאכה שאין צריכה לגופה היא וממתני' דבבא קמא מוכח דחובל ומבעיר בנתכוון להזיק חייב כדפרש"י וא"כ ע"כ סבר ר"ש דאף מקלקל ואין צריך לגופה חייב בחובל ומבעיר. וא"ל ר' יוחנן פוק תני לברא דלר"ש אין מחויב אלא בצריך לכלבו ולאפרו דאף בהבערה ובחבורה בעי צריך לגופה ואין חילוק ביניהם לשאר מקלקלין ומתני' דבבא קמא אתי' כר' יהודא דמחייב בנתכוון להזיק או דמיירי בצריך לכלבו ולאפרו וחייב אף לר"ש דמתקן גמור הוא ודאמרינן בעלמא בסוגיות הש"ס דלר"ש מחייב מקלקל בחבורה והבערה היינו אליביה דר' אבוה אבל לר' יוחנן ליכא בזה פלוגתא דר"ש ור' יהודא כלל ואף לר"ש פטור מקלקל בחבורה והבערה ופריך אליביה דר' אבוה והתנן כל המקלקלין פטורים ולא מחלק בין חובל ומבעיר לשאר מלאכות. ומשני דמתני' ר' יהודא היא אבל לר"ש יש חילוק בין חובל ומבעיר לשאר מקלקלין. ופריך לר' אבוה מ"ט דר"ש פי' דמנליה דלר"ש יש חילוק בין חובל ומבעיר לשאר מלאכות. ומשני מדאצטרך למשרי מילה מכלל דחובל חייב אף באין צריך לדם ומדאסר רחמנא הבערה בת כהן ניגמר דמבעיר חייב אף באין צריך לאפרו ומשום דצריך למצותו לא מקרי מתקן דמלאכה שאין צריכה לגופה היא. אבל לר' יהודא דמחייב במלאכה שאין צריכה לגופה רק אם יהי' לו נחת רוח וה"נ מה דצריך למצותו לאו מקלקל הוא דלא גרע מבחמתו. ופריך התם מתקן הוא כדרב אשי דמה לי לתקן מילה ומה לי לתקן כלי ולאו משום חובל מחייב אלא משום מכה בפטיש דמתקן גברא הוא כמו המפיס מורסא שכתב רבינו פ"י דלעשות לה פה חייב משום מכה בפטיש דזה ממלאכת הרופא היא. והבערה דבת כהן איצטריך משום בישול פתילה כמו שכתב רבינו פ"ט דהמתיך המתכות חייב משום מבשל ולאו משום הבערה:

והמנחת חינוך הקשה על רבינו דאמרינן לקמן דספק נפל ממהלינן בשבת ממ"נ דאי נפל הוא מחתך בשר בעלמא הוא דלענין מפרק מאי נ"מ דאם נפל הוא ואפי' לאחר מיתה יתחייב כמו דש. ולמה שבארתי ניחא דהחיוב במילה הוא משום מכה בפטיש אבל משום מפרק פטור כיון דאין מתכוון ולא ניחא ליה בדם דפטור אפי' בפסיק רישא אפי' למאי דקי"ל במלאכה שאין צריכה לגופה חייב כמו המפיס מורסא להוציא ממנה ליחה. וע"כ קאמר שפיר דאי נפל הוא מחתך בשר בעלמא ואינו מתקן הגברא:

עוד הקשה הרמ"ך על רבינו דמדוע בהנהו דאין להם עורות אין חייב משום מפרק. והנראה בזה כיון דאין עורו חלוק מבשרו והכל בשר אחד אין דרך מפרק בכך. וזה הטעם דאין חייב אלא על דריכת זיתים וענבים בלבד משום דבהם העור מחפה המשקין אבל בשאר פירות כיון דהמשקה יוצא מבשר הפרי אין דרך מפרק בכך. ובזה ניחא דכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח דבשאר שקצים ורמשים אף ביצא מהם דם פטור והיינו כדבארתי. עוד הקשה המ"ח דאמרינן בכתובות אי דם מפקד פקיד אף אי לדם הוא צריך ושרי דאדרבה לענין מפרק כ"ש דמחייב כדבארתי והנראה בזה דהספק ממפקד פקיד היינו דאין העור מחפה כלל הדם אלא הדם פקיד באיזה ווריד וכאשר יפתח הפתח נובע הווריד דמו דפקיד בתוכו. וכן לקמן לענין מוצץ דאמרינן ס"ד דדם מפקד פקיד היינו דאין מוצץ ועוקר ע"י חבורה חדשה אלא מוצץ מהפקיד אשר כבר נידש. והא דאמר בסנהדרין (דף פ"ד) מאן שמעת ליה דאמר מקלקל בחבורה חייב ר"ש ור"ש האמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור. ולמה שבארתי הסוגי' ע"כ אתיא אליביה דר' אבוה דאמר דלר"ש מחייב מקלקל בחבורה ולר' אבוה אף באין צריכה לגופה בארתי דמחויב וכן הקשו התו' לפרש"י. והנראה דלא קשה כלל דהא דלא בעי צריכה לגופו היינו צריך לדם דמפרק אבל מ"מ בעי שיהי' צריך לעשות חבורה אבל התם אף בחבורה לא צריך ולא ניחא ליה כלל. ורבינו דלא חלק בכל אלה דפסק כר' יוחנן דליכא כלל חילוק בין חבורה והבערה בין לר' יהודא ובין לר"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה