באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת שבת · דף קב:
העושה נקב בלול של תרנגולים רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש עייל שופתא בקופינא דמרא רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש. הנה הרמב"ם ז"ל פ"י הל' י"ד כתב העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים כדי שיכנס בהם האורה חייב משום בונה ובהל' ט"ז כתב העושה נקב כ"ש בין בעץ בין במתכות בין בבנין בין בכלים חייב משום מכה בפטיש וכל פתח שאין עשוי להכניס ולהוציא אין חייבין על עשייתו. ועיין בכ"מ. ובל"מ תירץ דרב דקאמר משום בונה אף משום בונה ואינו במשמע לשון הגמרא. והנראה לבאר בזה דבונה בכלים הוא תולדה והוא דוקא במחבר ומדבק דבר לדבר כמו שכתב רבינו פ"ו שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל ה"ז בונה וכן כתב רבינו בפ"ז הל' י"ג המכניס יד הקורדם בעץ שלו או התוקע עץ בעץ וכן העושה כלי אדמה דמחבר רגבי אדמה או מגבן דמחבר רגבי הגבינה בכל אלה כתב דחייב משום בונה. והיינו דפסק כרב בעל שופיתא בקופינא דמרא דחייב משום בונה. אבל המנפח בכלי זכוכית כתב רבינו דחייב משום מכה בפטיש דליכא חבור או בחקק קב בבקעת נראה מהגמ' דחייב משום מכה בפטיש דליכא חבור וכן אם עשה נקב בכלי ודאי לכולי עלמא אין חייב משום בונה כיון דאין מחבר כמו חקק קב בבקעת ומנפח בכלי זכוכית אלא מחייב משום מכה בפטיש ובעי בזה נקב דחשיב כמו גמר דהיינו שעשוי להכניס ולהוציא אבל בפחות כיון דודאי עתיד להרחיבה לא מחייב משום מכה בפטיש דמנה בפטיש בעינן שיהיה גמר העשיה:
וזה שאמר רבה לקמן דף קמ"ו דדבר תורה פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח דמיירי בפתח דכלים דחיובם משום מכה בפטיש דבעינן בהו גמר עשיה:
ופלוגתא דרב ושמואל בלול של תרנגולים דמחובר בארעא ועשה בו נקב קטן פחות מכדי להכניס ולהוציא אלא כדי להכניס האורה בלבד דרב מחייב משום בונה ואף דעתיד להרחיבה בבנין קבוע מחייב ליה רב משום בונה ולא בעינן ביה גמר עשיה. וזה שדקדק רבינו וכתב בהל' י"ד העושה נקב כ"ש בלול של תרנגולים להכניס האורה פי' להכניס האורה בלבד ולא להוציא ושמואל סבר דאף בבנין קבוע בונה לא הוה אלא במחבר ומדבק אבל על נקב חיובו רק משום מכה בפטיש. ועל כן בעינן ביה גמר עשיה דהיינו נקב גדול דעשוי להכניס ולהוציא. והא דכתב רבינו פרק כ"ג הלכה א' דהעושה נקב שהוא עשוי להכניס ולהוציא כגון נקב שבלול תרנגולים שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא ההבל חייב משום מכה בפטיש. לא בא ללמד דין של לול דבעינן ביה להכניס ולהוציא דבאמת כיון שהוא מחובר מחייב אף בפחות אלא הביא אותו למשל דעל נקב כזה שרגילים לעשות בלול של תרנגולים שהוא עשוי להכניס האויר ולהוציא הבל חייב משום מכה בפטיש כיון דיכול להיות כזה גמר עשיה ומחייב אף בכלים וע"כ כתב כגון לול של תרנגולים:
ודע דהעושה נקב גדול כדי להכניס ולהוציא אף בבנין קבוע אין חייב אלא חדא משום מכה בפטיש דהכי אמרינן במ"ק בהמנכש ומשקה לזרעים דאין חייב אלא אחת. ומקשה מדרב כהנא דזומר וצריך לעצים דחייב שתים ונשאר בקושיא וקי"ל דכל היכא דנשאר בקושיא תרווייהו דהלכתא נינהו. וכן פסק רבינו בזה דאין חייב אלא אחת אף דבזומר וצריך לעצים פסק דחייב שתים והחילוק בזה דהיכא דעשה שתי תועלת בשני דברים כמו זומר וצריך לעצים דיפה הקרקע ומעמר העצים חייב שתים אבל היכי דעשה דבר אחד אף דדמי לשתי אבות מחייבינן ליה משום אחת משום הא דדמי יותר וה"נ אין מחויב אלא אחת משום מכה בפטיש וא"ש כל דברי רבינו ודו"ק: