באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת שבת · דף פו.
שבר את הלוחות מה דרש מה פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות אמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה כאן וישראל מומרים על אחת כמה וכמה. המאמר הזה אומר פרשני דהאי ק"ו לא הוה אלא שלא ליתן לישראל הלוחות אבל לא להשליכן ולשוברם. ועוד תימה דהא באמת מותר מומר בכל המצות ואף ללמוד וק"ו מפסח ק"ו פריכא הוא דשאני פסח דאית ביה קדושה ואסור לטמאים משא"כ כל המצות ודברי תורה ואיך יעשה אדון כל הנביאים ורבן של כל ישראל ק"ו דלא כהלכתא. ועוד יש לדקדק למה לא הניח הלוחות אצל יהושע דהא הודיעהו בשמים דעשו עגל מסכה. וכן יש לתמוה על הפסוקים מדוע לא ידע את קול הענות אשר במחנה. והנראה בזה דודאי ידע משה מהעגל אך לא ידע מעמד ישראל בזה לשום עצות איך להשקיט המרד אם כולם חטאו אשר זה כמעט אי אפשר או מקצתם ואיך ישתקו להם הנשארים. וע"כ כאשר שמע קול הענות דמה יהושע דהוא קול כתות מתלחמים אלה באלה. וענה לו משה דאם היה קול מלחמה היה נשמע קול ענות גבורה וקול ענות חלושה אבל כאן קול ענות אחד הוא שומע וניכר הדבר ששלום במחנה. וע"כ נשאר בדעתו לבוא עם הלוחות אשר היו מעשה אלקים והמכתב מכתב אלקים לפני העדה והזקנים להתוכח עמהם ולהחזירם מאולתם ופחזותם. אך כאשר קרב אל המחנה ראה כי עדת הוללים ופוחזים יסובבו העגל במחולות נמבזות כהמאמר ויקומו לצחק זה גילוי עריות ושאר העדה עומדים במנוחה והשקט ומביטים שאננים על המראה והבין משה כי לא לפני הוללים בתוכחות יבוא דאל תוכח לץ ואל תענה כסיל באולתו. ועשה ק"ו מפסח דאמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו דלכאורה אדרבה ניתן לבן נכר להשיבו לדת אמת אשר יראה איך ישראל יעשו מדור דור מצוות וזכרונות להנפלאות אשר לא ינכרו אותותם. בכ"ז אמרה תורה שלא ליתן לבן נכר כי רק בחכמה יתירה ומדע ובהשתוקקות להאמת נבין אמרי אמת והוא יבוז לשכל מליך ויכחיש הידוע. כ"ש לפני הוללים כאלה אשר יבוזו תוכחות וטענות כי חכמה מה להם והם רק לתאוות הנמבזות ולמחולות. וראה כי אין תקנה להשקיט הקשר רק בחרב וחנית טרם לא יצטרפו ולא יפלו במכמרתם שאר העדה. וראה ממנוחת העדה כי הרגעים ספורים ויצטרך מהירות וזריזות טרם תתלקח כאן מחלוקת גדולה. וישלך את הלוחות מידיו ולקח חרבו בידו ויקרא מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי וצוה להם ליקח איש חרבו בידו ולפול על ההוללים בחרב וחנית לפזרם ולהשקיט הקשר ונפלו אז שלשת אלפים והנשארים נפזרו במחנה ואחרי כי השיב הסדר כבראשונה נתוכח עם העם על אולתם ופחזותם וראה כי מיד אהרן בא זאת כי לא היה לו רוח מושל להשקיט המתפרצים וההוללים ביד חזקה וע"כ נחו העם ושקטו על זאת. ובזה ניחא הרבה קושיות על המקראות אשר סתומים הם ודו"ק: