אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת שבועות › דף כח.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת שבועות · דף כח.

דף כה:

אמר רבא שבועה שלא אוכל כיכר זו אם אוכל זו ואכל את הראשונה בשוגג והשני' במזיד פטור ור"ח גריס חייב. ראשונה במזיד ושני' בשוגג חייב ור"ח גריס פטור. שתיהם בשוגג פטור שתיהם במזיד אכליה לתנאי והדר אכליה לאסורא חייב אכליה לאסורא והדר אכיל לתנאי פלוגתא דר"י ור"ל למ"ד התראת ספק שמה התראה חייב למ"ד לאו שמה התראה פטור. תלאן זו בזו לא אוכל זו אם אוכל זו לא אוכל זו אם אוכל זו ואכל זו בזדון עצמה ושגגת חברתה וזו בזדון עצמה ושגגת חברתה פטור. זו בשגגת עצמה וזדון חברתה וזו בשגגת עצמה וזדון חברתה חייב ועיין בזה בפרש"י ותו'. והרמב"ם ז"ל כתב בזה פ"ד מהל' שבועות הל' ט"ז שבועה שלא אוכל ככר זו הגדולה אם אוכל ככר זו הקטנה ושכח התנאי בעת שאכל הקטנה ואכל אחר כך הגדולה במזיד חייב. אכל את הקטנה והוא זוכר התנאי ויודע שבאכילתה תאסר הגדולה ושכח ואכל את הגדולה וכמדומה לו שעדיין לא נאסרה פטור. שתיהם בשוגג פטור. שתיהם במזיד בין שאכל הגדולה בתחילה או באחרונה חייב:

והנה רבינו גריס בזה כגיר' ר"ח ומפרש ראשונה היינו התנאי כפרש"י ז"ל וחיוב ופטור מפרש לענין מלקות. והנה דברי רבינו צריכים ביאור והמפרשים דחקו בזה. ונראה מדבריו דברישא באכל התנאי בשוגג והאסור במזיד דחייב דוקא מיירי שאכל התנאי בתחילה ואחר כך אכל האסור במזיד ואז חייב מלקות. אבל אם אכל בתחילה האסור במזיד ואחר כך אכל התנאי בשוגג פטור דלא כהכ"מ. וכן כתב בפי' בדין י"ח אם תלאן זו בזו ונשבע ואמר שלא אוכל אחת מהם אם אכלתי האחרת ושכח התנאי ואכל אחת מהם ואכל השניה בזדון חייב אכל הראשונה בזדון והשניה בשגגה פטור. ובזה הלא בתרווייהו איכא אסורא בכ"ז בעינן שיהי' המזיד באחרונה ועיין בל"מ:

והנראה בטעמא דההיא שמעתתא לדעת רבינו דבנשבע על כיכר ותלה אותו בתנאי הלאו יעבור באכילת האיסור ובהתנאי מתקן הלאו כמו בלאו הניתק לעשה למ"ד קיימו ולא קיימו שביארתי בחיד' למכות ד' ט"ו ע"ש. וע"כ אם אכל התנאי בתחילה בשגגה ואח"כ אכל האסור במזיד שידע שכבר אכל התנאי ודאי לכ"ע חייב דהא כבר נתבטל הדבר שיוכל לתקן בו האסור. כמו דאמרינן לקמן בשתיהם במזיד ואכליה לתנאי והדר אכיל לאסורא דהתראת ודאי היא. אבל אם אכל בתחילה האסור במזיד ואחרי כן אכל התנאי בשוגג פטור. אף דבלאו הניתק לעשה מחוייב אם נתבטלה העשה דמתקן הלאו אחרי כן אפי' ע"י אונס לר' יוחנן דס"ל קיימו ולא קיימו וקי"ל כוותיה. וכן אמרינן בפסחים ד' פ"ג למ"ד בפסח שני דהשני מתקן הראשון דאם נתבטל המתקן אפי' ע"י אונס חייב על הראשון. הכא שאני דבעינן האדם בשבועה וע"כ אם שגג בהתנאי אחר כך פטור. אבל שניהם במזיד אף שאכל התנאי באחרונה חייב לפי מה שקי"ל כר"י דהתראת ספק שמה התראה כיון דעבר אחרי כן התנאי ג"כ במזיד דליכא למיפטרא משום אונס בשבועה. אבל למ"ד התראת ספק לאו שמה התראה פטור אם אכליה לאסורא והדר אכיל לתנאיה אף דשתיהם היו במזיד אף שביטל המתקן בידים. ולא דמי לביטלו ולא ביטלו בלאו הניתק לעשה דמודה דחייב דהתם אמרינן דבעת ביטול העשה יעבור הלאו ויעשה האסור כדבארתי שם במכות. אבל הכא לכ"ע האסור יעבור בעת אכילת האסור והתנאי יבוא רק לתקן האסור כמו למ"ד קיימו ולא קיימו שם וע"כ לא מהני הכא אף אי ביטל בידים אחרי כן:

ואם אכל הקטנה דהוא התנאי במזיד והאסור בשוגג אפי' אם אכל התנאי במזיד באחרונה פטור. דבעינן מזיד באכילת האסור דהתנאי יבוא רק לתקן הלאו:

ואם תלאן זו בזו וא"כ שניהם הם אסור ותנאי וע"כ איזה שאכל במזיד באחרונה חייב. אבל ראשונה במזיד והשניה בשגגה פטור כדבארתי וה"פ הגמ' אכל זו בזדון עצמה ושגגת חברתה פי' דראשונה אכל בזדון וחברתה אכל אח"כ בשגגה ששכח מאכילת הראשונה או איפכא דזו בזדון וזו בשגגה כיון דהשניה היתה בשוגג פטור ממלקות משום דבעינן האדם בשבועה כדבארתי ואין חייב אא"כ האחרונה היתה במזיד ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה