אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת קידושין › דף מה:

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת קידושין · דף מה:

דף כט.

נתקדשה לדעת אביה ונשאת שלא לדעת אביה אמר רב אוכלת בתרומה עד שיבוא אביה וימחה וכו' ומודה רב שאם מתה אינו יורשה אוקי ממונא בחזקת מריה וכו'. וכתב הרמב"ם ז"ל פ"א מהל' נחלות הל' ט' הבעל יורש נכסי אשתו שבאו לירושתה והוחזקו בין נכסים שהכניסה לו בנדוניתא בין נכסים שלא הכניסה לו ומי שנתגרשה ספק גירושין ומתה אין הבעל יורשה. וכתב בזה המ"מ דלא מצא לדין זה ראיה גמורה אלא מסוגיין דאמרינן אם מתה אינה יורשה והביא בשם העיטור דכתב דמסתברא מהכא דכל ספק קידושין וספק גירושין ומתה אין הבעל יורשה. והשיג המ"מ דאין לדמות ספק נשואים לספק גירושין דבספק נשואים מוקמינן הנכסים בחזקת האב אבל בספק גירושין הוה לן לאוקמא הנכסים בחזקת הבעל. ועיין במ"מ שהביא עוד ראיה לדברי רבינו מסוגיא דגיטין (דף עג). והנראה דטעמא דרבינו בזה דס"ל דהנכסים בחזקתה כדאמרינן ביבמות (דף ל"ח:) בשומרת יבם דזיקת נשואה עושה ספק נשואה ואמרי ב"ה שם דהנכסים בחזקתה ולדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שם אפי' בנכסים שנפלו לה כשהיתה נשואה. ורבא דאמר התם דידו עדיפה מידה הוא רק לענין שלא תוכל למוכרם לכתחלה ואינה אוכלת פירות אבל לענין ירושה מודה דהנכסים בחזקתה כדבארתי בחידושי ליבמות (דף ל"ח.) וודאי דהא דאמרינן התם דידו עדיפא מידה היינו דוקא בשומרת יבם דאגידה ביה ועומדת להתייבם וע"כ לא תוכל למוכרם לכתחילה ואין לה פירות אבל בנתגרשה ספק גירושין הפירות נמי שלה וכן תוכל למוכרם דלא אגידה ביה. וכן נכסי צאן ברזל בחזקתה קיימים כדפסקינן ביבמות (דף סו) דהלכה כרב יהודה דהדין עמה. ולא דמי לנפל הבית עליו ועל אשתו דפסק רבינו בפ"ה מהל' נחלות דחולקים בנכסי צאן ברזל דהתם עד דמתה נכסי בחזקת תרווייהו הוה קיימי אבל הכא כיון דנתגרשה ספק גירושין נכסי בחזקתה קיימי דעומדים לצאת לרשותה דהדין עמה ושטרו וקנין שלו דאית ליה על הני נכסי נתבטל ולא מוקמינן אחזקה דא"א דש"ש לפניך לא מוקמינן אחזקה כדבארתי בחי' לכתובות (דף עו.) וכן לא דמי לשומרת יבם דחולקים בנכסי צ"ב. דהתם כיון דאגידה ביה ועומדת להתייבם לא נתבטל שטרו וקנינו דאית ליה על הני נכסי ואמרינן דנכסי עוד בחזקת תרווייהו קיימי. והא דפסק הרמב"ם ז"ל פכ"ב מהל' אישות ופ"ל מהל' מכירה דבקרקע צאן ברזל אם מכרן הבעל מכרו בטל ובמטלטלי דצאן ברזל מכרו קיים. לאו משום דמטלטלים בחזקתו קיימים כדכתבו המפרשים משום דבידו לכלותם. אלא טעמא דרבינו בזה משום דהרי"ף כתב ביבמות (דף סו) דמספקא ליה אם הדין כרשב"ג דמכרו בטל וע"כ פסק בזה רבינו דבקרקע מכרו בטל דלא מהני תפיסה בקרקעות בספיקא דדינא ובמטלטלין מכרו קיים דמהני ליה תפיסה בספיקא דדינא כדבארתי בחי' לכתובות (דף עו) לדעת רבינו ז"ל. אבל לעולם הנכסים בחזקת תרווייהו קיימי כל זמן שעומדת תחתיו ובעומדת לצאת הנכסים בחזקתה קיימי הן בקרקע והן במטלטלין. ובנתגרשה ספק גירושין הנכסים דצאן ברזל בחזקתה קאי ולא יכול למוכרם ותפיסה לא מהני ליה דלא מהני תפיסה בספק דמעשה אלא בספק דדינא כדבארתי לעיל לכתובות (דף עו):

ובזה ניחא דכתב הרמב"ם ז"ל פי"ד מהל' אישות הל' י"ג לענין מורדת דנכסים שהכניסה לו ובלאותיה הקיימים אם תפסה אין מוציאין מידה ואם תפסן הבעל אין מוציאין מידו. והיינו דאף הבעל לא יזכה בהם אלא בתפיסה ככל דין בספיקא דדינא דהנכסים בחזקת תרווייהו קיימי ותרווייהו אין זוכים אלא בתפיסה. והכ"מ הביא שם בשם הריב"ש דהבעל לא צריך תפיסה ומה שכתב רבינו דאם תפס הבעל לא דק ע"ש. אבל באמת הוא לא דק ורבינו בדקדוק גדול כתב דהבעל לא יזכה בהם אלא בתפיסה כדבארתי דהנכסים בחזקת תרווייהו הם:

ונראה דהכא בספק גירושין דוקא בנכסי צאן ברזל הקיימין אין הבעל יורשה דהנהו שם נכסים עליהם אבל בנכסים שאין קיימים הנהו לאו נכסים מקרי אלא חוב ולא עדיפי מכתובה דאינה גובה מספק. וכן בנפל הבית עליו ועל אשתו אינם חולקים בנכסים שבלו ולאבדו והוו ככתובה ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה