באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת קידושין · דף ח.
תניא עגל זה לפדיון בני טלית זו לפדיון בני לא אמר כלום. עגל זה בחמש סלעים לפדיון בני טלית זו בחמש סלעים לפדיון בני בנו פדוי. ומסיק דהברייתא מיירי דלא שוי. וכגון דקיבל כהן עליו כי הא דרב כהנא שקיל סודרא מבי פדיון הבן ואמר לדידי שוה לי ה' סלעים. אמר רב אשי לא אמרן אלא כגון רב כהנא דגברא רבה הוא ומבעיא ליה סודרא ארישא אבל כולי עלמא לא וכו'. והרמב"ם ז"ל פי"א מהל' בכורים כתב נתן לו כלי שאינו שוה בשוק ה' סלעים וקבלו הכהן הרי זה בנו פדוי, ועיין בר"ן ובהמפרשים שתמהו בזה מדוע השמיט הא דרב אשי ועיין בט"ז ביו"ד סי' ש"ה שהאריך בזה. והנראה לפרש לדברי רבינו דרב אשי לא קאי אברייתא דהברייתא סתמא קתני ודינא לכולי עלמא קאמר ולא לכהן כרב כהנא. אלא דברייתא מיירי בשמאה האב חפצו בחמש סלעים ואם לא רצה הכהן היה נותן לו מעות מזומנים והכהן קיבל החפץ ואין כאן חשש וזה לכולי עלמא שרי. והא דרב אשי ארב כהנא קאי שמשמע דרב כהנא ביקש הסודר והעלה בדמיו וא"כ מחזי ככהן שמסייע בבית הגרנות וע"ז קאמר דוקא רב כהנא דלפעמים יעלה בסודר היכי דצריך לו דאין דרכו לחזור כי הא דמר בר רב אשי וכו'. אבל לכולי עלמא אסור לפתוח ולהעלות בדמיו דהוה ככהן המסייע בבית הגרנות וע"כ לא הביא זה רבינו דלית לן כיוצא בו ודו"ק: