אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת עירובין › דף עח.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת עירובין · דף עח.

דף ע.

אמר ר"ה עמוד ברה"ר גבוה י' ורוחב ד' ונעץ בו יתד כל שהוא מיעטו. אמר רב אדא בר אהבה ובגבוה שלשה. אביי ורבא דאמרי תרווייהו אע"פ שאין גבוה שלשה מ"ט לא משתמש ליה. רב אשי אמר אפי' שגבוה ג' מ"ט אפשר דתליא בה מידי. ופירש"י דרב אשי פליג על עיקר הדין דר"ה דלא ממעט. ואין לישנא דהגמ' משמע כן דהוה ליה לפרש דפליג ולא כבלשון רבותא אלישנא דאביי ורבא. והרמב"ם ז"ל פי"ד מהלכות שבת הל' ט' כתב עמוד ברה"ר גבוה י' ורוחב ד' ה"ז רה"י נעץ בגובהו יתד כ"ש אפי' אינו גבוה ג' הואיל וראוי לתלות ביתד ולהשתמש בו ה"ז ממעטו ונעשה כרמלית ואין מודדין לו אלא מן היתד ולמעלה ואפי' מלאוהו כולו ביתדות ה"ז ממעט גובהו שהרי תולין באותן היתדות ומשתמשים בהם. ודחקו המפרשים ליישב דברי רבינו בטעמיה ולפרש הסוגיא אליביה דאם פסק כר"ה ואביי ורבא ודלא כרב אשי איך הביא טעם דרב אשי משום דראוי לתלות בו מידי אדרבה משום זה לא הוה ליה למעט. ובדאו גי' חדשה בש"ס לרבינו אשר לא נמצא בהספרים והבינו בדברי רבינו דהיתד נעץ מן הצד והשקלא והטריא לענין למדוד מן היתד למעלה הי' טפחים. ולא משמע כן בדברי רבינו שכתב בגובהו דמשמע למעלה. ועוד דמי עדיף האי יתד מסולם או מדרגה הלא אמרו סולם תורת מחיצה עליו וכן בהר המתלקט י' מודדים לו מתחתיתו ואף דרבים משתמשים בתחתיתם. ועוד דבפי' אמרו לעיל באילן שרבים מכתפים על הטפח הט' דהיה רה"ר ובטפח יותר הוה רה"י ומודדים מתחתיתו. ודחקו לפרש הסוגיא לרבינו אף להגירסא אשר בדאו. והנראה לע"ד בזה דבאמת גי' רבינו כגי' הספרים ופירושו בזה בגובהו למעלה בגבה קאמר כפירש"י. והא דקאמר ואין מודדין לו אלא מן היתד ולמעלה ה"פ דאתא לשנויי דהלא אין ברוחבו נשאר ד' על ד' ואיך הוה כרמלית וע"ז קאמר דמודדין למעלה מן היתד ומצטרפין התחתון לעליון וחזינן כאילו הוא שוה למעלה דהיתד כיון דראוי להשתמש בו ע"י תליה. וה"פ הסוגיא אליביה אמר ראב"א ובגבוה ג' דאז עושה היתד כולו למקום פטור כיון דאין במקום אחד רוחב ארבע. אביי ורבא דאמרי תרווייהו אפי' אין גבוה ג' ה"ז ממעטו וע"כ לא דלהוי מקום פטור קאמרי דהא אין גבוה ג' ובכ"מ מצטרפי אהדדי אלא דלהוי כרמלית קאמרי כיון דלא משתמש בטוב היה כרמלית כמו בית שאין בתוכו י' אף דחלוק מרה"ר במחיצות גמורות ועל גגו הוה רה"י כיון דלא משתמש להדי הוה כרמלית וה"נ בעמוד שנעץ בו יתד אף שאין גבוה שלשה ולא הוה מקום פטור. וע"ז קאמר רב אשי דאפי' בגבוה שלשה לא הוה מקום פטור אלא כרמלית כיון דיכול לתלות בו מידי ולהשתמש מצטרפין התחתון לעליון. וא"ש דאפי' דרב אשי קאי על אביי ורבא דלהוי כרמלית בגבוה ג' כמו באין גבוה ולפלוגי על ראב"א אתא דסבר דבגבוה ג' הוה מקום פטור. והנה לענין רבותא דהוי כרמלית ולא מקום פטור הוה רבותא טפי דאפי' גבוה ג' הוה כרמלית אבל לענין למעוטי מרה"י דלא משווינן לה לרה"י הוה רבותא טפי אפילו באין גבוה ג'. ובזה מדוייק דברי רבינו דכתב אפי' באין גבוה ג' פי' דממעטו דלא הוה רה"י אלא כרמלית ואפי' מלאוהו כולו ביתדות לא הוה מקום פטור אלא כרמלית כיון דראוי להשתמש ע"י תלייה ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה