אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת סנהדרין › דף סא:

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת סנהדרין · דף סא:

דף לח:

איתמר העובד ע"ז מאהבה ומיראה אביי אמר חייב דהא פלחיה רבא אמר פטור אי קיבליה באלוה אין אי לא לא. ופירש רש"י מאהבה ומיראה מאהבת אדם ומיראת אדם. והקשו בתוס' דהא בע"ז יהרג ואל יעבור. ועיין בתוס' שבת (דף עב) שהקשו עוד דהא באונס בעינן סכנת נפשות ולא שייך זה במאהבת אדם. ועוד הקשו דהא הפוער עצמו לפעור מחויב אע"ג דמכוון לבזויי ותי' שם בשבת דהכא מיירי דפי' דעובדה מאהבה ומיראה ועוד תי' דמיירי בעבודה זרה שהכל עובדים אותה מאהבה ומיראה דהוה כפי' ולאו עבודה זרה היא כלל. אבל הרמב"ם ז"ל כתב בזה פ"ג מהל' עבודה זרה העובד עבודת כוכבים מאהבה כגון שחשק בצורה מפני מלאכתה שהיא נאה ביותר או שעבדה מיראתו לה שמא תריע לו כמו שהן מדמין עובדיה שהיא מטיבה ומריעה אם קבלה עליו באלוה חייב סקילה ואם עבדה דרך עבודתה או באחת מד' עבודות מאהבה ומיראה פטור וכו'. וקשה לפ"ז כל קושיות התוס'. וכן נראה מדבריו שם לעיל דהפוער עצמו לפעור שחייב אע"ג דמכוון לבזויי ולא לעבדה כלל ומ"ש מדהכא שפטר. וכן קשה בדבריו שפי' ביראה דירא שמא תריע לו א"כ אין לך קבל באלוה גדול מזה דהיינו יראת העונש ומאי כתב בזה אם קיבל באלוה דאיזה קבלה צריך עוד. והנראה בזה לפרש דבריו ע"פ מה שכתב בפי' המשנה פסחים פרק מקום שנהגו בהא דגנז חזקיהו ספר הרפואות וכו' דהוא ספר מדברי רפואות שחשבו בעלי הצורות כי יש אנשים חכמים בחכמת הכוכבים ועל פיהם יעשו צורה לעתים ידועים ויועילו או יזיקו לדברים ידועים ואומר כי הצורה שהיא נעשית בזאת התכונה היא טובה לחולי פלוני וכו'. והנה זאת האמונה לאו משום אלוה שיחשבו בצורה הזאת אלא דיחשבו דיש בהצורה סגולה נפלאה טבעית כמו שיש איזה כוחות משונות בהדומם והצומח. ודומה לזה מולך למ"ד דחוק הוא. והצורות אשר יאמינו באלקות הוא ע"פ כללים וסימנים אלקיים אשר כהניהם אמרו דשרתה בצורה הזאת אסרו דאלקות והוא המנהיג העולם בחכמה וכח ותבונה. וע"כ ע"ז מצורה ידועה אף אלה דאין מאמינים באסרו דאלהים אשר עליה בכ"ז מאמינים בסגולה הטבעית אשר יש בהצורה ממין הזה וזה הפי' העובד מאהבה או מיראה שעושה מעשים להצורה דיאמינו בעלי הסגולה דבמעשים כאלה תבטל כחה וסגולתה דלהרע או שיועיל להיטיב אבל לא יעבוד ולא יאמין באסרו דאלקות שעליה. ודומה לזה אמרינן לקמן (דף ס"ה.) דפריך התם רבא מקטר לשד עובד ע"ז הוא ומסיק רבא במקטר לחבר ופי' רש"י דאינו מקטיר לשם אלקות אלא ע"י הקטרה נעשה המכשפות לחבר השדים לכאן וה"נ מאמינים בעלי הסגולה דע"י המעשים האלה תועיל לבטל הסגולה אשר יש בהצורה זו לעורר כחה והכל הוא מעשה טבעי אבל לא יאמינו בה באלהות:

וכיוצא בזה פי' הרמב"ם הא דאמרינן בחולין (דף מ') דלהר לא הוה זבחי מתים שלא נתכוון לעובדם אלא לרפואה וכיוצא בהם מדברי הבאי שאומרים העובדי כוכבים. והיינו כדבארתי דאומרים דבעבודה הזאת תועיל שלא יזיק וסגולה טבעית הוא להם ולא יאמינו בה באלהות ואינו אסור משום זבחי מתים אלא באומר לגדא דהר דאז עובד משום אלהות:

וסבר רבא הכא דהעובד עבודה זרה מאהבה ומיראה ולא קבלה באלוה אלא עושה לה מעשים משום סגולה דפטור. דהא לאו משום אלהות עביד מאי דעביד אלא משום סגולה טבעית ולכל הצורות מזה המין אף דאין עובדים אותה היה עושה כן. ולא דמי לפוער עצמו לפעור ולזורק אבן למרקוליס דהתם רק משום אסרו דאלהות עושים זאת אבל בצורה אחרת כזו אין פוערים כלל לשם סגולה ואין זורקים אבנים כלל לצורת מרקוליס דאין עובדים אותה לשם סגולה וע"כ כיון דהעבודה מיוחדת רק לאלהות מחייב אף אם כיוון לבזויי. משא"כ כאן דאין העבודה הזאת מיוחדת לצורה דעובדים אותה אלא לכל הצורות מזה המין אף דאין עובדים אותה עושין כן לסגולה וע"כ סבר רבא דאף אם עשה הסגולה לצורה דעובדים אותה כיון דלשם סגולה עביד ולא קיבלה באלוה פטור. ואביי סבר כיון דעשה לפני ע"ז דעובדים אותה בכך אף דלא כוון אלא לסגולה דאית בה חייב אף דאם היה עושה כן לצורה אחרת מזה המין שאין עובדים אותה היה פטור. וכן באנדרטא אם לא קבלה באלוה לכ"ע פטור דאין עובדים אותה אלא משתחוים לכבוד השלטון. ומקשה מהמן דאית ביה נמי הגולה דגדול במלכות היה ולכל גדולי ושרי המלוכה משתחוים אך מאמיניו ומעריציו היו אומרים דשרתה בו נמי אסרו דאלוה ואמרינן דחייב כיון דמאמיניו עובדים לו וע"ז הוא אף אם כוון להשתחוות לו משום סגולתו דגדול במלכות הוא ולא לשם אלוה. ותירץ כהמן ולא כהמן כהמן דעבודה זרה הוה ולא כהמן דהיה שר וגדול במלוכה אלא מיירי באדם פשוט דלא היה גדול במלוכה ומשתחוים לו רק משום אסרו דאלהות דהאמינו בו מקדישיו ולא הזכיר המן אלא משום שהיו עובדים אותו ולא משום מעלתו שהיה נמי שר וגדול במלוכה:

ולדברי רבינו ניחא דלקמן (דף סב) מוקמינן לאביי דחומר בשאר מצות משבת הוא בעבודה זרה דבעבודה זהה שגג בלא מתכוון אלא מאהבה ומיראה חייב משא"כ בשבת. ולכאורה קשה דהא בשבת ודאי מחוייב אם עשה משום אהבת אדם או מיראת אדם אם לא שנאנס בסכנת נפשות. ולדברי רבינו ניחא דבעבודה זרה עשה לסגולה ולא כוון כלל מה שהוא עבודה זרה וכוותיה בשבת במתכוון להגביה תלוש והגביה מחובר דלא צריך ולא כוון כלל מה שהוא מחובר:

והנה התוס' הקשו לרבא דפוטר במאהבה ומיראה מדוע לא השתחוה מרדכי להמן. ותירצו דצורות היו חקוקים על בגדו. ותמיהני דהא אם משתחוה לשר גדול וצורות חקוקים על בגדיו ודאי דאינו אסור אלא משום מראית העין ומי עדיף זה מהעובד מאהבה ומיראה. וכן הביא הרמ"א בי"ד סי' ק"נ דאינו חייב למסור נפשו בזה. ועיין שם בהגר"א. והנראה בזה בענין מרדכי שלא השתחוה להמן דהיה בזה ענין פאליטיקי עמוק דהוא ידע את המן הרע ושנאתו ליהודים וידע שישים עלילות דברים ליהודים ויתגולל עליהם להפילם למשואות. וע"כ שם עצות בנפשו להקדים הרעה ולהציל היהודים ולפרוס מצודה על המן הרע הזה. ונשאר בדעתו למסור נפשו על היהודים ולהתגרות את המן בדברים קטנים מכבוד וידע את הגאה הזה אשר יקפיד ע"ז מאד ויתגולל עליו ויהרגהו ובזה ימצאו עלילה להפיל אותו משאתו טרם תצמח הרעה על כל היהודים לאמר כי הרג את אוהב המלך אשר הציל את המלך משערי מות:

אך המן הרע טכס אף הוא עצות בנפשו ושקל בפלס דרכו ויבז בעיניו לאמר להרוג את מרדכי משום כבודו כי לא השתחוה לו כי היה לשחוק בעיני המלך והשרים והסגנים וצעד כזה יפילוהו למשואות. וכל עילה ושחיתה לא יכול למצוא על מרדכי הצדיק והישר. כי באמת טוב היה האיש וגדול שם מרדכי בעיני השרים והסגנים כי ידיו רב לו בכל חכמה ותבונה וידע כל לשונות העמים כדמבואר בשקלים והוא היה נמנה בין זקני הסינאט יושבי שער המלך. וע"כ עלתה בדעתו לגמור שנאתו למרדכי עם כל היהודים בפעם אחת. ואמר לפני המלך להשמיד את כל היהודים. כי טעמים שנאה על הכלל בנקל לו להאריך לפני המלך כי דתיהם שונות מכל עם ולא יתבוללו בין העמים ושבטי יה עדות לישראל על צניעות נשיהם ובנותיהם:

ואחרי אשר הדת הזה נחרת ונחתם בטבעת המלך מצא מקום נכון לפניו לאמר להרוג את מרדכי אף טרם הגעת זמן השמדת כל היהודים. כי מרדכי כקוץ מונד היה בעיניו כי היה אדונו מלפנים וידע את כל יחוסו כי ספר דכפר קמצר היה ונמכר למרדכי בעד ככר לחם ופתאום כל עניני מלכות נחתכים על פיו:

והנה באמת לב האדם יחשוב דרכו ועצת ה' היא תקום כי האדם לא יכול לחשוב אשר יעשה הזמן ואשר חרת מלכו של עולם בנשתווניו וע"כ לא קמה לא עצת מרדכי אשר מסר נפשו על הכלל ולא מחשבות אותו רשע המן הרע הזה. ומלכו של עולם סיבב מזה ומזה עד אשר שבו ישראל לאביהם שבשמים ותהי מעשה פורים לנס לישראל עד סוף כל הדורות ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה