באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת נדרים · דף נג:
גריס שאיני טועם אסור לבשל ומותר לכוס גריסין שאיני טועם אסור לכוס ומותר לבשל. והרמב"ם ז"ל השמיט זה. ונראה דסבר דמתני' פליגא ע"ז דאמרינן מן הגריסין אסור במקפה ומקפה היינו מבושל. והרא"ש ז"ל בפי' באמת העתיק, בהמשנה מן הגריס אסור במקפה. אבל בכל הספרים איתא מן הגריסין וכן בפסקיו העתיק הרא"ש מן הגריסין. ותמהני על הש"ע דבסי' רי"ז סעי' י' העתיק מן הגריסין אסור במקפה ובסעי' כ"א כתב החילוק בין גריס לגריסין ודו"ק:
דף ג"ו ע"א הנודר מן הבית מותר בעליה דברי ר"מ וחכמים אומרים עליה בכלל בית ופריך בגמ' אלא הא דאמר ר"ה בר חייא משמיה דעולא בית בביתי אני מוכר לך מראהו עליה טעמא דאמר ליה בית בביתי אבל בית סתם אינו מראהו עליה לימא ר"מ היא. אפי' תימא רבנן מאי עליה מעולה שבבתים. ופי' המפרשים דבבית שבביתי לעדופי קאמר. והקשה הר"ן דבמנחות מסקינן דלגרוע קאמר דיד בעל השטר על התחתונה. ופי' בשם הרמב"ן דאפי' למסקנא דהתם ר"ה אתא כרבנן ולרבותא קאמר דבית מביתו מראהו עליה וה"ה לבית סתם ע"ש וכתב וכן פסק הרמב"ם ז"ל אבל באמת מדברי הרמב"ם ז"ל פכ"א מהל' מכירה משמע דוקא בית מביתי נותן לו הגרוע אבל בבית סתם אינו יכול ליתן לו עליה וכן כתב בפכ"ה מהל' מכירה הל' א' דהמוכר בית מכר העליה שעל גבי הבית הפתוחה לתוכה כארובה בבית. וא"כ תרווייהו מכר ולכאורה הוא היפוך מסוגיין. והנראה בזה דה"פ הסוגי' דס"ד, דמקשה דהא דנודר מן הבית אסור בעליה משום דעליה לבדה נמי מקרי בית וכיון דלא בירר איזה בית אסר אסור בעליה דמקרי נמי בית כמו דאסור בכל בתיו היכי דנדר סתם. ופריך הא דאמר ר"ה בית מביתי מראהו עליה אבל בית סתם אין מראהו עליה וא"כ ר"מ היא. ומסיק מאי עליה מעולה שבבתים פי' דהא דאסרו רבנן הכא בעליה משום דבית סתם הוא מעולה שבבתים דבית שיש בו עליה מקרי הכל בית וכיון דנדר סתם הכל בכלל דהכל בית אחד מקרי אבל עליה לבדה לא מקרי בית וע"כ רק בבית מביתי דמשמע דלגרועי אתא מראהו עליה. אבל בית סתם נותן לו שניהם כדפסק רבינו פכ"ה מהלכות מכירה דהמוכר בית מכר העליה הפתוחה לתוכה. והא דבעי פתוחה משום דקשה לו מ"ש ממעקה שיש לו ד' אמות דאין מכור וע"כ מחלק בין פתוח לבית או לא דזה תשמישו עם הבית וזה לא. אבל הכא בנדרים אין מחלק בהכי כיון דעליה בכלל בית תרווייהו אסר דתרווייהו הם שלו ומה לנו אם פתוחה או לא. והל"מ נשאר בזה הכא בקושיא:
והנראה דהא דאמרינן בית מביתי מראהו עליה היינו בעומדת ע"ג עמודים או אם הבית שתחתיה שבור אבל לא יכול ליתן לו עליה בלא בית התחתון דזה לא מקרי בית כלל לפי המסקנה. ובבית סתם לא יכול ליתן לו כזה. וע"כ כתב הרמב"ם ז"ל בזה פכ"א מהל' מכירה דבית מביתי מראהו הגרוע. והיינו כל שנקרא בית באותו מקום אלא דהוא גרוע ולא כתב כלשון הגמ' דמראהו עליה ודו"ק: