אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת כתובות › דף קי.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת כתובות · דף קי.

דף קה:

אתמר שנים שהוציאו ש"ח זה על זה ר"נ אמר זה גובה וזה גובה ורב ששת אמר הפוכי מטרתא למה לי אלא זה עומד בשלו וזה בשלו. דכ"ע עדיות ועדיות בינונית ובינונית זיבוריות וזיבוריות הפוכי מטרתא הוא. כי פליגי דאית ליה לחד בינונית ולחד זיבוריות ר"נ סבר זה גובה וזה גובה קסבר בשלו הן שמין אתי בעל זבוריות וגבי ליה לבינונית דהוה גביה עדיות ואתא ההוא ושקיל זבוריות. ורב ששת סבר בשל כל אדם הן שמין ופרש"י דהיינו בשל עולם דאבעיא להו בב"ק דף ח' וע"כ סוף סוף כי אתא ההוא בינונית דנפשיה שקיל והפוכי מטרתא למה לי. ופריך לר"נ מאי חזית דאתא בעל זבוריות ברישא ליתא בעל בינונית ברישא ולגבי זבוריות ולהדר ולגבי ניהליה. ומשני ל"צ דקדם תבעיה. ופריך סוף סוף כי אתו למגבי בהדי הדדי קאתי. אלא לא צריכיה דאית ליה לחד עידית ובינונית ולחד זיבוריות וכדלעיל. ופריך לרב ששת ממתני' דשנים שהוציאו ש"ח זה על זה דחכמים אומרים דזה גובה וזה גובה. ומשני תירגמא ר"נ אליביה דרב ששת כגון שלוה זה לחמש וזה לעשר. ופריך אי דמטי זמניה מ"ט דרבנן ואי דלא מטי זמניה הא לא מטי זמניה ומ"ט דאדמון דאמר אילו הייתי חייב לך כיצד אתה לוה ממני. ומשני ל"צ דאתי בההוא יומא דמשלם זמניה מ"ס דעביד אינש דיזיף ליומא ומ"ס לא עביד אינש דיזיף ליומא ופי' הרז"ה ז"ל דהני סודר. וא"כ ע"כ פליג סתמא דהש"ס דילן על הירושלמי וס"ל דהחנוני לא יכול לזכות את בע"ה בשלו וכן הפועל לא יכוון לזכות לבע"ה אלא לקבל חובו. וע"כ צ"ל דלא דמי לעבד כנעני דזכה העבד אף דלא נתן מדעם ולא עשה שום קנין דמזה לכאורה מוכח כסברת הירושלמי דאמרינן דבע"ה או בעל המעות יזכו המעות להעבד. דהתם לא בעי העבד קנין אלא הסתלקות האדון וכיון דקיבל האדון הכסף ונסתלק זכה העבד בעצמו וכן אמרינן לקמן (דף כ"ג) דאף בעל כרחו של עבד מהני. וכן בקדושין דמדמה לה הסוגיין להדדי הבעל לא קנה מידי ואין לו שום זכיה בגופה אלא דמייחד אותה לו בדיבור והיא בקבלת הכסף תאסר עצמה אכולי עלמא וע"כ לא בעי שיתן משלו ויעשה קנין דהקנין הוא רק בה שתקבל הנאה דבר פרוטה לסימן שנתקדשה ונאסרה אכ"ע ואין לנו נ"מ מי שיתן המעות אבל בכל הקנינים דבעינן שזה יזכה בגוף החפץ בעינן שיתן משלו ויעשה בעצמו קנין או שלוחו. וע"כ מסיק שם רב פפא דהברייתא מיירי דהקדים לו דינר דקנו לו מעותיו:

ולפי זה ניחא דברי רבינו דרבא דאמר הכא וכן לענין ממונא אזיל לטעמיה דס"ל כטעם הירושלמי או דבעל החפץ יקנה המעות להקונה או דבעל המעות מקנה מעותיו להקונה וקנה בע"ה אף שלא עשה שום קנין משלו. אבל לפי המסקנא דסוגיא דע"ז דלא קנה בע"ה כיון שלא עשה קנין ולא אמרינן דהפועלים יקנו לבע"ה או החנוני מקנה לבע"ה כדבארתי ה"נ כאן לא יכול הקונה לקנות כיון שלא עשה קנין ולא נתן מדעם דכיון דלא ס"ל כהירושלמי א"כ לא זכה הקונה בהמעות שנתן פלוני לפלוני עבור הקרקע וא"כ במאי יקנה השדה. וכן לא אמרינן דזכה בעל הקרקע את קרקעו לפלוני כיון דלא ס"ל כהירושלמי דזכה החנוני פירותיו לבע"ה וע"כ לא קי"ל כרבא בזה וכן ס"ל לרבינו דלא מהני לענין ממונא בבבא זה בנתן המקנה מתנה לאדם חשוב ומזכה לו הקרקע עבור הנאת קבלת המתנה כיון דהקונה לא נתן מדעם אף דזה קיבל הנאה דלקנין בעי שיתן משלו. ונהי דהמקבל הנאה יוכל להתחייב איזה דבר עבור ההנאה היינו מתורת ערבות וחוב. אבל אין כאן קנין דבקנין בעי שיתן הקונה משלו ולא הנאה דלא מקרי כספו. ולא דמי לקדושין דהתם תלוי בקבלתה כדבארתי וע"כ הלא קיבלה הנאה שוה פרוטה. משא"כ בקנין דבעינן שהקונה יתן משלו וכאן לא נתן מאומה אף דזה מתהני. ורבא דקאמר וכן לענין ממונא ע"כ לא קאי על האי בבא דרב פפא אמרה ומסתמא לא קאי רבא אלא אמימרות שלו ולא אדברי רב פפא. ועיין עוד בזה בחידושי לב"מ (דף מ"ו) ורש"י ז"ל בסוגיא דע"ז שיבש הספרים ועשה מתי' דר"פ ורבא שם תי' אחד. ואין זה דרך הש"ס אשר רבא יביא מדברי ר"פ לסיועי. וכאשר בארתי לדעת הרמב"ם הכל ניחא ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה