אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת כתובות › דף מד.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת כתובות · דף מד.

דף לח:

אמר ר"נ שני שטרות היוצאים בזה אחר זה ביטל שני את הראשון. אמר ר"פ ומודה ר"נ דאי אוסיף ביה דיקלא לתו' כתביה פשיטא ראשון במכר ני במתנה ליפות כחו הוא דכתב משום דינא דבר מצרא וכ"ש ראשון במתנה ושני במכר דאמרינן משום דינא דבע"ח הוא דכתב כן. וכתב ע"ז הרא"ש בסי' ז' דיראה שטר האחרון ולא הראשון אם יבוא בע"ח לטרוף ממנו שאם יראה שניהם השני אינו כלום דליפות כחו הוא דכתב. ועיין בתפארת שמואל שהקשה דס"ס הוסיף בהשני אחריות ונהי דהראשון לא בטיל והוי מתנה אך אף השני לא בטיל והוה כמתנה שקיבל עליה אחריות. והנראה דטעמא דרבינו בזה דלא יוכל לקבל עליו אחריות אחרי גמר הקנין דהמכר והמתנה ואף קנין לא מהני בזה לדעת הרמב"ם ז"ל דערבות בדאי הוא דהוה אסמכתא. אבל בשעת הקניה הוה כמו ערב בשעת מתן מעות דקבלת האחריות הוה משום ערבות ולא הוה אסמכתא דבלא הערבות לא הוה קא קני וגמיר ומשעבד כדאמרינן בבבא בתרא ועיין ברמב"ם ז"ל פכ"ה מהל' מו"ל הל' ז' דכתב דאין לוי יכול לקבל עליו אחריות על שדה שמכר ראובן לשמעון ואפי' קנין לא מהני. והראב"ד השיגו דשבוש הוא זה שאם קיבל לוי אחריות בשעת מתן מעות משתעבד. ונראה שאף רבינו מודה לו בזה כמו שכתב בלשונו הזהב ראובן שמכר שדה לשמעון ובא לוי וקיבל עליו אחריות משמע דקיבל אחרי המכירה וטעמיה מבואר דאחריות ערבות על דאי הוא ולא מהני בזה קנין כמו שביאר המ"מ. וכמו שכתב בהל' ח' אחרי כן וכן הערב וקבלן שחייבו עצמן על תנאי אע"פ שקנו מידם לא נשתעבד מפני שהוא אסמכתא. ומיירי נמי בערב וקבלן אחר מתן מעות דבעי קנין וכתב בזה דלא מהני אבל בשעת מתן מעות אין בזה משום אסמנתא אף בלא קנין. ובזה הולך דברי רבינו הרא"ש ז"ל דיצטרך להצניע המתנה הראשונה משום דלא יוכל לשעבד עליו אחריות אחרי גמר הקנין דמה לי הוא ומה לי אחר.

והנראה דזה טעמא דהרמב"ם ז"ל והגאונים דכתובת ארוסה גביא מבני חרי אפי' כתב לה אחריות ועיין בזה ברא"ש פ"ד ס"ד וברמב"ם ס"י מהל' אשות והביאו הרא"ש בפ' אע"פ סי' ה' והשיגוך למה לא תהא כתובת מנה או מאתים כשאר מלוה בשטר לגבות ממשעבדי כו'. ונראה דהיינו טעמא דהרמב"ם ז"ל והגאונים דבכתובה מתחייב אף דדאי הוא דמתחייב מעכשיו על תנאי ולא הוה אסמכתא. אבל אחריות ערבות הוא דנכסי דאינש ערבין ביה ואין ערב מתחייב היכא דהחוב בדאי ועל תנאי כמו שכתב רבינו פכ"ה מהל' מו"ל הל' ח' שהעתקנו בזה. אבל בשעת נשואים שפיר מתחייב דהוה כערב בשעת מתן מעות דבארתי דמתחייב אף בדאי:

ורבינו הרא"ש אף דבארתי דסובר בזה כשיטת הרמב"ם דאין יכול לקבל עליו אחריות בדאי אם לא בשעת מתן מעות סבר דבארוסה שכתב לה כתובה כיון דבעת שמתחייב קיבל עליו האחריות הוה כמו בשעת מתן מעות דלכ"ע משתעבד:

והנראה דלשיטת הרמב"ם ז"ל שבארתי הני אמוראי דפליגי לעיל בזה אם כתובת ארוסה גביא ממשעבדי אזלי לטעמייהו דרב הונא דסבר הכא דגביא ממשעבדי אזיל לטעמיה דסבר בב"מ ד' ס"ו בשעת מתן מעות קנה הכל וא"כ סבר דאסמכתא קניא וע"כ ה"נ יכול לשעבד ולקבל עליו אחריות בדאי אף דהוה אסמכתא. ולפי' המפרשים דהא דס"ל לר"ה דקניא התם משום דעדיפי הך אסמכתא משאר אסמכתות אפשר דהכי נמי איכא עדיפות בההיא הנאה דמחתני אהדדי והיה כמו בשעת מתן מעות דהתם. ורב אסי סבר כהני אמוראי דהתם דפליגי אר"ה ולא מחלקינן באסמכתא ולא קנה וה"נ לא משתעבד ודו"ק

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה