באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת חולין · דף ח.
השוחט בסכין של עובד כוכבים רב אמר קולף ורבב"ח אמר מדיח וכו'. סכין טריפה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בחמים וחד אמר בצונן. והילכתא אפי' בצונן. ופי' רש"י דדוקא בסכין של היתר הוא דפסק להיתירא משום דסכין קשה הוא ולא בלע מרתיחת בית השחיטה אבל בסכין של איסורא בפלוגתא דלעיל לא פסק הכי מפני שהבשר רך לבלוע ובולע שפיר ע"י רתיחת בית השחיטה. ועיין בתוס' שהוכיחו דשמואל דקאמר לקמן פרק כל הבשר (דף קי"א) דסכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח ס"ל דבית השחיטה רותח. פי' אפי' לענין בליעת הסכין. ולדבריהם סוגיא דהכא דפסק' בצונן ע"כ לא ס"ל כשמואל דלקמן וא"כ לית הילכתא כשמואל דהא בסוגיא דהכא מסיק דהלכתא בצונן וכן כתב בהג"א דלית הילכתא כשמואל אבל הרי"ף והרמב"ם ז"ל פסקו כשמואל דהתם. ונראה דלא ס"ל חילוקא דרש"י ז"ל וסברי דהכא דפסקינן בצונן ס"ל דבית השחיטה צונן אף בבשר וע"כ אף בפלוגתא דלעיל פסקו דלא כרב אלא כרבב"ח דסגי בהדחה משום דבית השחיטה צונן ולא בלע. אבל לענין לחתוך בה רותח ס"ל דאסור בלא הגעלה או נעיצה משום השמנונית הנדבק בהסכין אף דבית השחיטה צונן. אבל כאן לענין לשחוט בה כיון דבית השחיטה צונן לא בלע הבשר מהשמנונית הנדבק בהסכין וסגי בקינוח בעלמא שלא יהא שמנונית בעין עליו אבל הרא"ש ז"ל דפסק הכא כחילוקא דרש"י ז"ל ובפלוגתא דלעיל פסק כרב דאמר קולף דלענין בליעת הבשר בית השחיטה רותח והכא דפסקינן בצונן היינו משום שהסכין קשה לבלוע לכאורה דבריו תמוהים דאיך הביא להלכה הא דשמואל דלחתוך בה רותח בעי הגעלה. דליכא לתרוצי כמו שבארתי להרמב"ם ז"ל דמשום שמנונית הנדבק בהסכין דנבלע ע"י רותח דמ"ש מבית השחיטה דרותח דסגי ליה בקנוח. וע"כ נראה לחלק כמו שכתב הרמ"י דהא דשמואל מיירי בסכין המיוחד לשחיטה דשחט בה הרבה פעמים אבל הכא בטריפה דמיירי באקראי ובפעם אחת וע"כ סגי בקינוח. ומה שהשיג עליו בדברי חמודות דהא הרא"ש מביא כאן בסכין טריפה דלענין רותח בעי הגעלה אף דשחט בה רק פעם אחת. נראה דמאן דמקשה הא לא חש לקמחיה דהא הרא"ש קאמר דדל מהכא מה ששחט בה טריפה דהא אף לענין סכין ששחט בה כשירה בעי לענין רותח הגעלה ומה לנו שהטריפה שחט פעם אחת אבל הסכין הלא מיוחד לשחיטה וכבר שחט בה פעמים הרבה וא"כ לענין רותח בעי הגעלה והפלוגתא דהכא ע"כ רק לענין לשחוט בה וא"כ הרמ"י ירד כאן לעומק הדבר ודו"ק: