אור ברסלב
באר מים חיים (נוסינזון) מסכת גיטין › דף כא.

באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון

מסכת גיטין · דף כא.

דף יז:

אמר רבא כתב לה גט ונתנו בחצירו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתו ומתגרשת בו. אמר אביי מכדי חצר איתרבי מידה מה ידה דאיתא בין מדעתה בין בעל כרחה אף חצירה דאיתא בין מדעתה ובין בעל כרחה והא מתנה מדעתה איתא בעל כרחה ליתא. מתקיף לה רב שימי בר אשי והא שליחות לקבלה דמדעתה איתא בעל כרחך ליתא וקא הוי שליח לקבלה. ואביי אטו שליחות מידה איתרבי מושלח ושלחה איתרבי. ואי בעית אימא שליחות לקבלה נמי אשכחן בעל כרחה שכן אב מקבל גט לבתו קטנה בעל כרחה. והקשו בתוספות דמשמע דקאמר כיון דאשכחן שליחות בעל כרחך ע"י אב אע"ג דשאר שליח לא הוי אלא מדעתיה חשיב שפיר דומיא דידה וא"כ אף בחצר אשכחן בע"כ בחצר שהיה לה קודם לכן ואם כן תהני אף בחצר שנתן לה במתנה, ומתרצי דיכולה להפקיר החצר אבל שליחות דאב אי אפשר לה לעכב. ודבריהם תמוהים דהא אביי מודה דמתגרשת בחצר שהיה לה מקודם וסוף סוף איכא האי הואיל דאשכחן חצר בעל כרחך בחצר שהיה לה מקודם וא"כ מהני אף בחצר שנתן לה במתנה ומה לנו אם בעל כרחך של אב עדיף. ובאמת כתבו על תי' שהוא דוחק ומה לעיסה שהנחתום מעיד עליה. והנראה בפי' הסוגי' דסברת אביי דבעינן בגט נתינה אלימתא דומיא דידה דיהא תלוי רק בהבעל ולא ברצון האשה. ומתקיף לה ר"ש בר אשי והא שליחות לקבלה בעי דעתה דהיא יכולה לבטל השליחות וכן השליח וקרינן שפיר ונתן בידה. ותירץ דהתם הכתוב ריבה זה מושלחה. ואיבעית אימא שליחות לקבלה נמי אשכחן בע"כ שכן אב וכו' פי' דחזינן דבשליחות שעשאה התורה כמו באב לבתו איתא אף בע"כ א"כ הא דבעינן בשליחות דעתה ורצונה הוא משום דבטליה לשליחות ולאו שליח מקרי והחסרון הוא בשליחות אבל לא משום דבעי דעתה בנתינה וכן בהפקירה החצר משום דלאו חצירה הוא ולא משום דבעינן דעתה. ובזה א"ש כל דוחקי התו':

ובמה שבארתי ניחא דברי הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ו מהל' גירושין הל' ט' וקטנה אינה עושה שליח לקבלה אע"פ שחצירה קונה לה גיטה כגדולה מפני ששליחות קבלה צריך עדים ואין מעידים על הקטן שאינו בן דעת גמורה. וכתב המ"מ שאין זה מוכרח שי"ל דחצירה משום ידה איתרבי פי' וע"כ איתא בע"כ ולא איכפת לן במה שאין לה דעת אבל שליחות דמדעתה בעינן דעת. והראב"ד ז"ל השיגו דהא אף בתרומה לא תעשה שליחות אף דלא בעי עדים ועיין עוד בל"מ. ולפי מה שבארתי ניחא דרבינו אזיל בזה להמסקנא דהכא דאף שליחות הוא בע"כ כמו ידה ולתי' הזה מרבינן מושלחה דהשליח הוה כמו ידה ועיין בדברי רבינו פ"ה. וע"כ הוקשה לרבינו כיון דשליחות הוא כמו ידה וכמו חצירה דאיתא בע"כ ולא בעינן דעתה וא"כ למה קטנה לא תוכל לעשותו דמ"ש מחצירה דאית לה חצר. ולא דמי לתרומה ולשאר דברים דבעינן דעתו וע"כ קטן דלית ביה דעת אין עושה שליח. אבל הכא דלא בעינן דעתה גילוי מלתא בעלמא הוא דנתנה רשות לקבל בעדה. וע"ז תירץ דבעשית שליחות בעינן עדים וא"כ הוה מעשה גדולה דבעי דעת. ולא דמי למסירת הגט דבעי עדים. דהתם על מעשה דידיה מעידים שהוא בן דעת משא"כ הכא דעל מעשה דידה מעידים שאינה בת דעת ודו"ק:

תוכן העניינים

באר מים חיים (נוסינזון)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה