באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת ברכות · דף מא.
היה לפניו מינים הרבה ר' יהודה אומר אם יש ביניהם מין שבעה עליו הוא מברך. וחכמים אומרים מברך על איזה שירצה. אמר עולא מחלוקת בשברכותיהם שוות דר"י סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי מין חביב עדיף אבל בשאין ברכותיהם שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך ע"ז. ופרש"י בשברכותיהם שוות כגון זתים ותפוחים דתרווייהו ב"פ העץ ובא לפטור שתיהם בברכה אחת אבל בשאין ברכותיהם שוות דאין ברכה אחת פוטרת את חברתה שוב אין כאן מחלוקת ור"י מודה לחכמים אע"ג דתנן בירך על פירות האילן בפה"א יצא ה"מ בחד מינא וטעה ובירך עליה בפה"א אבל צנון וזית ובירך על הצנון לא פטר את הזית עכ"ל. מיתיבי היה לפניו צנון וזית מברך על הצנון ופוטר הזית. ומשני הב"ע שהצנון עיקר וכו'. פליגי בה ר"י נפחא ור' אמי ח"א מחלוקת בשברכותיהם שוות וכו' וחד אמר אף בשאין ברכותיהם שוות נמי מחלוקת ופריך בשלמא למ"ד בשברכותיהם שוות מחלוקת שפיר אלא למ"ד בשאין ברכותיהם שוות פליגי במאי פליגי. ופרש"י הא ודאי לא מפטרי בחדא ברכה. ומשני בלהקדים וכו'. וכתבו התוס' ד"ה אבל בשאין ברכותיהם שוות דברי הכל מברך ע"ז וחוזר ומברך ע"ז וכו' ומ"ש ה"ג דבפה"ע תקדים לבפה"א דמבוררת טפי היינו לפי המסקנא דפליגי בשאין ברכותיהם שוות וקי"ל כר"י וכו' ודבריהם צ"ע דהיכא משמע להאי לישנא דר"י אית ליה דבפה"ע קודמת לבפה"א יותר מדרבנן דהא רבנן אית להו חביב עדיף ור"י אית ליה מין שבעה עדיף אבל דבפה"ע דעדיף לר"י מבפה"א לא שמעינן מידי לר"י יותר מרבנן. עוד כתבו בד"ה מיתיבי היה לפניו צנון וזית מברך על הצנון ופוטר את הזית ופריך אלמא דמברך בפה"א אפי' לפטור בפה"ע אפי' לגבי זית שהוא משבעת המינים וכ"ש קליות שהן כמו כן משבעת המינים דמברך עליהם בפה"א לפטור התפוחים וכן צריך לנהוג כדפרישית לעיל בשאין ברכותיהם שוות כמו תפוחים וקליות עכ"ל. והנה מפרשי התוס' דחקו מאד בדברי התוס' הזה דמאי דייקי מהמיתבי דהא לא קאי לפי המסקנא ומוקי לה במילי אחרינא ומאי קאמרי כדפרישית לעיל דלא פרשו בזה לעיל כלום. והגר"א הגיה כאן בדברי התוס' עיין בגליון. והנראה לע"ד בזה לדברי התוס' דסברי דלמ"ד בשאין ברכותיהם שוות פליגי סברי רבנן דמברך בפה"א ופוטר העץ כדעת המקשה וכפשטות הברייתא דצנון וזית דחכמים סברי דמברך על הצנון ופוטר את הזית דסברי דאין עדיפות במין שבעה וע"כ יותר טוב לברך על הצנון דפוטר את הזית דלמעוטי בברכות עדיף והוה כברכה שאינה צריכה אם יברך על העץ ואע"ג דלכתחלה אין לברך על פירות האילן בפה"א הכא ממילא נפטר בדמברך על הצנון. ור"י סבר דמין שבעה עדיף ומברך על הזית וא"כ לא סבר דלמעוטי בברכות עדיף דכיון דלכתחלה אין לברך על פירות האילן בפה"א ה"נ לא יברך על פרי האדמה אחר למפטר העץ וא"כ ע"כ סבר דהעץ קודם כדכתב ה"ג דאם יברך על פרי האדמה קודם א"כ ממילא נפטר נמי הזית ואנן אמרינן דאף זה הוה כלכתחלה דאין לברך על פירות האילן בפה"א. והא דקאמר ר"י טעמא דהיה הזית מין שבעה ולא קאמר משום דהוה בפה"ע משום דיוקא נקטיה לאפוקי אם היה פרי האדמה מין שבעה והעץ לאו מין שבעה כמו בקליות ותפוחים דאז מודה ר"י לרבנן דמברך על פרי האדמה ופוטר את העץ משום דכיון דמן שבעה לכתחלה עדיף וע"כ תדחה העדיפות דלכתחלה לא יברך על פירות האילן בפה"א אבל בלאו הכי העץ קודם דמבורר טפי וע"כ אין מברכים על פירות האילן בפה"א לכתחלה. וכן נראה מדברי התוס' דלקמן ד"ה במאי פליגי כדבארתי דנאדו מפרש"י דמפרש בזה דהא ודאי לא מפטרי בחדא ברכה והתוס' קאמרי בזה דהכי פריך מ"ט דר"י דאמר שבעת המינים עדיף דמאי עדיפות שייך בהו כיון שאין יכולים לפטור שאר המינים ומשמע דטעמא דרבנן דעדיפות דצנון משום דפוטר הזית אבל לר"י תמהו מאי עדיפות בהזית כיון דאין פוטר הצנון והלא למעוטי בברכות עדיף ומשני דהעדיפות הוי משום הקדמה כיון דצריך להקדימו וע"כ עדיף אף דאין פוטר וכדבארתי. וה"ה דהוה מצי למימר משום דהעץ קדים דמבורר טפי ואין לברך על פירות האילן בפה"א אלא קאמר האי טעמא משום דיוקא דבזה מדייקינן מדר"י דמודה לרבנן באם הפרי אדמה ממין שבעה והעץ לאו מן שבעה דתדחה העדיפות דמין שבעה את העץ אף דמבורר טפי משום דלמעוטי ברכות עדיפי. ובזה א"ש כל דברי התוס' דקאמרי דצריך לנהוג הכי בתפוחים וקליות כדפרישית לעיל פי' היינו כדפסקו לעיל כר"י וכלישנא דאין ברכותיהם שוות פליגי. וכן משמע מדברי הרא"ש דכתב אליביה דה"ג דהא דקאמר בדאין ברכותיהם שוות דמברך על זה וחוזר ומברך ע"ז לאו לענין הקדמה מיירי אלא לפטור חבירו א"כ משמע דלמ"ד דאף באין ברכותיהם שוות פליגי מיירי לענין לפטור חבירו ודו"ק: