באר מים חיים (נוסינזון)· רבי חיים נוסינסון
מסכת בבא קמא · דף קח:
איבעיא להו תבעו שומר לגנב והודה ותבעו בעלים וכפר מי מפטר גנב בהודאת שומר. ותמהו התוס' דמ"ש דמבעיא להו לענין כפל ולא בעי לענין קרן אם מהני הודאתו. והנה הרמב"ם ז"ל הביא נמי הך איבעיא לענין כפל ומשמע מדבריו דקרן ודאי חייב והנראה בזה דודאי לענין קרן מהני הודאתו דלא שייך כאן השטאה והשבעה ודאי דבע"ד דידיה הוא כיון דממנו גנבו ועל השומר נמי מוטל להשיב לבעלים. אלא דמבעיא ליה לענין כפל דלא יכול זה לחוב לבעלים בתביעתו שלא בעדים. והודאה דפוטרו לגנב אף אם אח"כ באו עדים לא מהני אלא בפני בע"ד. וכן אמרינן לעיל (דף עא) בגנב שור של שני שותפים והודה לאחד מהם אף דנתחייב בקרן בכולו לשני השותפים בכ"ז לא מהני הודאתו לענין שותף השני לפוטרו מכפל דהודאה בפני בעלים בעינן ויכול לומר לשותפו למה תבעתיה שלא בעדים ולאו כל כמינך לחייבני בהודאתו. ועיין בקצוה"ח סי' ש"נ שכתב בשם הב"ח דמיירי דשותף השני תבעו בב"ד אחר ולפ"ז חילק דאם הודה בב"ד ואח"כ תבעו לו בב"ד אחר דחייב. ולא משמע כן סוגיא דלעיל (דף עה) ששמח ר"ג שסימא עין טבי עבדו ואמר לו ר"י אין בדבריך כלום שכבר הודית והתם ע"כ לא פסקו ב"ד הדין דלמה להם לפסוק לצער את ר"ג ולהפסיד לטבי וא"כ יתבע לו טבי בב"ד אחר ע"פ עדים. והראיה שהביא ממכות דעדים זוממים שהוזמו בב"ד אין משלמים בב"ד אחר ע"פ עצמן למ"ד דעדים זוממים קנסא הוא. אפשר לדחות דמיירי שהוזמו שלא בפני בע"ד. ואף אם נפשך לומר דכ"ז שלא פסקו בית דין הדין בקנסא אין יכולים בית דין אחר לחייב על פי הודאתו אין זה דומה למודה בקנס לענין דלא מהני עדות עדים דאח"כ דשפיר מהני הודאתו אף שלא פסקו ב"ד הדין כמו שבארתי ודו"ק: